צריך לחקור את הימין

אין צורך לחקור את עמותות השמאל. הימין ייחקר בעתיד.

במשך שנים אחדות יוזם האיחוד האירופי מפעלי בנייה למען האוכלוסיה הערבית ברחבי ארץ ישראל. שיכונים ענקיים באזור ירושלים, העיר ראוובי ועכשיו התפרסמה הבנייה בחברון. המגמה הזו בחברון ידועה לפחות שנתיים. לא ביום אחד שופצו ונבנו מאות מבנים במימון ובתכנון אירופי. אנרכיסטים מתגרים ביהודים בהסכמה שלטונית. נהלים מיוחדים נגד יהודים הם לחם חוק. כעת ישנה התעוררות גדולה בחברון היהודית לחרדת האיכלוס הערבי התופח, לרבות שיכונם של מחבלים משוחררים ידועי-שם.

היהודים אינם כובשים בחברון כפי שאינם כובשים בארץ ישראל. הכובש הוא הערבי בסיוע הישראלים, שאומנם בעיניהם כבשו חבלים אחדים של ארץ הזרה להם והמפריעה כביכול להשכנת השלום והאחווה בין העמים. חבלים שאותם הם מתכוונים להעביר מהעם הריבוני, הוא העם היהודי, לידי אויביו. מניע הנאורות או הפיינשמעקריות לא פס! העברה זו היא פשע נגד העם היהודי, הפרת אמונים ועידוד האויב.

האם הוועד היהודי בחברון, שמחפש בצדק בפינצטה שוטר בריון, אינו יודע שחשובה מן השוטר והבג"ץ היא דה-לגיטימציה של הממשלה הנוכחית שבמעשיה ובמחדליה תביא לשפיכות דמים קיצונית. יש במסדרונות השלטון ובאופוזיציה מבשלי פרשיות גולדשטיין, כמו בערב פורים תשנ"ד. גם אז הופקרו יהודי חברון לרציחות הערבים. כל עוד יהודי חברון מחפשים סעד חוקי בבתי המשפט, הם זוקפים את קומת השלטון וממשיכים לתת לגיטימציה לשלטון שמביא על היישוב היהודי את קיצו, ולא רק בחברון.

לא מספיק לבקר במערת המכפלה ולהבטיח ביקורים באתר המורשת שנכפה על השלטון. אין די בכרכור ילדי בית הספר בפני שר החינוך. כשהממשלה תהיה ראויה ליהודי חברון, הם יכבדו אותה. על הממשלה להגן על חברון ולמנוע את ההתיישבות הערבית המתחדשת, ובמקומה להושיב יהודים רבים ככל האפשר. אם לא תעשה כן, החובה היא על היהודים תושבי המקום האחראים להגנתם העצמית.

בחברון ישנן קרקעות יהודיות רבות כמו רוב תל רומידה שנרכש לפני כמאתיים שנה, אזורים בקאסבה ליד השוק, באזור מערת המכפלה. איש לא השיב אותם ליהודים. לא נעשו תוכניות ממשלתיות לשיקום האזורים היהודיים ולאיכלוס. בדיוק להפך. האפוטרופוס לא רק שהפר אמונים כלפי היהודים ולא השיב להם אדמותיהם שנשמרו בעבורם כנכסי נפקדים על-ידי השלטון הירדני, אלא העדיף להחכיר אותם ולהעביר אותם לניהול ערבי כמו גם נישול היהודים מ"בית השלום", בתואנות שאין להן כל בסיס עובדתי וחוקי מלבד הבריונות השלטונית, ומתוך כך הפקרת האזור שבין חברון לקריית ארבע להתיישבות מחבלים.

כך גם באזור סוסיא. אין זו הפעם הראשונה שהצבא מתגייס כדי להגן על הפורעים הערבים נגד יהודים. ושיהודים ממוסדים מתגייסים לגרש את בעלי החוות היהודיות ואת המאחזים הקטנים מפני שהם "מפריעים" לעתיד ההתיישבות לאחר ההקפאה שלא תיגמר לעולם, אלא בהשלטת שלטון ערבי על יהודה ושומרון. והאם לא כך בגליל העליון והתחתון, בכל הערים המעורבות, בשרון ובנגב? והעיקר ירושלים.

הנהלות ועדות התכנון בהנחיה הממשלתית, מזה שנים ארוכות, דואגות, לא מימי אובמה, אלא עוד הרבה קודם לכן, להשתררות הכיבוש הערבי בירושלים. רק באיזה רגע של חסד, לאחר מאבק עיקש, קמה הר חומה עצמה. נפתח הכביש למזרח גוש עציון. אבל היום, בינתיים, שיתוק מונחה ומוחלט. נתניהו חילק את ירושלים.

לכן השמאל אינו צריך להיחקר. הוא מנהל את הארץ בהסכמה ובעידוד לא מוסווה.

הכל כמצופה. אין הפתעות! ראש הממשלה המתנגד לחקור את המקור הכספי של עמותות השמאל, כמו איווט ליברמן, שהסתייג מהחקירה הזאת, וכמו השרים שהתנגדו להצעת החוק של כצל'ה להחיל את הריבונות הישראלית - כל אלה ייחקרו בעתיד הלא רחוק בערך כמו שהשלטון הנוכחי במצרים חוקר את השרים לשעבר. המלחמה תגיע ואחריה המהפכה.

לא יהיה מדובר בשחיתות כפי שמקובל היום, אלא על פשעים פוליטיים נגד העם היהודי שגרמו לאסון נורא לכל היהודים היושבים בארץ ישראל. אולי יהיה אחר-כך מי שיגבה את המחיר. לפחות היסטוריונים לא חדשים.