נתיב הניצחון של האחים המוסלמים (חלק ב')

"ניתן להשיג את השיפור והשינוי שאליהם משתוקקת האומה (המוסלמית) רק על-ידי ג'יהאד והקרבה ועל-ידי טיפוח דור ג'יהאד שישאף למוות בדיוק כמו שהאוייבים שואפים בחיים". דברים אלה אמר בספטמבר 2009 מנהיג האחים המוסלמים (להלן - "האחים"), מוחמד בדיע.

שיבתו לקהיר של יוסוף אלקרדאווי, מנהיגם הרוחני של "האחים", מ-50 שנות גלות בקטר, על-מנת לחגוג את הפלתו של שלטון מוברק, ונאומו המשלהב בכיכר אלתחריר ב-18 בפברואר, דומה דמיון מצמרר לנאומו של לנין בתחנת פינלנד בפטרוגרד ב-14 באפריל, 1917, כששב מגלות בת עשור באירופה. לנין הזכיר להמונים שנאספו לקבל את פניו את החשיבות הבינלאומית של המהפכה הרוסית, בקראו "להילחם עד הניצחון המלא של הפרולטריון". אלקרדאווי ציין כי "המהפכה טרם הסתיימה", וקרא לכל המוסלמים להמשיך את הג'יהאד עד לכיבוש אל-אקצה".

מרבית הדיווחים בתקשורת המערבית לא כללו את קריאתו של אלקרדאווי לג'יהאד. במקום זאת הם ציינו את קריאתו לצבא להעביר את סמכויותיו ל"ממשלה אזרחית" שתושתת על דמוקרטיה וחירות, קריאה שפורשה במערב כסימן למתינות.

נאומו של אלקרדאווי מדגים שוב את מסורת "האחים" ארוכת השנים של מתן מסרים כפולים על-ידי שילוב של רטוריקה למען ג'יהאד עם נאומים ציבוריים הקוראים לדמוקרטיה ולדו-קיום, כשהתקשורת והאינטלקטואלים במערב בולעים את הפיתיון.

כדי להבין את השפעתם ההולכת וגדלה של "האחים" במערב, יש תחילה להבין את שיטות התכנון לטווח ארוך של הארגון שנועדו להבטיח את התרחבותו, המשתמשות באמצעי מירמה כאשר אלה נראים נחוצים. כבר בראשית הדרך, הבין מקים ה"האחים" חסן אלבנא כי עוצמה כלכלית היא חיונית להצלחת הארגון ותשמש נשק להחלשת הבלתי מאמינים ו"תסייע לייסוד שלטון האיסלאם עלי אדמות".

הבנקים במערב נוהגים בהתאם לשריעה

הקמתם של מוסדות פיננסיים איסלאמיים ייחודיים איפשרו לא רק לאחד את המוסלמים תחת חוק השריעה, אלא גם היוו כלי ליצירת מערכת פיננסית וכלכלית מקבילה לזו המערבית, שברבות הימים, מקווים "האחים", אף תעלה עליה בעוצמתה.

הניסיון הבנקאי האיסלאמי המוצלח הראשון היה הקמתו ב-1963 של "בנק חיסכון מיט ע'אמר" במצרים. ממשלת מצרים שסיבסדה את הבנק סגרה אותו ב-1968, לאחר שהפגנות של "האחים" הציפו את המדינה. חברים רבים של הארגון נעצרו וגורשו.

מאז שנות ה-50' של המאה הקודמת, קיבלה ערב הסעודית בברכה את גלי המתנגדים המצריים המשכילים. ב-1961 הם שכנעו את המלך סעוד בן עבדול עזיז לממן את הקמתה של אוניברסיטה איסלאמית במדינה, על-מנת לסייע בהטפתה של אידיאולוגיה איסלאמית, בעיקר בין סטודנטים זרים.

בשנת 1962 שכנעו חברי "האחים" את המלך הסעודי להקים מיזם פיננסי משותף, שהפך לאבן הפינה ולמָנוע להפצתו של האיסלאם הווהאבי ברחבי העולם. מיזם זה הניב כמה קרנות צדקה עולמיות המנוהלות על-ידי "האחים" ושלוחותיו.

הראשונה הייתה הליגה המוסלמית העולמית המאחדת רדיקלים מוסלמיים מ-22 מדינות וטווה רשת של ארגוני צדקה רבים שיש להם מאות משרדים ברחבי העולם. ב-1978 תמך המלך הסעודי ביוזמה נוספת של "האחים" - ארגון הסיוע האיסלאמי הבינלאומי (IIRO) - המעורב במימון ארגון אל-קאעידה, מתקפת ה-11 בספטמבר, חמאס וגופים אחרים.

ב-1969 כינסו הסעודים מדינות ערביות ומוסלמיות כדי לאחד את "המאבק למען איסלאם", ומאז הם משמשים התומכים העיקריים של "ארגון ועידת האיסלאם" (OIC), אשר אירן, סודן וסוריה הן בין 56 החברות בו. המרכז הזמני של הארגון נקבע בג'דה, "עד שתשוחרר ירושלים", ואמנתו מחייבת ומתאמת "תמיכה במאבק של העם הפלשתיני... להשבת זכויותיו ולשחרור אדמותיו הכבושות".

אמנת "ארגון ועידת האיסלאם" כוללת את כל העקרונות של "האחים". משימתו הבינלאומית הראשונה הייתה ייסודו ב-1973 של "הבנק האיסלאמי לפיתוח" (IDB), שיפעל "בהתאם לעקרונות השריעה", כפי שנקבעו על-ידי "האחים", והקמת שוק מימון איסלאמי המבוסס על פטרודולרים. "הבנק האיסלאמי לפיתוח" שאכן עוסק בפיתוח יותר מבמסחר, נוסד במטרה "לעודד בנקאות איסלאמית ברחבי העולם".

וכך אכן פעל - כפי שמציין דוח של ספריית הקונגרס של ארה"ב מ-1991 על "בנק פייסל האיסלאמי". את הבנק הזה הקים ב-1977 הנסיך הסעודי מוחמד אבן פייסל אלסעוד, על-פי חוק בנק פייסל האיסלאמי הסודני, והוא מנוהל על-ידי חברים מקומיים של ארגון "האחים" ושל מפלגתם "החזית הלאומית האיסלאמית". בעקבותיו, קבוצות פוליטיות ומפלגות אחרות בסודן הקימו בנקים משלהם. כל הבנקים האיסלאמיים של סודן ריכזו בידיהם 20 אחוז מפקדונות המדינה, ובכך סיפקו את הבסיס הפיננסי להפיכתה של סודן למדינה מוסלמית ב-1983 ולקידום המדיניות הממשלתית האיסלאמית הסודאנית כפי שהיא נוהגת כיום.

מ-1975 עד 2005 אישר "הבנק האיסלאמי לפיתוח" למדינות מוסלמיות מימון של 46 מיליארד דולר, לכאורה לפיתוח כלכלתן ותשתית החינוך שלהן. אך בעוד שהשפעתו הכלכלית על האזור הייתה מועטה, מאמצי החינוך שלהם הניבו תוצאות כבירות, באמצעות הפצה מהירה ומשמעותית של האיסלאם הרדיקלי ברחבי העולם. יתר על כן, בשנת 2001 בלבד העביר "הבנק האיסלאמי לפיתוח" 538 מיליון דולר שנאספו על-ידי גיוס טלפוני של הסעודים ושל נסיכויות המפרץ לתמיכה באינתיפדה הפלשתינית ובמשפחות של מחבלים מתאבדים. "הבנק האיסלאמי לפיתוח" גם העביר לחמאס כספים שהתקבלו מהאו"ם, כפי שתועד במסמכים בנקאיים שנחשפו ביו"ש ובעזה.

מוסדות מימון כמו גם ארגוני "צדקה" איסלאמיים משמשים לקידום התוכנית שנקבעה על-ידי "האחים". "אני לא אוהב את המילה 'תרומות'", אמר יוסוף אלקרדאווי ב-30 ביולי 2006 בראיון לתוכנית פנורמה של רשת ה-BBC. "אני מבקש לכנות זאת ג'יהאד באמצעות כסף, כי אלהים ציווה עלינו להילחם באויבים בחיינו ובכספנו".

בשנת 2010 ההערכה הייתה כי שוק הכספים של השריעה היה בשווי של כטריליון דולר, עם קצב צמיחה צפוי של בין 10 ל-15 אחוז. מוסדות פיננסיים ובנקים מערביים שילבו בשירותיהם מימון על-פי חוקי השריעה, ובכללם Dow Jones, Citicorp, AIG, GE, Lloyds TSB, Bank of America, UBS, Merrill Lynch, Barclay’s , ו-Deutsche Bank ואלה מהווים רק את קצה הקרחון. תקנות המימון של השריעה מחייבות הפרשת אחוז נתון מכל עסקה כספית לגופי צדקה איסלאמיים על-פי קביעת אנשי דת מוסלמיים המפקחים על הבנקים. אלא שאת זהותם של גופי הצדקה אין מגלים למשקיע. לפיכך, בלתי ניתן לשער כמה כסף מוזרם כך דרך הבנקים לפעילות של "האחים" ושל הטרור האיסלאמי.