בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל היא אחד התחלואים הגדולים של מערכת החינוך ● מדוחות שונים על המערכת עולה כי ישראל מדורגת באחד מהמקומות הגבוהים בצפיפות בכיתות, וזאת למרות שמחקרים הוכיחו קשר ברור בין צפיפות בכיתות להישגים נמוכים של תלמידים ● ח"כ פלסנר הגיש שאילתה בנושא לשר החינוך, אך תשובת המשרד מתחמקת, ולכן המחדל במערכת החינוך נמשך!
|
שר החינוך גדעון סער [צילום: מוקי שוורץ]
|
|
|
|
|
מערכת החינוך בישראל סובלת מבעיה קשה של צפיפות בכיתות, כאשר משרד החינוך והמדינה אינם עושים די כדי לשנות את המצב. מדוח ה- OECD שעסק בחינוך [מצורף מעלה], עולה שהצפיפות הכללית בכיתות בישראל עוברת בהרבה את הממוצע של 24 תלמידים ומגיעה לממוצע של 33 תלמידים, כשאנחנו ממוקמים במקום השלישי מכל החברים בארגון מבחינת גודל הצפיפות. הצפיפות בכיתות בישראל גדולה אפילו יותר ממדינות כמו מקסיקו, טורקיה וברזיל, ורמת הצפיפות במדינה הקטנה שלנו מתקרבת למדינות כמו אינדונזיה וקוריאה. הצפיפות גדולה במיוחד בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה, אבל גם בבתי הספר היסודיים התלמידים לומדים בתנאי צפיפות שהם מהגדולים בעולם. מדובר במחדל של משרד החינוך, וצריך להפעיל את כל הלחץ הציבורי כדי לגרום למשרד החינוך לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו. הצפיפות הזאת בכיתות בישראל פוגעת באופן ישיר בהישגים של התלמידים, כאשר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הוכיחו שתלמידים בכיתות גדולות השיגו הישגים נמוכים יותר, והצביעו על קורלציה בין הצלחה בלימודים לבין מספר תלמידים נמוך בכיתה. בארה"ב ישנה מודעות גדולה לנושא, כאשר בלחץ של ארגוני הורים וארגוני מורים, עברו ברוב המדינות חוקים שמגבילים את מספר התלמידים בכיתות בחינוך הציבורי ל-20. באירופה המצב הוא דומה לארה"ב, כאשר במדינות המפותחות באירופה עומד ממוצע מספר התלמידים בכיתה על 22 בלבד, ויש שם מגמה מתמשכת להוריד את מספר התלמידים. אנשי חינוך בישראל גם מודעים לכך שההשפעה של צפיפות בכיתות היא אחת מהסיבות העיקריות להישגים הנמוכים של התלמידים שלנו, כשהם מדגישים שכיתות גדולות לא מאפשרות למורה להתמקד בתלמיד היחיד ובצרכיו, ומגדילות את הזמן שהמורה צריך להתמודד עם הפרעות בכיתה. המחקרים וההבנה הזאת לא חילחלו מספיק לתודעה של מקבלי ההחלטות, ולכן בישראל ישנה התחמקות מתמשכת מהנושא, כשהצפיפות בכיתות עדיין גבוהה ביחס למדינות המפותחות. הממשלה קיבלה החלטות והכנסת חוקקה חוקים, אבל בפועל היישום במקרה הטוב הוא חלקי, ועל כן אנחנו הולכים ומתרחקים מהעולם המפותח ברמת ההישגים של התלמידים. בתקופת ממשלת אולמרט התקבלה החלטה חשובה בנושא, שמהותה הייתה להוריד את מספר המקסימום בכיתות מ-40 ל-32, אבל ההחלטה לא יושמה בגלל עיכוב בהעברת תקציבים, ולכן עדיין בלמעלה מ-10 אחוז מהכיתות בארץ יש עדיין מעל 40 תלמידים בכיתה, וב-24 אחוז מהן יש מעל 36 תלמידים. באותו אופן גם חקיקה שהתקבלה בשנת 2007, להגביל את מספר התלמידים בבית ספר יסודי ל-20 תלמידים בלימודי המיומנות (קריאה, כתיבה וחשבון), מיושמת רק בצורה חלקית ונדחית כל הזמן בחוק ההסדרים, כאשר בחוק ההסדרים האחרון שוב הסכים האוצר לקיים את החוק רק בצורה חלקית.
|
שאילתה ברורה ותשובות מתחמקות
|
|
|
ח"כ יוחנן פלסנר [צילום: אתר קדימה]
|
|
|
בשאילתה [מצורפת מעלה] שהגיש לאחרונה חבר-הכנסת יוחנן פלסנר, התבקש משרד החינוך לתת הסברים על הצפיפות הבלתי נסבלת בכיתות, אבל התשובות [מצורפות מעלה] של המשרד היו מתחמקות, והן משקפות התעלמות מהחלטות שהתקבלו בעבר בנושא. ראשית, הנתונים לשנת תש"ע סותרים את הנתונים של דוח ה- OECD מ-2010, שמראים כי הצפיפות גדולה הרבה יותר ממה שמשרד החינוך מוכן להודות. דוח ה-OECD מראה גם שבחטיבות הביניים היה ממוצע של 32 תלמידים בכיתה, ואילו משרד החינוך בתשובה שלו טוען שהממוצע היה רק 29.2. באותו אופן, בעוד דוח ה-OECD מצביע על כך שבישראל היה ממוצע של 28 תלמידים בכיתה בחינוך היסודי, משרד החינוך שוב מציג נתונים "אופטימיים", כאשר לטענתו הממוצע עמד רק על 25.3. משרד החינוך בתשובתו, גם נותן פירוט "קטנוני" של הצעדים שנעשים להקטין את גודל הכיתות, אבל ישנה התעלמות מכך שהחוק מ-2007 שקבע מתווה ברור להקטנת הכיתות עדיין לא יושם במלואו. משרד החינוך גם לא ממש נותן דעתו על חוק ההסדרים שבסעיפים 70 ו-71 במפורש, דוחה שוב את יישום החוק, ובכך מאפשר המשך של המחדל הזה. מישהו במשרד החינוך גם צריך לתת את דעתו על העובדה שב-10 אחוז מבתי הספר בחינוך הציבורי, עדיין לומדים 40 תלמידים בכיתה. ואם לא די בכך, משרד החינוך מתעלם גם מהפערים שנוצרים בחברה הישראלית, כאשר מהנתונים שהוא מפרסם עולה תמונה עגומה שבבתי ספר פרטיים הצפיפות היא קטנה הרבה יותר מבבתי ספר ציבוריים. כולם מבינים היום שהצפיפות במערכת החינוך פוגעת קשה בהישגים של התלמידים, אבל הממשלה ומשרד החינוך לא עושים די כדי לתקן את המחדל. גם אם נתוני משרד החינוך מדויקים, עדיין ישראל מדורגת במקום גבוה מדי מבחינת צפיפות, ולכן חשוב להמשיך ולדרוש שינוי של המצב.
|
|
תאריך:
|
10/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
10/03/2011
|
|
דניאל גיגי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מהפך 77
|
10/03/11 10:23
|
|
2
|
|
הירשון בכלא?
|
11/03/11 04:15
|
|
3
|
|
בן ישראל יהודי
|
11/03/11 05:01
|
|
שמעון מזרחי אינו ראוי לפרס ישראל. יש יותר מדי כתמים בעברו כיו"ר מכבי תל אביב, מכדי להעניק לו את הפרס היוקרתי ביותר של המדינה.
|
|
|
ראשי פרקים אלה מתייחסים לעבודה תיאורטית, הכרחית לאלטרנטיבה שמאלית בארץ - ובעולם.
|
|
|
לקראת הבחירות הקרבות והולכות, כדאי לתת את הדעת במה הועיל לנו עד כה המהלך הכי דמוקרטי שיש. הפכנו למדינה בה המיעוט שולט על הרוב בכל התחומים. האקדמיה ובית המשפט רחוקים מהעם ואינם מייצגים אותו. יש איפה ואיפה לרוב. מעשְׂרִין אומָדוֹת. עושים עושר שלא כדין. עומדים על דם רעינו. רודפי בצע ושלמונים מעכירי ישראל וּמשחירי דמותה. קומץ רשעים מתכחשים ליהדותם שולט בכל עמדות המפתח החשובות. כל זב חוטם מקים עמותה וחוגג בחסותה. אחרי המָבּוּל!
|
|
|
בתוכנית "המקור" שהוקדשה למשפט רומן זדורוב, הציגו בפנינו רביב דרוקר ועפר שלח עיתונות חוקרת מהסוג הגרוע ביותר, והראו כיצד ניתן לנהל מסע השמצות עלוב במסווה של שאיפה טהורה ונקייה לחקר האמת.
|
|
|
אני מזמין אתכם לחשוב על זה רגע לפני שאתם עונים. האם זה כל כך ברור למשתמש כשהוא נתקל בהונאת אינטרנט?. אלה בינינו ש'שוחים' בעולם הטכנולוגי, שומעים לעיתים קרובות ביטויים מעין אלה שטוענים שזה כמעט ילדותי ליפול בפח של הונאות social engineering (הנדסה חברתית היא מושג מתחום האבטחה ובפרט מתחום אבטחת מידע שמשמעותו שילוב של טכניקות הונאה, התחזות ושכנוע הגורמות לאנשים לציית לבקשת הפורץ - מקור ויקיפדיה) או להשתמש במערכת הפעלה לא מעודכנת. אבל האם זה באמת כך? האם האיום הוא באמת עד כדי כך ברור?
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
שירה אדרי
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
|
|
|
יריב גוטמן
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|