|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשלושה אירועי תרבות שפתחו את השנה בירושלים השתתפו אמנים זרים בעלי שם עולמי, בעוד שקברניטינו בלטו בהיעדרם
|
|
|
|
|
|
| במפגש עם אומברטו אקו התקבל הרושם המביך כי חוץ מחלק מן הרומן "בית הקברות של פראג", והרומן "שם הורד", לא קרא מראיינו א.ב יהושע דבר מיצירותיו האחרות של הסופר האיטלקי. תשובותיו של פרופ' אקו היו ברורות, מבריקות, ולהבדיל מהשאלות שהופנו אליו – תמיד לעניין | |
|
|
|
|
הקונצרט של תזמורת "הקמארטה" יחד עם להקת הזמרים "רוסטבי" מגאורגיה היה רק אחד מאירועי התרבות שגדשו את החודשיים הראשונים של שנת 2011 בירושלים. הבאתם ארצה התאפשרה ביוזמתו של אחד מטובי מלחינינו, יוסף ברדנשווילי, המקיים קשרים הדוקים עם ארץ מולדתו. התוכנית המפתיעה של הקונצרט הייתה בלתי שגרתית ומאוד מוצלחת. התברר כי באך, המוזיקה העממית הגיאורגית ויצירתו של ברדנשווילי משתלבים מצוין. כרגיל, התזמורת ניגנה היטב את הקונצ'רטו הברדנבורגי החמישי, ושוב הוכיחה כי ניתן לנגן את באך בכלים מודרניים כאילו אלה כלים בני התקופה. אבל, במרכז התוכנית הייתה כמובן הלהקה בת עשרת הגברים, ששרו שירים עממיים – חלקם בני אלף שנים ויותר. איני מסוגל לתאר במילים את יופי שירתם ומנעד הצליל מפיאניסימו כמעט חרישי עד לעוצמה כזאת שנדמה היה כי תקרת אולם "הנרי קראון" תיפול עלינו, וזה כמובן ללא שום שימוש במערכת הגברה. הם לקחו גם חלק מרכזי ביצירתו של יוסף ברדנשווילי ("עת לאהוב") שהתקבלה בתשואות, ובצדק. ברדנשווילי ניצח בעצמו הן על יצירתו והן על המוזיקה המקסימה של מורהו, סולטן צינצדזה, המבוססת על הפולקלור הגיאורגי. אחרי תשעה קונצרטים בארץ, חזרה "רוסטבי" הביתה עם זכרונות טובים ביותר מקהל מאזיניהם הישראלי. אפילו ליסט לא קשה לו בפברואר, התקיים בבנייני האומה רסיטל של הפסנתרן היהודי יליד מוסקבה, והיום בעל נתינות בריטית, יבגני קיסין. הרסיטל היה חלק ממסע קונצרטים עולמי שקיסין, אחד הפסנתרנים החשובים בעולם, מציין בהם את יום הולדתו ה-40, ומן הראוי לציין – גם יותר ממחצית יובל של נוכחות מרכזית ביותר על הבמה הבינלאומית. התוכנית הייתה מורכבת כולה מן המוזיקה של פרנץ ליסט, שהשנה ימלאו 200 להולדתו. למרבית חובבי המוזיקה קשור שמו של ליסט בווירטואוזיות פורצת גבולות. אבל כאן היה ליסט אחר – מלחין עמוק, לירי, טראגי, מרגש. למעלה מאלפיים איש שמילאו את אולם בנייני האומה, שכחו את הקשיים הטכניים העצומים שמציבה יצירתו של ליסט, כי עבור קיסין הקשיים הללו פשוט אינם קיימים. מבחינתו, יש רק מוזיקה גדושה רגשות, פיוטיות ומחשבות. נפלא! שבוע אחרי הרסיטל של קיסין, שוב משך אליו אולם בניני האומה אנשים רבים, והפעם היה זה יריד הבינלאומי ה-25 לספרים. במסגרתו היו אירועים רבים שמשכו קהל רב, ונכחו בו אורחים חשובים, ביניהם איאן מקיואן, החתן הטרי של פרס ירושלים לספרות. אותי מטבע הדברים עניין הדוכן הרוסי שבו בלטו שני מוציאים לאור המתמקדים בנושאים יהודיים: "גשרי תרבות", שמרכזה בירושלים, הציגה מגוון רחב של ספרי דת ופילוסופיה יהודית. עניין רב עורר ספרו של פרופ' משה אידל על הקבלה. ההוצאה לאור המוסקוואית "טקסט" הציגה עשרות ספרים של סופרים יהודיים בכלל וישראלים בפרט. אנשי "טקסט" סיפרו, כי יש ברוסיה ביקוש רב מאוד לספרים אלה ולאו-דווקא רק בקרב יהודים. האירוע החשוב ביריד היה כמובן ביקורו של הסופר והמדען המהולל אומברטו אקו. לשיחתו עם א.ב יהושע הקדימו אנשים לבוא, כך שכבר שעה לפני התחלת השיחה, לא נותר ולו מקום ישיבה פנוי אחד, ואנשים התיישבו על המדרגות סביב "הקפה הספרותי" וברור למה. פרופ' אקו, מומחה לימי הביניים ולסמיוטיקה, החל בשנות ה-50 לחייו לכתוב רומנים. ספריו מודפסים ברחבי העולם במיליוני עותקים ובעשרות שפות. רק לאחרונה יצא לאור הרומן השישי שלו, "בית הקברות של פראג", והסופר בן ה-79 בא לדבר בעיקר על הספר הזה שנושאו – האנטישמיות. העלילה מתרחשת במאה ה-19, וסמיוני, גיבורו השלילי כמובן, הוא שזייף את הפרוטוקולים של "זקני ציון". שאלותיו של א.ב יהושע היו ארוכות כאורך הגלות ועוררו אי-נוחות בולטת אצל הקהל. יהושע אמר כי אומנם הספיק לקרוא בתרגום לצרפתית רק חלק מן הרומן שעליו נסב הראיון ( מדוע לא את כולו? האם אקו לא די ראוי לכך שהסלבריטאי הישראלי יקדיש לו את המאמץ?) במפגש התקבל הרושם המביך, כי חוץ מחלק מן הרומן "בית הקברות של פראג", והרומן הראשון של אקו, "שם הורד", לא קרא א.ב יהושע דבר מיצירותיו האחרות של הסופר האיטלקי. תשובותיו של פרופ' אקו היו ברורות, מבריקות, ולהבדיל מהשאלות שהופנו אליו – תמיד לעניין. למרבה הצער בלטו בהיעדרם, כאן כמו גם ברסיטל של קיסין, שני אנשים שהיה עליהם להיות נוכחים – שרת התרבות לימור לבנת ושר ההסברה יולי אדלשטיין. הצמרת הישראלית בחרה להפגין באותו זמן את נוכחותה במגרש אחר – מגרש הכדורגל: נשיאנו שמעון פרס ביקר במגרש האימונים של ריאל מדריד, הצטלם עם השחקנים ואפילו קיבל חולצה של הקבוצה עם שמו עליו. כנראה, שכח כי אפילו במדריד עצמה יש שתי קבוצות כדורגל נוספות, שאוהדיהן מטבע הדברים שונאים את ריאל, שלא לדבר על קטלוניה ועל אזורים אחרים של ספרד. נראה כי קברניטינו שכחו כי בימים אלה, כאשר ישראל מושמצת ומוחרמת בעיקר בחוגים האקדמיים, אנו זקוקים נואשות לתמיכתם של אנשים כמו אקו וקיסין – שניהם תומכים מובהקים במדינת ישראל. דעת הקהל מעוצבת לא מעט באקדמיה ובאמנות, והדמויות המשפיעות על השיח הציבורי הם דווקא סופרים כמו אקו ומוסיקאים כמו קיסין, המבקרים בארץ ומתראיינים לתקשורת, ולא כדורגלנים כמו איקר קסיאס וסמואל אטו, ה"מבקרים" אצלנו רק דרך מסכי הטלוויזיה. |
|
הכותב הוא כנר, מורה לכינור באקדמיה למוזיקה בירושלים, ובעבר כנר מוביל בתזמורת הסימפונית ירושלים.
|
|
| תאריך:
|
11/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
14/03/2011
|
|
דניאל פרדקין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אמן
|
12/03/11 07:25
|
|
|
|
2
|
|
יש לך ציפיות
|
13/03/11 00:43
|
|
|
לפני כשנתיים, בטרם פרוץ המאבק האידיאולוגי על הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, בעיקר בנושא העברת הבעלות, נתבקשתי עם עו"ד מאיר אלפייה, לשעבר היועץ המשפטי של הקק"ל, ועו"ד צבי ברק להתמנות כחבר בוועדה לבחינת נושא הפרדת ניהול נכסי קק"ל מניהולם על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. בינואר 2009 הגשנו להנהלת קק"ל דוח ובו המלצנו לדירקטוריון קק"ל לקבל החלטה בזו הלשון: "דירקטוריון קק"ל מנחה את ההנהלה לפעול להפרדת ניהול נכסי קק"ל מניהולם על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. מועד ביצוע ההפרדה יהיה בתיאום עם ממשלת ישראל, תוך הסדרת ההיבטים החקיקתיים המשפטיים והכלכליים ולאחר שהוכנה החלופה לניהול נכסי קק"ל. הנהלת קק"ל תכין 'תוכנית מגירה' לביצוע ההפרדה ותפרט את שלבי של 'תוכנית המגירה' ולוחות הזמנים לביצועה".
|
|
|
|
|
החדשות באביב של שנת תשפ"ח - 2028 היו בעיקר על ההכנות לחגיגות שנת ה-80 למדינה. החגיגות עמדו בסימן ברית הידידות עם סין, ואורחי הכבוד של טקס הדלקת המשואות עמדו להיות ראש ממשלת סין ועשרה מחברי ממשלתו - הממשלה הנבחרת הראשונה בתקופה הדמוקרטית של מעצמת החסות החדשה של ישראל. מרכז ההסברה כבר קבע את סיסמת החגיגות: "שני עמים עתיקים וחכמים", והכרזות עם הכתובת המעוצבת באותיות עבריות בסגנון סיני הציפו את כל המדינה. בפעם הראשונה נקבע כי יחידה צבאית זרה - של 2500 חיילות סיניות המבצעות תרגילי סדר מרהיבים - תשתתף בחלק הצבאי של הטקס. כתבות על החזרות לקראת הטקס שודרו ופורסמו בכל אמצעי התקשורת, והיפהפיות הסיניות, שיצאו לטיולים ברחבי המדינה, התקבלו בחום ובחיבה.
|
|
|
|
|
מספר סיבות עומדות ברקע המהומות בארצות ערב ואירן. ההיסטוריה הלא-רחוקה של האזור רצופה במהפכות, בחילופי שליטים, בשחיטת "אחים" ובדמוקרטיה של "השברייה". יש סיכוי סביר למדי שהדמוקרטיה המצרית החדשה תסתכם בהסדר תְלוי בחירות כלשהו בין האינטרסים הכלכליים של הצבא לבין שלטון אזרחי. גם בארצות ערביות אחרות יחולו שינויים. קשה לנבא את קצב השינויים ואת כיוונם, אבל ניתן להסתכן בהערכה כי הקצב יעלה ו"קול ההמון" יגבר.
|
|
|
|
|
שוב יצאו "כוחות הביטחון” של מדינת ישראל, לבושי שחורים, כמו בתקופת הגירוש מגוש קטיף, כדי להילחם במה שמכונה בפי "אבירי" שלטון החוק: בנייה בלתי חוקית. לא ברור מה פירושו של המושג, אך כן ברור, כי הוא משמש להלבנת המאבק במתנחלים ולהשנאתם.
|
|
|
|
|
השבוע הצלחתי ולא בכוונה לסחוף אלי את כל תשומת הלב, מן העובדים הסוציאליים, מנתניהו, ומשתי מדינות לשני... וכולי. אפילו את קדאפי הזזתי בדחיפה הצידה, והכל דיברו במה שאמרתי לאיזה סטודנט תקשורת מאריאל, לפני כשלושה חודשים בשיחה לא מחייבת בבית קפה, וכל המבינים באפיות ובעדות, ובקיפוח, ויש לנו כאלה שלושה על כל שניים, התעוררו לפתע מתרדמה גדולה, דיברו ופירשו אותי, והיו גם בעדי, בעיקר נגדי, וזעקו את זעקת המקופחים, ואת מלחמת התרבות העקובה ממלל של בלה-בלה-בלה, ושתמיד סותמת בהצלחה חורים של חוסר באייטמים, אצל כל תוכניות התקשורת ודפי העיתון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים  כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
