מתגעגעים לבן-גוריון

שוב יצאו "כוחות הביטחון” של מדינת ישראל, לבושי שחורים, כמו בתקופת הגירוש מגוש קטיף, כדי להילחם במה שמכונה בפי "אבירי" שלטון החוק: בנייה בלתי חוקית. לא ברור מה פירושו של המושג, אך כן ברור, כי הוא משמש להלבנת המאבק במתנחלים ולהשנאתם.

גם ברור כי לשלטון החוק הפינויים האלימים האלה של מתנחלים אינם תורמים; לכל היותר אפשר לומר עליהם שהם עוזרים לכל מיני צדקנים-מטעם-עצמם להתרווח בכורסאות השרים שלהם ולומר לעצמם: הנה סולק עוד מכשול בדרך להקמתה של "מדינה פלשתינית”. רעיון של ממש מאחורי המנטרה הזאת - אין, רק אווילות וחוסר מחשבה לטווח רחוק, כאילו לא נלמד דבר מקריסתם של משטרים באזורנו ומהשתלטותם של רודנים מסוג אחר שהמכנה המשותף האחד והיחיד של כולם הוא השנאה כלפי המדינה היהודית.

"מדינה פלשתינית” ודאי לא תיצור תשתית לשלום. אבל בינתיים למה לא להתאמן על כמה מתנחלים בירי של כדורי גומי צבעוניים ולהכות בהם ללא רחם. זה קרה בזמן הגירוש האלים, הבלתי מוסרי, של אלפי משפחות מגוש קטיף, זה קרה בעמונה - וזה קורה שוב ושוב תחת הנהגתה של הממשלה הרעה הזאת. רעה, לא כי אינה עושה חיל בתחומים רבים, אלא רק בגלל יחסה ליו"ש ולמאות האלפים המתגוררים שם. זמניותה של הקפאת הבנייה נמשכת עד היום, כי למעשה, מאז החלה - לא הופסקה. זה לא מפריע להציב בו בזמן את מציאת הדרך להוזלת מחירי הדירות בראש סדר היום הציבורי.

אז הנה לך, השר לענייני מודיעין דן מרידור, דרך מצויינת להציף את מדינת ישראל בעשרות אלפי דירות. יש לבטל את היחס המשפטי השונה לאדמות, ולא להתייחס אל חלק מהאדמות מעבר לקו הירוק כאל "אדמות פרטיות” ואל החלק האחר כאל אדמות מדינה שעליהן מותר, כביכול, לבנות. כל השטח שייך לעם ישראל, כפי שנקבע בכתב המנדט שאושר בידי כל אומות העולם, כי כך זה היה מאז ומעולם. דוד בן-גוריון הבין זאת מצויין. אילת נכבשה מבלי להניד עפעף. גם באר-שבע נכבשה על-פי הוראתו. איש לא מצא אז לנכון לחפש צידוקים מוסריים או חוקיים לצעדים אלה. כתב המנדט שימש נסח רישום מקרקעין לגיטימי, ומשנכבש שטח כלשהו, מיד הוחל עליו החוק הישראלי. כך זה היה ביפו ובלוד וברמלה ובצפת ובחיפה ובמקומות רבים נוספים.

אנשי שמאל רבים מתרפקים מעת לעת על דוד בן-גוריון. גם אני. אומנם היו לו "נפילות” מעת לעת, בעיקר בעת שהחליט להטביע את "אלטלנה”, אבל ככלל, הוא לא איבד את המצפן. הוא ידע בדיוק מה שהוא עושה - ועשה זאת בנחישות. ללא מורא.

אכן, היום זה עשוי להיות יותר קשה. אבל קושי אינו מהווה סיבה לוויתור על החזון שלנו. הערבים, למרות הקשיים, דבקים בחזונם שלהם. אז אל מול רצונם לכבוש את כל ארץ ישראל המערבית ולהזרים אליה מיליוני "פליטים”, עלינו לומר לעצמנו ולכל העולם: "מדינה פלשתינית" לעולם לא תקום על ארצו של העם היהודי.