|
|
|
|
ירוויח. נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
על-פי אותו סקר עשוי להרוויח מבחירות חדשות דווקא בנימין נתניהו: בפניו יעמדו שתי אופציות להקמת ממשלה חדשה. אחת מהן עלולה להיות גרועה מאוד מבחינת הימין: הקמת ממשלת ליכוד (31 מנדטים בסקר של פרופ' פוקס), קדימה (31 מנדטים בסקר; ובסך-הכל 62 מנדטים), עם או בלי העבודה (6 לפי פוקס; ובסך-הכל 68 ח"כים), תוך דחיקת הימין לספסלי האופוזיציה הצוננים, שמשם אפשר רק לצעוק עד לקריסת מיתרי הקול מול מדיניות דורסנית שתנקוט ממשלה כזו. קיימת אומנם לנתניהו, על-פי סקר הארץ-פוקס, אופציה שנייה: ממשלת ימין-חרדים, עם מפלגות הציונות הדתית (רק 5 לפי פוקס), ישראל ביתנו (17), שס (10), חרדים (5) – בסך-הכל 68 ח"כים. אבל מי מבטיח שאבי סיסמת 'שתי מדינות' יעדיף אופציה זו?
נכון אומנם שסקר הוא רק סקר, ושעד לבחירות עצמן עשויים לחול מהפכים נוספים, לרבות כירסום כוחם של נתניהו-הליכוד, על-רקע הפרסומים האחרונים שנועדו לגמד את סיכוייו. אבל עדיין אסור לזלזל בממצאיו מבחינת הלכי הרוח בציבור.
|
|
|
|
|
אורון. בחוץ [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
| פרישתו השבוע של ראש סיעת מרצ ח"כ חיים אורון, חבר קיבוץ השומר הצעיר להב, מן הכנסת, משלימה מהפך חסר-תקדים – מ-19 ח"כים בכנסת הראשונה (1949) למפלגת השומר הצעיר מפ"ם, ובהם דמויות חשובות דוגמת מאיר יערי, יעקב חזן, קובה ריפתין, מרדכי בנטוב, יצחק בן אהרון, פייגה אילנית ועוד, ל-0 ח"כים היום | |
|
|
|
מושב החורף שהסתיים השבוע מהווה גם סוף עידן: הסתיימה תקופה רצופה בת 62 שנה, מאז הכנסת הראשונה, שבמהלכה היה ייצוג לתנועת השומר הצעיר. פרישתו השבוע של ראש סיעת מרצ ח"כ חיים אורון, חבר קיבוץ השומר הצעיר להב, מן הכנסת, משלימה מהפך חסר-תקדים – מ-19 ח"כים בכנסת הראשונה (1949) למפלגת השומר הצעיר מפ"ם, ובהם דמויות חשובות דוגמת מאיר יערי, יעקב חזן, קובה ריפתין, מרדכי בנטוב, יצחק בן אהרון, פייגה אילנית ועוד, ל-0 ח"כים היום. כך חולפת תהילת עולם.
אין ספק כי התאיינותו של הייצוג השומר-צעיר'ניקי משורות הכנסת, מסמלת קריסת תנועה חשובה, אולי דווקא משום שסבלה לאורך כל דרכה מתסמונת פיצול האישיות. מצד אחד ידעו אנשיה להשליך נפשם מנגד ערב קום המדינה ובשנותיה הראשונות למען בטחון המדינה וקיומה, יישבו בתנאים קשים מנשוא חבלי ארץ מרוחקים ובכך עיצבו את גבולות המדינה, אבל אותה תנועה בדיוק כשלה קולוסאלית כשהציבה את זכויות היהודים בארץ ישראל בדרגה שוות-ערך ל'זכויות הערבים', הקימה בראשית שנות המדינה סליקים של נשק מחתרתי בקיבוציה, הכריזה על נציגותה הפוליטית מפ"ם כ'מפלגה לניניסטית מהפכנית', ראתה ברוסיה הסובייטית 'מולדת שנייה', הלכה בעיוורון מוחלט אחר רב-הטבחים הסובייטי יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי סטלין, וכשהעולם נפטר ממנו היא התאבלה על מותו של 'שמש העמים'. זוהי אותה תנועה שהוציאה מתוכה את גיבור ישראל אורי אילן הי"ד (בנה של חברת-הכנסת הראשונה מטעמה, פייגה אילנית) אבל גם את המרגל הנקלה אודי אדיב שהעדיף את האינטרס הערבי על פני זכות הקיום היהודי.
התאדות תנועה היסטורית זו מהזירה הפרלמנטרית, מעוררת תהייה, אם זהו גורלן של מפלגות ותיקות בישראל. האומנם מדובר בתהליך דטרמיניסטי, האורב חלילה גם למפלגות הציונות הדתית, שעל-פי סקר פוקס מצטמקות בכנסת הבאה מ-7 ל-5 מנדטים?
|
|
|
מכל מקום, הכנסת הגיעה למחצית דרכה, עם הרבה אכזבה למפלגות הימין, אבל גם עם שלל לא מבוטל. הושלמו חקיקת חוק הנכבה שנוא השמאל, המאפשר הטלת קנסות על עמותות שיציינו את הנכבה ביום העצמאות, לרבות שלילת תקציבים מרשויות ערביות שיצטרפו לחגיגת השנאה; חוק ועדות הקבלה ליישובי הגליל והנגב, גם הוא מתועב השמאל, שנועד לאפשר ליישובים קהילתיים בני 400 משפחות ומטה לסנן את המועמדים לעקור אליהם; חוק האזרחות, אף הוא מושמץ השמאל, המיישם את סיסמתו של אביגדור ליברמן: 'בלי נאמנות אין אזרחות', ולפיו יוכל בית המשפט להיענות לבקשת שר הפנים לשלול אזרחות מאזרח שיורשע במעשה טרור, סיוע לאויב בעת מלחמה, שירות בכוחות האויב, ריגול וריגול חמור; חוק בשארה, גם הוא הותקף בידי השמאל, השולל פנסיה והטבות כספיות לח"כ המרגל עזמי בשארה; חוק משאל עם, שגם נגדו נאבק השמאל, הקובע כי כל הסכם מדיני הכרוך בוויתור על שטחים בגולן ובירושלים ימומש רק לאחר אישורו ברוב של 61 בכנסת, והבאתו למשאל עם.
אומנם נכון, שחקיקה זו אינה פסגת מאוויי המחנה הלאומי. מרביתם עברו עיקור וצינזור קיצוניים בין שלבי הגשתם ואישורם, עד כי לפעמים קשה למצוא דמיון בין ראשיתם לאחריתם. אלא שתמיד עדיף הטוב במיעוטו, ולעולם אסור לשכוח, שהטוב ביותר הוא אויבו של הטוב. לעיתים החלופה היא הרע במירעו.
אז נכון שחוק הנכבה בגירסתו הראשונה היה נשכני הרבה יותר, ושחוק ועדות הקבלה לא הוגבל בתחילת דרכו לגליל ולנגב ול-400 משפחות, ושחוק האזרחות מחייב אישור שלילת האזרחות על-ידי בית משפט, ושניתן היה להימנע מפארסת בשארה אילו הוקדמה חקיקת חוק בשארה להפסקת הזרמת מאות אלפי שקלים מקופת המדינה לכיסו של מרגל נקלה שממשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק ואל מרקעי אל-ג'זירה הקטארית ואל מנאר החיזבאללאית. אבל מה האלטרנטיבה?
|
|