פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[19]</span>

האנטישמיות, כך נראה, הולכת ומתחזקת בבלגיה כנגד היהודים. דבר זה בא לידי ביטוי בחודשים האחרונים, בהליך המשפטי שהחל להתגלגל במדינה זו כנגד ראש הממשלה אריאל שרון, בפרשת סברה ושתילה. פשעי מלחמה, לא פחות. התביעה בבלגיה יכולה, למעשה, למנוע שימוש לרעה בחוק. היא לא נקפה אצבע.

אך לא רק כנגד ראש הממשלה.

נודע לי, כי בתקופה האחרונה מנהלים שלטונות המס בבלגיה חקירה מקיפה כנגד עשרות יהודים הנמנים עם שועי הקהילה היהודית שם, העוסקים בסחר ובליטוש יהלומים. הטיעון שהועלה נגדם: אי ניהול ספרים כדין. יהודים רבים נעצרו ושוחררו בערבות, וכנגד חלק מהם מתנהלים משפטים. אחדים הצליחו לברוח לישראל לאחר שנאלצו לעזוב חלק מהעסקים שניהלו שם.

ההליכים נפתחו - כך הוברר לי - עם עליית הממשלה החדשה בבלגיה, הנוקטת יד קשה יותר כלפי זרים. לא בכדי מתגלגל ההליך המשפטי כנגד שרון דווקא בבלגיה.

ובענייננו החדש:

מתברר, כי שלטונות המס בבלגיה שלפו טיעון המוכר וידוע במשך שנים רבות, לפיו סוחרי יהלומים אינם מנהלים. לא מנהלים - כיוון שאינם יכולים למעשה לנהל ספרים כפי שמקובל בענפים אחרים. כך הם פני הדברים גם בישראל. אותם עוסקים רוכשים חומרי גלם ממקורות שונים, גם מעוסקים במדינות העולם השלישי שאינם מנפקים חשבוניות וקבלות. את זאת יודעים היטב הרשויות בבלגיה, ולכן במשך שנים התירו לסוחרי יהלומים לנהל את עיסקיהם כפי שנוהלו, תוך הבנות והסכמות באשר לשיעור המס שישלמו על המחזור שהם מגלגלים.

עתה, כאמור, השתנה המצב שם. רשויות המס שם שינו טעמן, ומה שנראה עד לאחרונה חוקי ולגיטימי, מוגדר עתה על-ידי השלטונות שם כבילתי חוקי ופלילי. אנשי עסקים יהודים נרדפים, והדבר הטוב היחיד שניתן לומר על כך שבנסיבות אלה הם רואים בישראל כמקום אליו ניתן לברוח בגלל רדיפת יהודים, תרתי משמע.

בראשית החודש בחרה הוועדה לבחירת שופטים באדמונד לוי ואילה פרוקצ'יה לכהונת שופט בבית המשפט העליון. השופט לוי נבחר למעשה כמועמדו של שר המשפטים מאיר שטרית; השופטת פרוקצ'יה נבחרה כמועמדת מטעם שופטי בית המשפט העליון, וליתר דיוק - מטעם הנשיא אהרן ברק.

כל זה דבר ידוע. אלא שמהלכים מסויימים שאירעו עד מינויי השניים הולכים ונחשפים רק עתה.

נודע לי, כי אחד המועמדים הרציניים של השר שטרית היה דווקא עו"ד משה קפלנסקי. השר שטרית ביקש להוביל מהלך, שתוצאתו תהא מינוי אדמונד לוי ועו"ד קפלנסקי. בקיצור, אם מהלך שכזה היה מצליח - מינוי פרוקצ'יה היה נדחה לשלב הבא.

אין מדובר ברצון סתם. נודע לי, כי השר שטרית פנה פעמיים אל עו"ד קפלנסקי. בפעם הראשונה לפני כחודשיים. הפניה השניה היתה ביום 13.7.01, בפגישה שהתקיימה ביניהם.

השר שטרית ביקש למנות לבית המשפט העליון עורך דין פעיל וותיק, שמכיר היטב את רזי המקצוע - אחד שמכיר נפש לקוחותיו, ניהל תיקים גדולים וקטנים, ובכלל - אחד שידוע כעורך דין בעל ניסיון ומוניטין רבים. לכן הופנה השר שטרית אל עורך הדין קפלנסקי (64), העוסק בעריכת דין משנת 1967.

על שמו של קפלנסקי רשומים תקדימים רבים. גולת הכותרת של פועלו: השינוי שבוצע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת בעקבות התאונה שאירעה בסיני לבני משפחת לסרי. עניין גדול נוסף שהוא מגלגל בימים אלה בהצלחה: בקשה לתביעה נגזרת שהגיש בשמם של כמה מלקוחותיו, בבקשה לחייבם לשלם פיצויים בסכום כולל של כמיליארד ש"ח לחברי ההסתדרות, וזאת בגין הנזק שנגרם בעת מכירת שיכון ובינוי לקבוצת אריסון ולעובדי החברה הנמכרת.

אלא שהמינוי, כידוע, לא יצא אל הפועל. פשוט, קפלנסקי השיב שוב ושוב בשלילה. מן הסתם הוא מעדיף להמשך ולעסוק בעריכת דין ולהנות מפרי עמלו. אחרי הכל - הוא הצליח לבנות בעשר אצבעות משרד משגשג ויציב, המפרנס 45 עובדים (ומשפחותיהם) מהם 14 עורכי דין (ביניהם קובי קפלנסקי), וניתן להניח כי לא בקלות יוותר על כך.

קפלנסקי אמר בתגובה: "אכן, שר המשפטים פנה אלי בהצעה. הודתי לו. הערכתי את הפניה והשיבותיו כי בשלב הנוכחי אני מבקש לקצור את פירות עמלי, שהשקעתי במשך עשרות שנים בשדה עריכת הדין".

שר המשפטים מאיר שטרית מסר בתגובה, כי אכן הוא פנה אל קפלנסקי בזכות כישוריו. הוא ציין, כי קפלנסקי נחשב בעיניו לאחד מעורכי הדין הטובים בסקטור הפרטי, ולכן הוא ביקש להביאו לבית המשפט העליון. השר אישר, כי קפלנסקי השיב בשלילה.

שר המשפטים מאיר שטרית נגע באחרונה באחד העצבים הרגישים של עורכי הדין.

בהופיעו בפני חברי לשכת עורכי הדין בירושלים, לרגל סוף שנת המשפט, הודיע השר על כוונתו לפעול בקרוב לפתיחת בתי הדין לאתיקה של עורכי הדין, רואי חשבון וכו', בפני הציבור. שקיפות ועיקרון פומביות הדיון, אמר שטרית, מתחייבים כאן בדיוק כפי שהדבר נעשה בהליכים משפטיים בבית המשפט.

כיום מתנהלים הליכים משמעתיים כנגד עורכי דין בפני ועד מחוז ו/או ועד מרכזי, בפני בתי דין משמעתיים ובפני ועדות האתיקה למיניהן. הכל נעשה בדלתיים סגורות. הליך זה שמור, אגב, להבדיל, במשפטים רגילים בבית משפט - במיוחד לגבי אנסים, כנגד אלה החשודים בבגידה במדינה וכו'.

מיותר כמעט לציין: עורכי הדין לא אהבו את הרעיון החדש שהציג השר. הם הרי יודעים היטב: הליכים משמעתיים כנגד רבים מהם, מתנהלים מעת לעת בחדרי חדרים. וזו למעשה "הערובה" המאפשרת כיום מריחת תלונות וטירטור המתלוננים, הכל למען המטרה המקודשת: לסייע לחברי "הגילדה" להיחלץ מענישה בגין עבירות אתיקה שביצעו לכאורה.

הרעיון הזה - אם אכן יצליח השר שטרית לקדמו - של פתיחת ההליכים המשמעתיים, עשוי להביא לשיפור השרות לציבור. כך יוכלו לקוחותיו של עורך הדין לדעת היטב עם מי יש להם עסק, לטוב או לרע.