תשורה מקורית מעניקה המדינה בימים אלה לציבור גרי הצדק בישראל, לקראת חג השבועות, חגם של הגרים בישראל, שיחול בעוד פחות מחודש: התחייבות לעקור באופן מוחלט ומלא את כל המכשולים שמציבים רבנים ודיינים מסוימים, בדרכם של מתגיירים בבתי הדין הממלכתיים ובצה"ל, להצטרפות לכלל ישראל. "הפרוצדורה של זוג שאחד מהם או שניהם עברו גיור ממלכתי", הודיעה המדינה בימים אלה לבג"ץ, "תהיה, בבואם להירשם לנישואין, זהה מעתה לזו שעובר כל זוג אחר הבא להינשא כדת משה וישראל".
במילים אחרות: הגיעה לסיומה פרשת ההכרה בגיורים הצבאיים והממלכתיים, לפחות בהיבט המשפטי.
התעקשותם של רבני עיר ודיינים חרדיים שלא להכיר בגיורי בית-הדין הממלכתי לענייני גיור ובגיורי צה"ל (הנעשים באמצעות הרכב מיוחד של דיינים מוסמכים), עוררה לפני חודשים אחדים סערה רבתי, בעיקר מפני שלמתגיירים לא ניתן כל פתרון אחר. הם חשו עצמם ניצבים בפני רבנים חרדים, שניצלו את מעמדם כדי לטרטר ולהטריד את המצטרפים לקהל ישראל.
על-רקע זה איימה סיעת ישראל ביתנו של שר החוץ
אביגדור ליברמן, להעביר בכנסת חוק שיפקיע מידי הרבנות הראשית את הסמכות לאשרר בחתימתו גיורים אלה, וכמעט מוטטה את הקואליציה. בתגובה איימו חוגים חרדיים אנטי-ממלכתיים לצאת ל'אם כל ההפגנות' כנגד מה שכינו 'הכרה אוטומטית' בגיורי צה"ל. בסופו של דבר הוצאה הרוח ממפרשיהם, הודות לתעצומות הנפש שגילה הגאון הרב
עובדיה יוסף, מגדולי פוסקי הדור (אם לא הגדול שבהם), שבחודש מרס פסק חד-משמעית, כי כל גיורי צה"ל עולים בקנה אחד עם ההלכה ואין מקום להרהר אחריהם.
מצב מחפיר אלא שפסיקת הגר"ע יוסף, שכיום אינו אישיות ממלכתית, עשויה לחייב רק את שומעי לקחו. לא אותם רבני עיר ודיינים שאינם סרים למרותו. להם, כך הם טוענים, פוסקים משלהם. לעובדה שהם מתפרנסים יפה מקופת המדינה, אין כל משמעות מבחינתם. לדידם, מעורבות המדינה בעמדתם כלפי הגיורים הרשמיים, מסתכמת אך ורק בהיבט הכספי: משכורת לא רעה כלל, החזקת לשכה מפוארת, שירותי מזכירות והדפסה, אחזקת רכב וכיוצא באלה 'זוטות'. את כל אלה המדינה חייבת לספק להם. מה הם חייבים למדינה? נאדה. כלום. ופסיקת רבנים חשובים ובראשם הגר"ע יוסף, היא ממילא בעיניהם, רחמנא לצלן, עפרא דארעא.
עכשיו יושם קץ למצב מחפיר זה. לא שאותם דיינים ורבני עיר ישנו את דעותיהם או יחדלו להישמע לפוסקים שאינם מכירים בגיורים הממלכתיים. הם לא יאולצו לנהוג חלילה בניגוד למצפונם. עד כדי כך המדינה המפרנסת אותם לא מעזה לדרוש. ההישג הוא, אם כן, בכך שהם לא יוכלו לקעקע את כשרות גיורם ולא יוכלו לעכב נישואיהם.
זאת בניגוד למצב הקודם, ולפיו ניתנה הסמכות בידי רבנים ודיינים 'לתקוע' את תהליך הרישום של גרים שגיורם אינו מקובל עליהם, ולגרור יסוריהם לאורך שנים. המדינה התחייבה עכשיו, כי בני זוג שאחד מהם או שניהם עברו גיור ממלכתי, לא יופלו לרעה בשל תפישותיהם של רבנים ודיינים מסוימים, לא יטורטרו ולא יסבלו מן הגישה המתנשאת של שוללי גיורם. תשובת המדינה גם מפרטת את כל הפתרונות שיינקטו בנקודות שבהן עשויות להתעורר בעיות. התהליך, עוקף עיקשות אותם רבנים, יהיה זה:
תיק הנישואין ייפתח בלשכת הרבנות במקום מגוריו של אחד מבני הזוג, כנהוג. עובדת היותו של אחד מבני הזוג גר צדק, לא תמנע או תעכב פתיחת התיק. התיק יועבר, כמקובל, לבדיקת הרב המקומי, אך אם יציב מכשולים, יועבר התיק לרשם נישואין אחר על-ידי המועצה הדתית, מבלי שבני הזוג יידרשו להתרוצץ ולחפש רשם נישואין. העברת המסמכים הרלוונטיים, שמיעת עדי הרווקות וקבלת אישורו של רושם הנישואין, ייעשו בתוך שבועיים, ולאחר עריכת החופה יונפקו תוך שבועיים תעודות נישואין בחתימת הרב רושם הנישואין.
אהבת הגר ההישג האמור הוא תוצאה של העתירה לבג"ץ שהגיש
"מכון עתים", נגד המדינה, בעקבות סירובם של ארבעה רושמי נישואין, כלומר: ארבעה רבני עיר בדרום הארץ, להכיר ביהדותם של ארבעה מתגיירים בבתי-הדין הממלכתיים ובצה"ל, שביקשו להינשא כדת משה וישראל. ארבעת הזוגות, שאין ביניהם כל קשר, טורטרו והושפלו, ללא כל טיפת מוֹדעוּת למצוות 'ואהבתם את הגר', וזאת בִּשְמן של פראזות קנאיות בנוסח 'נוטרי כרם ישראל'.
מצוקתם הפנתה זוגות אלה למכון עתים, מרכז יעוץ ומידע בנושא מעגל החיים היהודי, המשמש כתובת לציבור הרחב בענייני טקסי החיים היהודיים: ברית מילה, שמחת הולדת בת, פדיון הבן, בת ובר מצווה, נישואין, גירושין, קבורה, אבלות וגיור. מייסד המכון ומנהלו, הרב ד"ר שאול פרבר, הוא שהניח את בעייתם על שולחן הבג"ץ ואילץ בסופו של דבר את המדינה להתחייב בפני בג"ץ, שמתגיירי הגיור הממלכתי וצה"ל, לא יופלו לרעה בשום פנים לעומת שאר יהודי ישראל.
"זהו ניצחון של כל הגרים", הוא אומר, "שרבנים מסוימים הציבו מוֹקשים וקשיים בדרכם העולה בית אל. מהיום יכולים גרי הגיור האורתודוקסי הממלכתי והצבאי, לחוש עצמם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, ללא רגשי נחיתות. אנו כמובן נעמוד על המשמר על-מנת לוודא שהחלטות המדינה אכן מיושמות בשטח".
הרב ד"ר פרבר, המשמש רבה של קהילת 'נתיבות' בשכונה הצפון-מזרחית החדשה ('האוניברסיטה הפתוחה') של רעננה, הקים את מכון עתים, כדי לסייע לוותיקים ועולים, יהודים בהווה ויהודים בהתהוות, בני עדות שונות ובני השקפות שונות, לפגוש ביהדותם בצמתי החיים מתחילתם עד סופם. מתוכו צמחה התגייסותו של מכון עתים לימינם של הגרים: "הרי לא ייתכן", מסכם הרב פרבר, "שדווקא במדינה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו, ואמנם מעודדת התגיירותם של ישראלים הרואים עצמם יהודים, תציב היא עצמה, באמצעות בתי הדין שלה ורבניה, מכשולים בלתי עבירים בדרכם ליהדות. אני שמח שתרמנו חלקנו לגשר בין מתגיירים אלה לזכויותיהם כיהודים".
