חשיבותן של מדינות המפרץ ובראשן של סעודיה עולה, משקלן האסטרטגי מתעצם והשפעתן בזירה המזרח תיכונית והבינלאומית גוברת. לכך יש כמה גורמים:
- עושרן המופלג. תמלוגי הנפט של סעודיה ושל שאר מדינות המפרץ מגיעים ל-500 מיליארד דולר בשנה, והם נמצאים בעלייה מתמדת עקב הזינוק במחירי הנפט.
- מדינות המפרץ מתייצבות בקו הראשון נגד סכנת ההתפשטות האירנית. היות שאוצרות הנפט מהווים יעד נכסף לשלטון האייתוללה באירן, מהוות מדינות המפרץ מעין "קו מז'ינו" במלאכת ההגנה על שאר מדינות ערב, ואלו יודעות להעריך זאת.
- עושרן של מדינות המפרץ מאפשר להן להקים ערוצי לווין ורשתות חברתיות בעלות השפעה בשתי הזירות - הערבית והבינלאומית. משום כך, מוקד ההשפעה התרבותית והמדינית עובר בהדרגה ממצרים למדינות המפרץ. סופרים ועיתונאים מצריים מפרסמים את יצירותיהם בכלי התקשורת של מדינות המפרץ, בשל התמלוגים הנדיבים שהם מקבלים.
חשיבותן של מדינות המפרץ בקבלת החלטות גורליות בנושא המזה"ת הוכחה בשתי מלחמות גבולות שפרצו באיזור. בסופת המדבר ב-1991 לשחרור כוויית מן הכיבוש העירקי, הובילו סעודיה ויתר מדינות המפרץ את מהלכי המערכה ונידבו את ארצותיהם לשמש בסיסים צבאיים למתקפה נגד עירק. הן גם מימנו את המערכה נגד
סדאם חוסיין בעשרות מיליארדי דולרים. בימים אלה, מגבות מדינות המפרץ, ובראשן קטר, את יוזמת המערב למוטט את משטרו של קדאפי. קטר אינה מסתפקת בהעמדת ארבעה מטוסי קרב לרשות מתקפת נאט"ו נגד המשטר הלובי.
נורמליזציה ללא הסכם
זאת ועוד, שני העשורים שחלפו הוכיחו את שאיפתן של מדינות המפרץ ליישוב הסכסוך הפלשתיני-ישראלי. הן עודדו פתרון שלום, פתחו את ארצותיהן לנורמליזציה עם ישראל, למרות העדרם של הסכמי שלום. בכמה ממדינות המפרץ אף נפתחו לשכות לייצוג ישראל, והמנון התקווה נוגן בעומאן ובקטר בעת ביקורי ראש הממשלה במדינות אלה. מדינות המפרץ מעוניינות לסיים את הסכסוך הפלשתיני-ישראלי, כדי למנוע מאירן לנצלו לשם הגשמת מטרות השתלטותה, ולהשתמש בו כקרש קפיצה למדינות ערב. זהו ההסבר ליוזמת השלום הסעודית, שנחשבת למפנה היסטורי ביחסי הערבים לישראל, למרות חסרונותיה המתבטאים בשאיפת יוזמיה לכפות אותה על ישראל כמקשה אחת, ללא מתן אפשרות לדון בסעיפיה.
חששן של מדינות המפרץ מהתפשטותה של אירן הוא גם זה שהניע את מרביתן להאיץ בישראל למגר את חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. ואילו שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד אלח'ליפה, קרא למדינות המפרץ בכנס של שרי ההגנה במתאמה לכרות ברית הגנה עם ישראל נגד אירן, למרות העדר הסכמי שלום בינן לבין ישראל. יש לזכור כי בביקורו של הנרי קיסינג'ר בריאד באוגוסט 1981, הביע המלך ח'אלד את שביעות רצונו מהשמדת הכור בעירק על-ידי ישראל.
אירוח קר
ראש ממשלת מצרים עיסאם שרף ערך בשבוע שעבר ביקור חטוף בסעודיה, בכוויית ובקטר. לביקור - שתי מטרות. האחת, תיקון הרושם השלילי שהותירה הצהרתו של שר החוץ המצרי נביל אלערבי בדבר חידוש היחסים בין מצרים ובין אירן - צעד שנחשב על-ידי מדינות המפרץ כפגיעה בביטחונן. בניסיונו להרגיע, הכריז עיסאם כי מבחינתה של מצרים, ההגנה על שלומן של מדינות המפרץ מהווה קו אדום. כנראה, ניסיון ההרגעה לא עשה רושם על המארחים, ואלה מעוניינים לראות שהממשל המצרי החדש נוקט צעדים ממשיים בפועל.
מדינות המפרץ פועלות מעמדת כוח, היות שמצרים זקוקה לעזרתן הכספית. על כן, דיבורים על יוזמה מצרית להשבת מעמדה הבכיר בעולם הערבי הם דיבורי סרק.
המטרה השנייה של הביקור היא כלכלית. המהפך במצרים יצר משבר כלכלי עמוק, בגלל הפסקת תנועת התיירות המהווה מקור ראשון להכנסה (13 מיליארד דולר ב-2010). בנוסף, חוסר היציבות במצרים הבריח את המשקיעים החיצוניים שהחלו למשוך את פקדונותיהם מחשבונות הבנקים המצריים.
לפי ידיעות שהתפרסמו בתקשורת הערבית, ביקש ראש ממשלת מצרים מן המדינות שבהן ביקר סיוע של 11 מיליארד דולר, כדי שמצרים תוכל לצלוח את השנה הנוכחית. בינתיים אין היענות נדיבה לבקשתה של מצרים, והאורח הנכבד התקבל בקרירות במדינות המפרץ.
נוכח תמורות אלו, טוב תעשה ישראל אם תחדש מגעים עם מדינות המפרץ בערוצים חשאיים, בהתחשב באינטרס הקיומי המשותף המתבטא בעמידה נגד הסכנה החומייניסטית.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
