צעד סמלי לא ברור לי מה השיגו בני משפחת שליט בפריצה המתוכננת לרחבה בטקס הדלקת המשואות. אם מטרתם הייתה לעלות לתודעה הציבורית, הרי הם זוכים לתמיכה ולאהדת הקהל כל הזמן. מבחינה זאת ניתן לומר "כולנו גלעד שליט" זו לא רק סיסמה.
אם מטרת המשפחה הייתה להשפיע על הממשלה לשחרר את גלעד, הרי דומני כי מדובר באקט סמלי בלבד של מחאה, שאין לו כל השפעה יותר מאשר ההפגנות מול בית ראש הממשלה, צעדת ההמונים, שהייתה לאות הזדהות עם המשפחה למטרה זו ועוד. לכן צדק יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שמחאה זו לא קידמה כלל את המטרה.
לעומת זאת, דווקא משום שמשפחת שליט הפכה לסמל בדעת הקהל, דומני כי ההפרעה לטקס הממלכתי עלולה לשמש מודל שלילי ותקדים למעשים דומים מצד בני משפחות שכול, במיוחד בטקסי יום הזיכרון, ולתת להם לגיטימציה רחבה. שאלת גבולות המחאה עלולה אז לקבל משמעות אנרכית. וזו ודאי לא הייתה מטרת המשפחה.
גול עצמי הזדהותה של
ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה, עם פריצתה הנועזת של משפחת שליט לרחבה בטקס הדלקת המשואות, אינה מפתיעה. זהו צעד פוליטי מובהק, שנועד לא רק כדי לנגח את ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, על מחדליו בנושא שחרורו של גלעד מהשבי, אלא גם לצבור תמיכה פופולרית רחבה בה, בעקבות תמיכתה בצעדי המחאה של משפחת החייל החטוף.
לבני רק לא שמה לב, שהיא מבקיעה גול עצמי. האומנם מי שחותרת לראשות הממשלה מייצגת עמדה אנטי-ממלכתית בטקס ממלכתי מן המדרגה הראשונה? האם זה המודל שהיא מציגה לעם?
הכתובת הייתה בפייסבוק האם צה"ל עוקב אחרי הפייסבוק? לפחות לפי מהומות הנכבה במג'דל שמס נראה שהתשובה היא לא. אחרת איך קרה שהכתובת להפגנות הסורים, שקראו לאינתיפאדה שלישית, הייתה שבועיים בפייסבוק, והצבא לא ידע ולא היה ערוך לכך.
דומני כי לא צריך להיות איש מודיעין כדי לדעת שהתקשורת הווירטואלית - ובראשה הרשתות החברתיות - היא סוכנות הידיעות מספר אחת, והאמרגנית המהירה ביותר לניהול הפגנות ואירועים המוניים. אז איך זה שעובדה בסיסית זו, בעידן האינטרנט, נעלמה מעיני הצבא? מעתה על הצבא לצעוד לא רק על שיטות העבודה הישנות, אלא להיות עם הפנים לפייסבוק ועם אצבע על הדופק בו. ובא לביטחון ישראל גואל.
חופש הסתה? רבות דוּבר על המחדל המודיעיני בעקבות אירועי הנכבה בצפון. אולם דומני כי מעֵבר לגורם הצבאי (ובכללו חיילי האו"ם, שאיפשרו את מעבר המפגינים הסורים לישראל) אי-אפשר להתעלם מהגורם הווירטואלי בפרשה. מדוע איפשר אתר הפייסבוק את חופש ההסתה וההתארגנות של הסורים נגד ישראל?
עם כל הכבוד ל
חופש הביטוי, האם לא ברור למנהל האתר שהאינטרס הביטחוני גובר עליו ועומד בראש סדר העדיפויות? האם לא ידועים לאיש הגבולות בין חופש הביטוי, מיסודות הדמוקרטיה, לחופש השיסוי, שאותו יש לשלול מכל וכל? מדוע אין תקנון ברור בנושא? ואם אין כזה, הגיעה השעה לגבש אותו ולהפיצו בין כל משתתפי האתר.
לתשומת לבך, היו"ר והמייסד, מר צוקרברג.
אגב, מדוע המשתמשים הישראלים, שלחצו לסגירת הדף, לא הביאו זאת לידיעת הגורמים הנוגעים בדבר בישראל, ובכך ניתן היה להיערך מראש ולמנוע את פלישת המפגינים?
דַּבֵּר עברית "שלוש נינים", "שלושת הפרשות" - נַחשו מי אמר זאת: הבאסטיונרים בשוק? לא, טעיתם. אלה שגיאות לשון שיצאו מפיהם של שדרנים ברדיו אל אוזני עם ישראל. הן מהוות דוגמה מייצגת לשורה ארוכה של שגיאות יסוד בשפה, אשר נשמעות ברדיו ובטלוויזיה. במיוחד מדובר בהיפוך לשון זכר בנקבה, הבולט בעיקר בתחום השימוש במספרים.
דומני כי בשנה זו, שהוכרזה בבתי הספר כשנת הלשון העברית, ראוי שהשדרנים, המשמשים מודל לשפה תִּקנית, יעברו קורס מזורז בעברית נכונה. אין ספק שהשפעתם תהיה רבה גם על התלמידים ובני הנוער, דור העתיד, לדבר בשפת אבות בלי שגיאות. ובא ללשוננו גואל.
חג המנגל בשבוע שעבר חגג עם ישראל יומולדת 63 למדינה. בניגוד לחגים הדתיים, יום עצמאות הוא חג אמורפי, החסר צביון רשמי. כחג ישראלי מובהק אי-אפשר להתעלם מאופיו העממי. יום העצמאות הוא חג המנגל הלאומי, חג הגששים, המערכונים ופטישי הפלסטיק.
עם זאת, מאחורי חג העצמאות עומדת התפישה הציונית-דתית, המקדשת את המדינה והצבא, ורואה בהם אתחלתא דגאולה. אולם בניגוד לארץ ישראל הקדושה אלה הם מוסדות חילוניים מובהקים, הנבחנים בכלים קיומיים ואסטרטגיים, ונעדרים אפוא כל ממד של קדושה. ולכן יום העצמאות הוא חג חילוני מובהק. דומני כי מתן אופי דתי לחג הוא סוג של כפייה דתית מלאכותית, ועם כל הכבוד ראוי ביום זה להפריד את הדת מהמדינה.
שם המשחק: רייטינג לא סוד הוא כי העיריות כורעות תחת מעמסה תקציבית. אף פעם אין להן את הכסף שצריך למטרות חיוניות כמו רווחה, חינוך, דיור וכדומה. אז איך זה שבחגיגות ליל העצמאות פתאום נפתחות הקופות לרווחה, ועבור הופעה של פחות משעה של מיטב הזמרים נשלפות מהן מאות אלפי שקלים, וכל המרבה במחיר הרי זה משובח?
דומה ששם המשחק הוא, כמו תמיד, רייטינג. כשזה מדַבר, הקופה הציבורית (כמובן) חוגגת. העיריות רוצות לגעת באבק כוכבים, ביום חגה של המדינה, ובכך לשפר את תדמיתן הזוהרת. השאלה היא, האם אי-אפשר היה להסתפק בזמרים מקומיים, תוך מתן הזדמנות חגיגית להם להציג את כישרונותיהם? אין ספק שהם היו משמחים את הקהל לא פחות, ומסתפקים בשכר צנוע בהרבה. צריך פרופורציות, בבקשה.
לא מילה גסה נראה כי למרות התדמית הצברית העוקצנית והמחוספסת, והצינית לא במעט, עדיין חוש ההומור של עם ישראל לוקה בחסר. אחרת לא ברור, איך לא עלו על האירוניה שבדברי השחקן שרון אלכסנדר, כי הסלבריטאים הם גזע עליון (אם כי תודו, מה שנכון, שהם חושבים עצמם כאלה).
עם זאת, הסצנה של התערטלותו של השחקן בסרט, שאותה הוא מניף כדגל, היא כבר הרבה פחות משעשעת, וגם, עם כל הכבוד, איך לומר, לא צנועה. וצניעות היא בפירוש (עד כמה שזה נשמע שמרני לאוזניים ישראליות) היא לא מילה גסה.
הרב הפמיניסט מה לא אמרו בתקשורת החילונית בעקבות אחדים מפסקיו של הרב
עובדיה יוסף (הידוע דווקא בפסיקותיו המקילות), שנותקו מהקשרם: פונדמנטליסט! אירן כבר כאן! - הכריזו הכותרות. והִנה מתברר שהרב הוא בעד קידום נשים.
מֵעבר לעובדה שבִּתו עדינה בר-שלום היא חלוצת המייסדות של המכללות החרדיות, התבשרנו לאחרונה שהרב הוא בעד מינוי נשים למועצות דתיות. זאת לא לפני שפסק שנשים יכולות לשדר ברדיו החרדי 'קול ברמה', אשר בראשות תנועת שס.
מעמד האישה ביהדות כבר אמרנו?
מוקד בלי הפסקה? מה קרה לעיריית ירושלים? כידוע, במדינת ישראל כל המוסדות הרשמיים שובתים בשבת. לא עוד, אלא כל חברה שמכבדת את עצמה, דוגמת הבנקים ואפילו חברות האשראי, משביתה את שירותיה בשבת, כולל השירותים הטלפוניים.
אז איך זה שהמוקד העירוני של ירושלים עיר הקודש, בירת יהדות הארץ והתפוצות, פועל, בניגוד לעבר, נון סטופ 24 שעות ביממה, כולל שבת? האם לראש העירייה,
ניר ברקת, הפתרונים?
לא רק פיקניק ההוראה של הרבנים הראשיים לדחות את הדלקת המדורות בל"ג בעומר, ממוצאי שבת ליום ראשון, כדי למנוע חילול שבת המוני, היא הוראה נכונה.
כידוע מצוות השבת היא מן התורה, ופרט למילה ולפיקוח נפש היא אינה דוחה שום מצווה, ודאי לא מנהג. מדורות ל"ג בעומר, לעומת זאת, הן מנהג מסורתי, הנהוגות לזכר רבי שמעון בר-יוחאי, שיום פטירתו חל בתאריך זה. המדרש מספר כי בעת לימוד תורה של התַּנא הקדוש היו להבות מתפשטות באוויר מרוב התלהבותו ודבקותו בבורא. לזכרן של להבות אלה, מדליקים מדורה. המדורות אפוא הן לא רק פיקניק.
חילול השבת למען טקס ההדלקה, ביום ההילולא, הוא חילול שמו וזכרו של רבי שמעון, שהקריב את חייו למען שמירת השבת והמצוות. לכן ראוי לדחות הפעם את ההדלקה ההמונית מהלילה ליום, מה עוד שאין מדובר בדחיית תאריך האזכרה של הצדיק, מחבר ספר הזוהר.
החסידים, שלגביהם אין חשש של חילול שבת, יקיימו גם השנה כרגיל את ההדלקה המסורתית במוצאי שבת.
אז שיהיה לַ"ג שמח וכשר לכל בית ישראל.
שיעור באנתרופולוגיה דומני כי תחום הפרסום החרדי מאפשר לנו הצצה אנתרופולוגית מרתקת לעולמם של החרדים. האסור לפרסום מלמד לא מעט על הנורמות הנהוגות בקהילה, בעיקר בתחום הצניעות (במיוחד בתחום שבינו לבינה), כדי לשמש מודל חינוכי לצעירים.
אולם לא פחות ניתן ללמוד מהמותר בפרסום על הרגלי הצריכה של הציבור החרדי, שאינם שונים כיום בעיקרם מהרגלי הצריכה של הציבור הכללי בתחום המלונאות, המיתוג, העיצוב והטעם (תוך התאמתם לקריטריונים הלכתיים ולמציאות החרדית). וכידוע תמונה אחת שווה אלף מילים.
אין ספק שתחום הפרסום החרדי התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא עומד בתקנים החמורים ביותר של עולם הפרסום, שלא היו מביישים את הפרסומות במגזר הכללי.
תגובה לתגובה למגיב יואב בעקבות מאמרי
'אור אדום': עם כל הכבוד למחוקק, המבדיל בין רצח להריגה, הגיעה השעה לשינוי חקיקה, שלפיה רצח יוגדר על-פי מבחן התוצאה (עיין מקרה קרפ), ולא על-פי אלמנט הכוונה.
גם אם אינני מתחרה עם ידיעותיך, דומני כי העונש המקסימלי על הריגה הוא 20 שנה, לעומת מאסר עולם על רצח. נכון, שלמרבה הצער, במדינת הכזבים שלנו, עונש מאסר עולם, עם כל ההטבות וההנחות, הפך לפיקטיבי (להוציא את יגאל עמיר), ולכן לא פעם בפועל העונש המופחת על רצח זהה לעונש על הריגה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
