יום עצמאות שמח, שכנים!

ביום רביעי הקרוב, 25.5.11, יחגגו את יום העצמאות - שכנינו הירדנים. גם הם, כמונו, נשלטו בידי האימפריה העות'מאנית, גם הם שוחררו בידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה והפכו לחלק מהמנדט הבריטי, וגם הם קיבלו עצמאות מבריטניה, שנתיים לפנינו, כמעט בדיוק: ב-25.5.1946.

הדמיון בין שתי המדינות ממשיך בתחומים נוספים: גודל אוכלוסיה דומה - 6.5 מיליון בירדן, כמיליון פחות מאיתנו (כמחציתם בדואים, כ-3 מיליון - פליטים פלסטינים "שלנו" מ-1948 ומ-1967, וכחצי מיליון - פליטים מעירק). קו הרוחב זהה, וכתוצאה מכך - מזג אוויר דומה, משטר גשמים קמצני היוצר מחסור במים (המחסור הירדני חמור אף משלנו) ושטח מדברי גדול. לשתי המדינות מעט מחצבים - פוספטים ואשלג. שתיהן מתפרנסות מתיירות - אצלנו בעיקר לירושלים ולמצדה, אצלם בעיקר לפטרה ולג'רש - ובשתיהן כל תקרית ביטחונית גורמת לתיירנים למרוט שערות... כמרכז "שנת תיירות השלום" של ממשלת ישראל ב-1994-5, וכמדריך טיולים גם בירדן ממש מאז נחתם השלום ב-1994 - בעיניי ראיתי את המורטים... בשתי המדינות...

דומה גם טינת השלטונות כלפי השכנה מצפון - סוריה, וכלפי האזרחים והתושבים (חסרי האזרחות) הפלסטינים... לא במקרה נפגש המלך עבדאללה הראשון, לפני הקמת מדינת ישראל, עם גולדה מאיר, והמלך חוסיין נפגש עם אותה גולדה מאיר, בהיותה כבר ראש ממשלה (והזהירה ממלחמת יום הכיפורים!), ועם יצחק רבין - עד שחתם עימו שלום, ב-26 באוקטובר ("אבא, קיבלת מתנת יום הולדת...") 1994.

אפילו הבירות דומות: עמאן יושבת במרומי הרים, בקו רוחב דומה לירושלים, ובמרחק כ-100 ק"מ בלבד. ומעניין - דומה בשתי המדינות גם הטינה לאשת השליט, בגלל שתלטנותה ונהנתנותה. שרה נתניהו, והמלכה ראניה (הפלסטינית משכם!)...

מובן שיש גם הבדלים: ירדן גדולה פי ארבעה מישראל בגבולות הקו הירוק; המשטר שלנו, למרות פגמים מספר, הוא דמוקרטיה. בירדן המשטר הוא "מונרכיה חוקתית", ולמעשה - דיקטטורה מודרנית... המלך הוא ראש המדינה וראש השלטון, חסין מכל תביעה, מפקד הצבא, המחליט על עריכת בחירות לבית התחתון של הפרלמנט, הממנה את חברי הבית העליון, את הממשלה ואת השופטים, מאשרר חוקים ואמנות, מכריז מלחמה וחותם על שלום.

המצב הכלכלי של ירדן חמור בהרבה משלנו. רק כ-10% משטחה מתאימים לחקלאות, בעמק הירדן ובבקעה, אך רבים מתושביה עדיין פלאחים. ההשכלה והמדע אצלם, למרות מאמצי המלך חוסיין ז"ל ובנו המלך עבדאללה השני, במצב נמוך בהרבה משלנו. לשתי המדינות נמלים בים האדום - אילת ועקבה הן תאומות זהות - אלא שלישראל יש גם נמלים בים התיכון. כדי להגדיל את נמלה היחיד, עקבה, סיכמה ירדן ב-1965 על חילופי שטחים עם ערב הסעודית: ירדן קיבלה 12 ק"מ חוף דרומה מעקבה, וויתרה על כ-6,000 קמ"ר של שטחי מדבר (כ-6% משטחה!). ומה עושה אלוהים? - ערב הסעודית גילתה בשטחה החדש - נפט... אגב, הסכמי החלפת שטחים ערכה ירדן גם עם סוריה וגם עם עירק. זה מקובל במזרח התיכון...

היחסים בין ישראל לירדן, שהיו חמים ושיתופיים בתקופת רבין-חוסיין, התקררו בהדרגה. המלך עבדאללה השני לא מסתיר את אכזבתו העמוקה מהזלזול שמפגין כלפיו נתניהו, מהפרת הסעיף בהסכם השלום שמעניק למלך ירדן מעמד מיוחד בירושלים המזרחית, ומאי-הריסון של "פרחחים ימניים" מסוגו של ח"כ אריה אלדד - המתכוון לפרסם, דווקא ביום העצמאות הירדני הקרוב, עצומת ח"כים הקוראים לראות בירדן - את המדינה הפלסטינית...

שלוש תוכניות הענק לשיתוף-פעולה כלכלי - הוכשלו: התוכנית להקים שדה תעופה בינלאומי ישראלי-ירדני משותף בעקבה הוכשלה - לא תאמינו - בידי מועצת פועלי אילת; התוכנית ל"חבילות תיירות" משותפות לאורך "דרך הבשמים" הנבאטית, פטרה-עבדת-עזה, הוכשלה על-ידי משרד התיירות שלנו ב"סיוע" הפלסטינים; והמיזם הענק ל"תעלת הימים" מהים האדום לים המלח - הוכשל על-ידי נתניהו. הירדנים ממשיכים לבד, בסיוע הבנק הבינלאומי...

נותר להתנחם בתיירות: מעברי הגבול פתוחים, ואני אוהב להדריך בירדן, טיולי ג'יפים תלת-יומיים "למטיבי לסת"... הירדנים מקבלי אורחים חמים, האוכל - תענוג, אפילו סערות העולם הערבי - בירדן נרגעות, והאתרים נהדרים - עקבה, עם שרידיה הנבאטים ("איילה") והתורכים; מדבר וואדי רם עתיר האתרים; מידבא ומפת הפסיפס העתיקה של א"י; הר נבו "לראות את הארץ ואליה לא לבוא"; חוף ים-המלח והערבה הירדניים; נחל זרד (וואדי חיסא) על מעיינותיו החמימים; וכמובן - פטרה הנשגבת.

חג עצמאות שמח, שכנים!