נאום הבחירות של אובמה - חוסר הבנה של המצב

הנשיא השחור הכריזמטי והמצודד שנבחר רק מכוח תכונותיו אלו, מוכיח לאורך כהונתו, שהבנתו מהו המזרח התיכון, מהו האיסלאם, וכיצד ניתן לכוון את ההיסטוריה באמצעות כוחה של המעצמה מספר אחד – הבנתו שואפת לאפס..

הצלחת הכוחות האמריקנים ללכוד את בן-לאדן אינה סוף המאבק באיסלאם המתעורר. אנו רק בפיתחה של המהפכה האיסלאמית. דבר עוד לא נקבע סופית. כל המדינות בהן חלה התעוררות, שגרמה למרידות (ולא בעטיו של הקונפליקט הערבי-ישראלי) - עדיין נמצאות ביורה רותחת. על-רקע זה - כל המאמצים לרתום את אבו מאזן לעגלת השלום - הם מאמצי שווא, שלא ישאו פירות. ולא רק בגלל שטחו עיניו של אובמה לקרוא את כל המניפסטים עליהם חתומים אש"פ והחאמס גם יחד, המתחייבות להשמיד טוטאלית את מדינת ישראל והיהודים. פשוט כי אבו מאזן- כרגע פה – וברגע הבא הוא עשוי להיעלם מעל המפה. והחאמס רק מחכה לרגע המתאים. המושג "תהליך השלום" ריק במקרה זה מתוכן, כל זמן שאחד הצדדים לא מכיר בזכות הקיום של השני, ואינו מוכן אפילו להיפגש עמו. איזו חתונה יכולה להתקיים בתנאים אלה?

אובמה לא מבין כלל את הקצב שבו תהליכים מתרחשים בקרב הערבים. אצל אלה שמוצאם מהמידבר – הקצב איטי ושלוו. לא ניתן ללחוץ על כפתור ו-אופס – שיהיה שלום. בפגישה שערכתי עם אניס מנצור, גדול עיתונאי מצרים, ויד ימינו של הנשיא סאדאת, אמר לי הלה: מדוע אתם כל כך ממהרים לממש את השלום" שוויה, שוויה (לאט לאט). אולי בעוד מאה שנה זה יתקיים. ולעובדה הזו אובמה לא מודע. הבנתו את הטבע והחשיבה הערבית שואפת לאפס, ומכאן נובע הכשלון שלו הן בנאום הבחירות שנשא, והן בפגישתו עם רוה"מ נתניהו. לו היה "מצליח" במשימתו, להבנתו, היה מסכן את קיומנו כמדינה.

התלהמות העיתונאים הישראלים הששים אלי קרב, ומנסים לתאר את רוה"מ כמחרחר ריב עם אובמה – יכולה להרגע. בסך-הכל, רוה"מ לא יירד על ארבע לפני הנשיא האמריקני, ולא יוותר על נכסיה היחידים של ישראל שמבטיחים לה את הסיכוי להתקיים ולשרוד.

הסיור שעשינו היום בשומרון ובגב ההר, כשאנו ניצבים על הרכס הגבוה ביותר כמעט, על "גבעה 777”, ממנה נשקפים שלושת הימים – התיכון. המלח והכינרת, כשהעין רואה את הרי גלעד בצד אחד ואת שפלת החוף והים בצד השני – שביניהם מפרידים רק 64 ק"מ (המותנים הצרים של המדינה") – האפשרות לראות זאת בעין מוחשית – מבהירה חד וחלק: אין שום מצב שישראל תיפרד מרוב הרוחב הזה, ותשאיר לעצמה רק רצועה של 15 ק"מ בלבד. כי מגבעות השפלה, לא זקוקים כלל למודיעין כדי לטווח במדויק טילים על כל 70% מתושבי ישראל הגרים בשפלת החוף. גם הצעתו של אובמה להבטיח את בטחונה של ישראל ע"י סילוק אזרחיה מבקעת הירדן והצבת חיילי או"ם שם – היא הבטחה שתופסת מים.

אלוף עוזי דיין שהנחה את הסיור (שהוקדש ברובו להכרת השומרונים,מקורותיהם, מסורותיהם והקשר העמוק שלהם ככת יהודית עם יתר אחיהם היהודים) – העניק את שיא הריגוש והחוויה דווקא בחלק האחרון של הסיור. שם, באלון מורה ובאיתמר, פגשנו את הישראלים היפים ביותר. בלי הפלצנות ויפיפות הנפש של הצדיקים שבשמאל הישראלי. אלא יהודים שאהבת הארץ בלבד גורמת להקרבתם על מזבח שלמות הארץ, לשרת בצבא (כמו אחיהם השומרונים), ולהיות החומה החיה שמגינה על קיומנו כאן.כמו שירה של נעמי שמר "בהאחזות הנח"ל בסיני".

ואם נחזור למצב כרגע, ישראל יכולה לעמוד בכל לחץ של כל מעצמה, ובלבד שתהיה מאוחדת. אין צורך במלאכי שרת מקירבנו שיעשו את מלאכתם של צרינו. כי בהתנהגותם הנלוזה רק יקרבו את הקץ של עצמם ושל כל עמנו גם יחד, ובהתנהלות נלוזה זו, הם רק מוכיחים שחוכמתם גודלה כגודל חוכמתו של אובמה – מוגבלת, צרת אופקים ואנוכית. מה שיביא נזק עצום ובלתי הפיך להיסטוריה: לנו- כאן, ולמערב כולו – שם.