החינוך טוב יותר במרכז?

בידיעות אחרונות (29 במאי 2011) התפרסמה הכתבה "פיקוד הצפונים" של דני ספקטור על המיונים ליחידות השונות של חיל המודיעין. מסתבר שיש ביקוש גדול מאוד ליחידות אלה ולהיות קרבי זה לא בראש סדר העדיפויות של המתגייסים החדשים. מסתבר שהזכות להיות קרבי שמורה לתושבי הפריפריה והזכות להיות ב-8200 וביחידות אחרות של אמ"ן שמורה לתושבי המרכז החושבים בשכל רב (!) קדימה ומספרים לכתב על המשכורות הגבוהות שירוויחו לאחר השחרור מהצבא כאשר יכתבו ב"רזומה" שלהם ששירתו באמ"ן.

מרבית המגויסים מגיעים מחמש עשרה יישובים מבוססים במרכז "בין גדרה לחדרה". דני ספקטור מצטט את אל"מ אשר שהוא ראש מחלקת משאבי אנוש של אמ"ן שאומר: "... רוב האנשים שבאים אלינו הם מאזור גוש דן המורחב. אבל את זה יש לקשור קודם כל למערכת החינוך במדינה. אין מה לעשות, כנראה שהחינוך טוב יותר באזור המרכז".

מסתבר שלהבנתו של הממיין הראשי של אמ"ן "חינוך טוב" הוא חינוך לשרת ביחידה עורפית (שלא להשתמש בביטוי של פעם "ג'ובניקים") ולדאוג לעתיד הכלכלי שלך לאחר השחרור. "חינוך רע" הוא חינוך של אנשי הפריפריה כמו באר שבע ושאר עיירות הפיתוח ומשמעותו להשתדל ולהיות קרבי. אם זו דעתו של אל"מ בצה"ל של ימינו מה נלין על המתגייסים החדשים שאפילו את דרגת הטוראי טרם קיבלו.

מהעולם הישן שממנו אני בא העדיפות של צה"ל כצבא לוחם הייתה שרות קרבי ורק בעלי כושר בריאותי נמוך הופנו ליחידות העורפיות, מסתבר שלא עוד. בראייה חברתית לאומית זו דוגמה נוספת לחבית חומר נפץ אדירה שפתילה כבר הודלק. אנשי הפריפריה, בעלי ההשכלה הנמוכה יותר שבאים מרקע סוציו אקונומי חלש יותר הם יהיו הקרביים, הם יקיזו את דמם על הגנת המדינה ו"החכמים" "האינטליגנטים" אלה שקיבלו "חינוך טוב" יקלידו במרץ על המקלדות עד לשחרור.