אנחנו האזרחים ה"שלווים" שמדי יום נופלת עלינו פרשת שחיתות חדשה וגדולה יותר מקודמתה, מכיוון בכירי ובחירי העם (כולל בכירי בעלי ההון), משפשפים את עינינו בתמיהה מול העובדה שהנשיא קצב גר בבית, יחד עם גילה ועם המשפחה האוהבת, השכנים, החברים לבית הכנסת ושאר החברה' שלו. ללכת לכלא? לא בבית ספרנו...
רובנו, חוץ ממעריצי קצב, סבורים שאחרי שנשפט והוצא גזר דין מקומו של הנשיא לשעבר כבר מזמן בבית הכלא ונמאס לנו לראות את ההשתוללות חסרת המעצורים, המשפילה את המדינה מוסדותיה ואזרחיה, של עורכי הדין העושים צחוק מכולם וממציאים כל יום פטנט חדש להרחיק את קצב מגזר דינו. עד לרגע זה הפטנטים עובדים, כמו גם תחושת הבחילה שלנו.
אז מה שמענו עד עכשיו? בקשה לדחיית הכניסה לכלא עד הישמע הערעור, עבודה של עורכי הדין שהצליחה. עובדה. הנשיא קצב עדיין בבית. בקשה שנייה לדחות למועד מאוחר הרבה יותר את הדיון בעליון כי עורכי הדין, ארבעה במספר חייבים לצאת באוגוסט לחופשת קיץ עם בני משפחתם... דרישה שלישית להגדיל את מספר השופטים בעליון. במקום שלושה כדאי יותר ששה, תשעה 12 וכדומה. שתי הבקשות האחרונות, נכון לעכשיו נדחו.
אני יודעת שארבעת עורכי הדין הם ממולחים במיוחד, ושמים אותי בכיס הקטן בכול תחום, בעיקר בשכר שהם מקבלים מהלקוח החשוב. בכול זאת עברתי על לוח השנה העתידי ואני מתנדבת להציע עוד כמה הצעות: למה קצב צריך להישאר בבית. אלה סיבות מוצדקות שמחייבות את אי כניסתו לבית הסוהר.
במהלך אוגוסט אין מה לדאוג. הנשיא קצב ישכון לבטח בביתו ויפעיל את מדינת ישראל באמצעות שופטים עליונים, עורכי דינו וכל מערכת המשפט והתקשורת. הוא יוכל להשתזף, להתעמל, לאכול אוכל ביתי, לנוח, לעשות הליכות ולהתפלל כמנהגו בבית הכנסת. הכול שליו ושקט. ב-31 ליולי מתחיל חודש אלול ועימו תקופת הסליחות כמנהג הספרדים (1 לספט). לא יתכן ולא בא בחשבון שמר
משה קצב, לא יוכל לבטא את תפילותיו וסליחותיו ככול יהודי. אין מצב שהוא יכנס לבית הסוהר ולא יקיים את הסליחות בבית הכנסת הקבוע שלו. אז הוא נשאר בבית. אחר כך מגיעים "החגים". חס וחלילה שהנשיא קצב לא יהיה בחיק משפחתו בחגי ישראל, רה"ש, יום כיפור סוכות ונוסיף לזה בר מצווה של איזה נכד, ברית במשפחה, אירוסין, ועוד מנהגי משפחות כדרך משה וישראל.
בשני לאוקטובר הוא יום צום גדליה שלא ראוי שאדם חשוב כמו משה קצב "יחגוג" צום זה בבית סוהר. הוא צריך להיות בבית לקחת את התרופות (כי ברור שבעתיד הקרוב נתחיל לשמוע על מחושים שונים של מר קצב שסבל מסטרס כל כך גבוה עד כי חלה במחלות משונות) בבית, לצום בשקט ולאכול בבית את הארוחה שלאחר הצום עם הכדורים שהוא לוקח.
ב-9 לנובמבר הוא יום השנה להירצחו של
יצחק רבין ואין מצב שקצב, נשיא בעצמו שלא נרצח ושיחיה עד 120, לא יקיים יום אבל אישי ופרטי בבית, על מות קודמו יצחק רבין. בית סוהר לנשיא לשעבר פשוט לא מתאים מכול הסיבות וללא קשר לגזר הדין הזניח.
ימים לא רבים לאחר מכן מגיע חג החנוכה ואי-אפשר לקחת את הנשיא לשעבר מחגיגת לביבות -סופגניות - נרות חנוכה בחיק המשפחה האוהבת. אני בטוחה שעורכי הדין השנונים והמבריקים ימצאו עוד אלף סיבות משכנעות הרבה יותר מרשימה צנועה זו של הצעות לדחיית ביצוע גזר הדין. בשביל השכר שהם מקבלים גם אני הייתי מתאמצת יותר.