יוסי שריד מקדיש את מאמרו השבת ל
עיתון הארץ ול"תפקידו הייחודי בחברה הישראלית", וכך הוא מסיים את דבריו: "בכל יום ויום, בלקטו את העיתון הזה על סף ביתו, רשאי אדם לראות את עצמו כמי שיש לו יותר ממינוי; יש לו מניה במפעל הציוני...".
עד שנרכוש אנחנו מנייה אחת של המפעל הציוני הזה ראוי להצביע על אי אלו נקודות הנוגעות לנתח המניות שרכש ליאוניד נבזלין מאותו מפעל ציוני והפך לשותפו.וכך פותח
עיתון הארץ את הידיעה על הצטרפות נבזלין כשותף לעיתון (
קישור1):
"ליאוניד נבזלין, יו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי של בית התפוצות, מצטרף כשותף להארץ...".
לבושתי אני חייב להודות, שאמנם לא התעמקתי עד היום בקורות חייו של נבזלין זה, אבל הדבר האחרון שהעליתי בדעתי הוא שסימן ההיכר וכרטיס הביקור הראשון והעיקרי שלו - עד שצריך להזכירו מיד בצמוד לשמו - הוא היותו יו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי של בית התפוצות.
אכן, העיתון מאזכר בהמשך כמה נקודות בעברו של השותף החדש, אבל הוא עושה כן כדי להפריך את החשדות והתמיהות - תוך טענה שנבזלין היה "יעד לרדיפה על-ידי הממשלה הרוסית".
אלא שלפני פחות משנתיים תואר נבזלין באותו עיתון הארץ כך (
קישור2):
"אולם "תיאטרון זהויות" בבית התפוצות, שבו מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות, הפך לתפאורה בהצגת יחיד בכיכובו של ליאוניד נבזלין - יו"ר חבר הנאמנים של המוזיאון בהווה, ואוליגרך שנוי במחלוקת בעבר המבוקש על-ידי שלטונות רוסיה... ואכן, נבזלין עשה הכל על-מנת להשכיח מכולם את השתייכותו לאותה קבוצה שהפכה בארץ לשם נרדף לכסף מפוקפק, קשרים בעייתיים ועבר שעדיף לא להתפאר בו ובוודאי שלא לדבר עליו... נראה כי הרבה נעלמים היו באירוע, אך המרכזי שבהם היה עברו של נבזלין - התוכנית האמנותית תיארה את חייו של נבזלין מימיו כסטודנט להנדסה ברוסיה בשנות ה-70 ודילגה היישר לשנות ה-2000, אז שימש יו"ר הקונגרס היהודי ברוסיה, ומשם ל"מציל בית התפוצות" כיום, כהגדרת פרופ' רבינוביץ'.
ואולם 20 שנים קריטיות מחייו, השנים בהן צבר את הונו, נעלמו כלא היו... באותה עת שהוגדרה לא פעם כ"תקופת הדמוקרטיה האוליגרכית" היו חודורקובסקי ונבזלין חברים בקבוצה מצומצמת שלא רק החזיקה בידיה את ההון האדיר של מעצמה שהתפרקה, אלא גם טמנה ידה עמוק בתוך הניהול השוטף של המדינה. במסגרת סרט דוקומנטרי "מבצע היורש" של הבמאי אלכסנדר גנטלב, הודה נבזלין כי החברה שבבעלותו מימנה בעבר מועמדים במפלגות השונות שלאחר בחירתם לדומה (בית הנבחרים הרוסי) הפכו לאנשים "שלהם" במערך השלטון...".
עד כאן הציטוטים.
ובכן מר שוקן, האם חקרת ובדקת מה עשה שותפך החדש באותן 20 שנים ש"נעלמו כלא היו..."? האם ידוע לך מהו מקור הכסף שצבר שותפך באותן "20 שנים קריטיות בחייו"? הרי בכסף הזה רכש שותפך חלק נכבד של "המפעל הציוני" שלך.
אין ספק: מעכשיו ליאוניד נבזלין הוא לא רק יו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי של בית התפוצות. מעכשיו הוא האיש שברגע גורלי לחיי האומה השליך נפשו מנגד והציל את המפעל הציוני.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
