|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דברים שאמר יעקב נמרודי לרגל השקת ספרו של יעקב נמרודי "התקווה והמחדל"; תיאטרון גבעתיים, 29 במאי 2004, כנס אח"י
|
כבוד הנשיא החמישי, רעי יצחק נבון
השר לשעבר מר מרדכי בן-פורת
הח"כית לשעבר גב' נוזהת קצב
בני משפחתי האהובים
חברות וחברים מכל תקופות חיי
כולכם פיניתם מעט זמן כדי לבוא הערב לכאן, לשמוח בשמחתי ולכבד אותי בנוכחותכם. זה מרגש ונוגע ללב.
תודה לכם מעומק הלב.
שני הספרים שהוצאתי - "מסע חיי" ו"התקווה והמחדל" - הם סיפור חיים שאני גאה בו. בהרכנת ראש אני יכול לומר שהקמתי בית, שגידלתי משפחה, שהצלחתי לעשות, שהטבעתי חותם, שתרמתי לקהילה, שהתגברתי על קשיים וטינה, שידעתי לחלום והשתדלתי להגשים.
אני יכול לעמוד כאן מולכם שעות ארוכות, ולהפליג במרחבי הזמן עם סיפורים ופרשיות, עם הצלחות וכשלונות, עם סיפוק של עשייה ועצב על אובדן.
לא אעשה זאת הערב. אתם, שכל אחד מכם עשה כל-כך הרבה בעצמו, יודעים להעריך מפעל חיים של חבר ועמית, ואני יודע שתהיה לכם גם סבלנות וגם סקרנות לקרוא את הספרים ולהתרשם בעצמכם.
כשאני מסתכל עליכם, ידידי הטובים, צפים ועולים בי זכרונות של עשרות שנים, שחלקם מלווים בדוק של דמעות. אך מעל לכל ניצבות מולי הערב תמונותיהם של אבא ואמא.
ציון יעקב נמורדי וגורג'ייה נמורדי, חייט ואשתו ילידי עיראק, אנשים פשוטים ואצילי נפש. מהבית שבו נולדתי, טולטלתי וגודלתי, תחת קשיים רבים ותוך מצוקות כלכליות מייאשות,
למדתי שעושר אינו תנאי לאנושיות, שרווחה כלכלית אינה ערובה לחום ואהבה, שהשכלה פורמלית כזו או אחרת לא מבטיחה אוטומטית הנחלת ערכים או חוכמת חיים.
את אבא, הציוני הטוב והמסור, איבדתי בגיל צעיר, והחלפתי אותו כמפרנס וכמי שחייב, כנער, לדאוג במקומו לרווחת המשפחה. איש חסד היה והירבה לתרום ממעט כספו לנזקקים. הוא לא זכה לחיים שהגיעו לו, אבל כל-כך הרבה למדתי ממנו וחיקיתי אותו.
אמא, שרתמה את כל כולה למשפחה, מעולם לא למדה קרוא וכתוב, אך הקפידה להתפלל והיתה תמיד חדורת-אמונה שהדברים יסתדרו בעזרת השם ושאסור לוותר. גם היא לא זכתה לחיים שהגיעו לה, אבל עדינותה מצד אחד וחוסנה מן הצד האחר, היו מבחינתי אוניברסיטה של החיים.
מהם, מאמא ומאבא, קיבלתי את המטען היקר מכל. בעזרתו הצלחתי להקים משפחה גדולה ולהותיר אותה שלמה ומלוכדת; בעזרתו יכולתי להתגבר על קשיים - אישיים, משפחתיים ועסקיים; בעזרתו הקפדתי תמיד לשמור על פרופורציות, ולדעת להרפות ולוותר כשצריך; בעזרתו נרתמתי תמיד לעזור לזולת, לסייע לחלש, לגלות רגישות למצוקות של אחרים.
הדברים הללו הם העיקר, ועל כן חשוב לי כל-כך לומר את זאת לכם, ידידי, כאן הערב. כי כשאני מעיף בכם מבט ועוד מבט, אני מבין שהדבר האמיתי המשותף לכולנו זו לא הקריירה, גם לא ההצלחות העיסקיות ואפילו לא העושר הפיננסי. זה האופי של כולנו, שמותר לנו בערב פנימי סגור להציג אותו בגאווה. כי אנחנו קודם כל ולפני הכל - בני אדם.
תודה לכם שבאתם.
|
| תאריך:
|
31/05/2004
|
|
|
עודכן:
|
31/05/2004
|
|
יעקב נמרודי
|
|
סיפור פשוט: בשנת 1993 נרכשה קרקע על-ידי הבת בכספים שאביה נתן במתנה למטרת רכישת הקרקע בלבד. הבת החלה בבניית דירת מגורים על הקרקע במחצית השניה של שנת 1997, ובניינה נסתיים במחצית שנת 2000. הבניה מומנה חלקה מכספי האב אותם נתן במתנה, וחלקה מכספי הבת. ערך הקרקע הינו למעלה מ-50% מערך שווי הדירה. כבר בתחילת חודש אוגוסט 2000 נמכרה הדירה (הקוטג'), דהיינו מאז גמר הבניה ועד מכירת הדירה עברו כחודשיים וחצי. והשאלה: האם הבת זכאית לקבל פטור ממס שבח בשל מכירת דירת המגורים?
|
|
|
|
|
יום ראשון בבוקר. אני מסיעה את בני בדרכו לבסיס. מחבקת אותו שוב, מנסה להשהות את רגע הפרידה, נוצרת בלבי את מבט עיניו, עד לחופשה הבאה. הוא יורד מן המכונית, הנשק תלוי על כתפו, ואני ממשיכה בדרכי לעבודה, כשבלבי מועקה כבדה: זהו אותו כאב קבוע של חשש ודאגה שהפך לחלק משגרת חיי מיום שהתגייס בני לצה"ל.
|
|
|
|
|
בתום ישיבת ממשלה סוערת התברר כי השרים לעת עתה דבקים בעמדותיהם, כל אחד ושיקוליו עמו, וגם אריאל שרון דבק בעמדתו, "הכל או כלום".
|
|
|
|
|
חברי הטוב טוען, שאפילו דגים מתביישים היום להיעטף בעיתון. אני חושב שהם מגזימים, למרות שצבעי דפוס די רעילים, ויכול להיות שהתכנים גם כן. כיוון שעיתונות הנה כלי חשוב בדמוקרטיה, צריכים חופש עיתונות (כלומר, החופש לעיתונות ולעיתונאים לפעול ולהתבטא). אך חשוב ממנו חופש הביטוי (שהוא הזכות של כל אחד מאתנו, האזרחים, להתבטא חופשית ובאחריות). אלא שכדי שיהיה לו חופש ביטוי, בחברה המודרנית אדם צריך להיות בעליו של עיתון. יחד עם זאת, קשה להתעלם מהנטייה של העיתונות אל הזול ואל הירוד - אל הצהוב - הנובעת מרצון להפיק במהירות רווחים קלים. כלומר, העיתונות כורתת את הענף, שעליו היא יושבת, והוא אמון הציבור.
|
|
|
|
|
דברי אלה מכוונים למתפקדי הליכוד המתנגדים לתוכנית ההינתקות של ראש הממשלה. חברים יקרים: כדאי להביט מעט לאחור ולחזור לסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.
|
|
|
|
|
מעין שקיעה לתוך אפתיה
