שינוי קטן אחד בחוק הארנונה יכול היה לחסוך לאזרחים טרחה גדולה, להוזיל את מחירי הדירות ולחסוך למשק הישראלי מאות אלפי שקלים, שמבוזבזים על איתור חובות ותהליכי ביורוקרטיה מיותרים. גביית הארנונה מבעלי הנכסים, כמו שנעשה ברוב המדינות המערביות, במקום מהשוכרים של הנכסים, תמנע את הסרבול שקיים בגבייה, ובעיקר תתקן עיוות שפוגע בשוכרי הדירות. סביר להניח שבעל הבית יגלגל את תשלומי הארנונה לאזרחים ויגלם אותם בשכר הדירה, אבל עדיין, בנוסף על כך שתהיה יותר שקיפות כי השוכר ידע מראש כמה הוא משלם, בעל הבית הוא זה שיצטרך להתמודד עם הביורוקרטיה, ויהיה האחראי הבלעדי לתשלום הארנונה. צורת הגביה כיום היא לא הגיונית, כי היא מקשה על גביה מסודרת, פוגעת בשוכרי הנכסים, ויוצרת שורה של כשלים מיותרים, שגורמים לבזבוז משאבים וזמן.
מסיפורו של אזרח ישראלי ששוכר דירה, ניתן לראות כיצד הכשלים הללו גורמים לנזק מיותר לשוכרים ובעיקר לבזבוז של זמן ומשאבים. אותו אזרח החליט לאחרונה לעבור דירה, וכדי לעבור הוא נאלץ לפנות לרשויות, כדי להוריד את שמו מהנכס הקודם. לתדהמתו הוא קיבל תשובה שלילית מהפקידה בטענה שהיא לא יכולה להוריד את שמו, כי בעל הבית של הנכס נפטר ואין בעל בית. מסתבר שמקרים כאלה מתרחשים הרבה, ושהרשויות מאפשרות הורדה מהרישום רק כשיש אדם אחר שלוקח אחריות על הנכס, דבר שיוצר תוצאה עגומה כמו זאת שנתקל בה אותו בחור. מעבר לכך שהאזרח נאלץ להתמודד עם הביורוקרטיה של רישומים הוא גם נאלץ להתמודד עם חוב שלא שלו, בגלל שהבת של בעלת הבית, לא מיהרה להסדיר את העניין. המדינה משלמת ביוקר גם היא על ההליך המסורבל, כי היא צריכה להעסיק עובדים רבים שיטפלו בביורוקרטיה הזאת, במקום פשוט לגבות מבעלי הדירות ומיורשיהם את הארנונה.
סיפור נוסף שממחיש את הבעייתיות הוא של זוג עולים חדשים שהתגורר בארץ מספר שנים וגר בדירה שכורה בירושלים, עד שנאלץ לעזוב למספר שנים. הזוג נהג כחוק והלך להסדיר את נושא הארנונה כששכר את הדירה, אבל בגלל שהם לא ידעו שהם צריכים גם להוריד את שמם כשהם עוזבים, נוצר מצב שעל שמם נוצר חוב עצום על השנים שהם לא גרו פה. הזוג המבוגר שהתפרנס מפנסיה לא יכול היה להרשות לעצמו לשלם את התשלומים הללו, לכן נאלץ לוותר על חזרה לישראל, ומיותר לציין שהמדינה היא שספגה את ההפסד.
רישום הדירה מלכתחילה על בעל הנכס היה מונע כשלים כאלו אבל מעבר לכשלים ולסרבול בגבייה, שינוי בשיטת הגבייה הוא הגיוני מאוד גם לאור משבר הנדל"ן שאיתו מתמודדת ישראל. בעולם כולו להיות בעל בית משמעותו לא רק גביית שכר דירה, אלא גם שורה של חובות שמוטלות על בעל הדירה. בעל הבית הוא האחראי הבלעדי על תשלומי המסים השונים למדינה, והוא גם מטפל בתשלומי הוועד והאחזקה. המסים על דירות במקומות כמו ארה"ב הם גבוהים וישנה ביורוקרטיה רבה שבה בעל הבית צריך להתעסק כדי לשמור על הנכס שלו, ולכן התמריץ להשקיעה בבתים הוא נמוך, דבר שמוביל לירידה במחירי הדירות.
חוק שיעביר את האחריות על תשלום הארנונה לבעלי הדירות, לכן יטיב עם כולם. המדינה תשלם פחות הוצאות גבייה על ביורוקרטיה מיותרת, יהיו הרבה פחות חובות אבודים, והנטל על השוכרים יופחת. הערך המוסף יהיה שמחירי הדירות ירדו, בגלל שיותר אזרחים ישכרו דירות במקום לקנות, ובגלל שמשקיעים ישקיעו פחות בנכסים, כי הם יאלצו להתמודד עם החובות שכרוכים בהחזקת נכס.
