אינטרס הכיבוד או כיבוד האינטרס

עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגתו של טייפ רג'פ ארדואן, הייתה הגורם העיקרי להתדרדרות היחסים בין טורקיה ובין ישראל. אחת התופעות הבלתי נעימות של התפתחות זו הייתה עזיבתו של ארדואן את הבמה בפורום הכלכלי הבינלאומי בדבוס שבשווייץ בנוכחותו של נשיא המדינה שמעון פרס לשם. המתיחות בין שתי המדינות הגיעה לשיאה לאחר סיכולו של משט המרמרה ב-31 במאי 2010 והריגתם של 9 אזרחים טורקיים. גם השפלת השגריר הטורקי אשר הושב על כסא נמוך במשרד החוץ, לא סייעה, בלשון המעטה, לשיפור ביחסים בין שתי המדינות, שחוו פריחה ושגשוג מאז תחילת שנות ה-90'. אלה מצאו את ביטויים לא רק בתחומי התיירות, המסחר וחילופי תרבות, אלא כללו גם שיתוף פעולה צבאי ועסקות נשק. אין זה סוד כי חילות האוויר של שתי המדינות קיימו תמרונים צבאיים משותפים וכן טיסות בשמי שתי המדינות. לפי מקורות זרים, מטוסי חיל האוויר, בדרכם להפציץ את מתקן הגרעין בדיר אל זור שבסוריה, טסו במרחב האווירי של טורקיה באחד הכיוונים.

למותר לציין כי החזרת היחסים לתיקונם היא אינטרס אסטרטגי ומדיני עליון של ישראל, במיוחד בתקופתנו רבת התהפוכות. שיתוף פעולה עם טורקיה, שהיא מדינה מוסלמית בעלת השפעה במזרח התיכון, יכול לשמש דוגמה ומופת למדינות מוסלמיות אחרות וגם יכול להוריד את סף השנאה והעויינות שלהן כלפי ישראל.

האם יש סיכוי?

אל לישראל להרים ידיים, ואל לה להסתבך עם טורקיה או עם מדינה כלשהי במלחמה על כבוד. נכון כי גם עלינו לשמור על כבודנו, אך ביחסים בין מדינות ובין עמים, לפעמים יש מצבים המחייבים לכופף את הגב במקצת כדי להגיע להישגים משמעותיים. ואכן, ממשלת ישראל נוהגת בתבונה כשהיא פועלת בכיוון זה ומנסה למצוא דרך להביא לפתרון המשבר.

עד כה לא צלחו המאמצים להגיע להבנה עם הטורקים, כאשר חלק מתביעותיו של ארדואן - פיצויים למשפחות ההרוגים, התנצלות וביטול הסגר על רצועת עזה - אינן מקובלות על ישראל. הדעת נותנת כי המשלחת הישראלית תבהיר את עמדתה, כי המצור הוא לגיטימי על-פי אמנת האו"ם, היות שחמאס עוסק בטרור ובירי טילים על אזרחים. זאת ועוד: אין משבר הומניטרי ברצועה, והמעברים אליה, פרט לנשק, אמל"ח וחומרים מסויימים, פתוחים הן מכיוון ישראל והן מכיוון מצרים. אין ספק, כי לולא ההתנהלות התוקפנית של חמאס, לא היה סגר, והראיה לכך היא העדר סגר כזה מצד ישראל על הפלשתינים ביהודה ושומרון.

אמנון אברמוביץ גילה במהדורת החדשות של ערוץ 2 (11.7.11) כי בכירים בצמרת צה"ל ובמשרד הביטחון תומכים בהחזרת היחסים לתיקונם, אפילו במחיר של התנצלות ומתן פיצויים. יש לציין כי שר התמ"ס לשעבר בנימין בן-אליעזר פעל בכיוון זה וקיים מגעים עם מנהיגים טורקיים מתוך אמונה כי ניתן להגיע עמם לפשרה, ואכן יש בשטח סימנים מעודדים בכיוון זה:

• אומנם ארדואן הוא מנהיג מפלגה איסלאמית. אך לא כל מוסלמי הוא קנאי פונדמנטליסט וקיצוני כמו נסראללה, הנייה וחמינאי. ישנם 1.2 מיליארד מוסלמים בעולם, ולו כולם היו קיצוניים, זה היה אסון כלל אנושי. לדברי אינטלקטואל טורקי (בראיון ל-BBC), "הגל האיסלאמי הפוקד את טורקיה אינו קנאי, והוא דומה לגל הנצרות השמרנית הפוקד את ארה"ב, ואשר אליו משתייך הנשיא בוש".

• משטרו האיסלאמי של ארדואן נושא את עיניו לאיחוד האירופי, טורקיה היא חברה בנאט"ו והיא בת ברית מסורה לארה"ב. בדרך כלל, על מדינות איסלאמיות המשתפות פעולה עם המערב, לרסן את איבתן לישראל.

• טורקיה זקוקה לישראל כשם שישראל זקוקה לטורקיה. כך, בעיצומו של המשבר בין שתי המדינות, יחסי המסחר פרחו ועלו ב-28 אחוז בשנת 2010. בוצעו עסקות נשק, וצוותים של צבא טורקיה ביקרו בישראל לשם אימונים. לגבי ישראל אין זה מספיק, יש לשקם את שיתוף הפעולה הצבאי והמדיני למרות שלא ישוב לרמה שהייתה.

• המחלוקת בין שתי המדינות נוגעת לנושאים שניתן להתפשר עליהם. טורקיה אינה מאמצת עמדה קיצונית כלפי הסכסוך עם הפלשתינים, וכפי שמתאר זאת הסופר הסעודי דאוד אלשריין: "נירמול היחסים בין טורקיה ובין ישראל הפך להיות מובן מאליו. המחלוקת בעיני ארדואן היא על פיצויים, התנצלות והסרת הסגר. זוהי מעין מחלוקת בין ידידים. ישראל מרוצה מנוסחה כזאת של מחלוקת בנושאים בלתי מהותיים, תוך התעלמות מלב הסכסוך בין הערבים ובין ישראל - הכיבוש והמאבק בין שני הצדדים על עצם הקיום". ("אלשרק אלאוסט", 10.7.11).

• טורקיה שואפת למלא תפקיד של מתווך בסכסוך במזרח התיכון, ובמעמד זה אינה יכולה לנטור עויינות לאחד הצדדים בסכסוך.

• החרפת היחסים בין טורקיה ובין סוריה החזיר את טורקיה לדרך הרציונלית. כך, בנוסף להתנגדותה של טורקיה לדיכוי המהומות בסוריה, צפה ועלתה המתיחות בין שתי המדינות אשר שורשיה העמוקים נעוצים בהפיכתה של סוריה לסוכנת של משטר האיותוללה באירן. משטר זה פועל לחדירה שיעית לעולם הערבי הסוני, וזאת בניגוד לאינטרס של טורקיה הרואה עצמה כמנהיגת העולם הסוני. מכאן, שהמשבר ביחסי סוריה-טורקיה מבטא למעשה תהליך של כרסום מתמשך גם ביחסי טורקיה-אירן, המבשר את תחילת התמוטטותו של ציר הרשע אירן-חיזבאללה-חמאס, והמאפשר לישראל לשקם את יחסיה עם טורקיה.

אפילו אם יחסינו עם טורקיה לא ישובו לתור הזהב שלהם, חשוב להרגיעם, ולהביאם במרוצת הזמן לשיפורם ההדרגתי. שכן, אם יימשך השבר ביחסי שתי המדינות, חברי ציר הרשע הם שיצאו נשכרים.