מצגת מכוערת בשיעור היסטוריה

באמצעות ערוץ הכנסת עקבתי אחר נאומו של חבר הכנסת דני דנון במליאת הכנסת, בה הציג הצעת חוק לקיום וועדות חקירה. ניכר, שזו הפעם הראשונה שהוא עשה מאמץ רב לשוות להופעתו נופח אינטלקטואלי. די חאלס, תמה תקופת ההתלהמות והצעקות - אמר דנון לעצמו, או שאמרו לו יועציו. עוברים לפסי שיח רגוע, שליו. דיאלוג במטרה לשכנע ולא לנגח. ולכן משתדלים לתת לנאום ביטוי אינטלקטואלי, שיש בו משפט מפתח, עליו התעקש דני דנון לחזור כמה פעמים בנאומו.

דני דנון דיבר בהרחבה על מהי דמוקרטיה. דמוקרטיה לשיטתו , צריכה להוקיע מתוכה גופים פוליטיים הנמצאים מחוץ לקונצנזוס. אין מקום לגופים פוליטיים שאינם מוצאים דרכם אל לבו של הקונצנזוס. החליפה המחויטת לא הסתירה מלך עירום, בור ועם הארץ בהבנת הנקרא, מה חובקת בחובה משמעות המילה דמוקרטיה. אודה שזקנתי, שמעתי הרבה. אבל זו פעם ראשונה ששמעתי, כי דמוקרטיה אינה יכולה להרשות לעצמה להכיל בתוכה גופים פוליטיים, שהם פועלים מחוץ לקונצנזוס.

אינני מתווכח עם הטיעונים של מר דנון, המייחס לארגונים שמדובר בהן אשמות כאלו או אחרות. אשמות כאלו, לדעתי, יש מקום לבררן ואסור לעבור עליהן לסדר היום. הדרך היא להגיש מייד תלונה בתחנת המשטרה הקרובה. להביא את כל הממצאים המפלילים ולמסור אותם לרשות חוקרי המשטרה או לאנשי שירותי ביטחון אחרים. כן, חובה לדרוש העמדה למשפט. והיה אם בית המשפט ימצא, שהראיות שבידי מר דנון מצדיקות הרשעה, יורשע אותו ארגון, וישאו בעונש חברי הארגון.

המשטרה שידעה לחקור ממצאים מחשידים המיוחסים לנשיא מדינה ולשר אוצר, ולהביא את ממצאי החקירה לפרקליטות ודרכה לבית המשפט שהרשיע - היא ורק היא, הכתובת היחידה לכל הממצאים שיש בידי מר דנון לגבי אותם ארגונים. כל חשד לדבר עבירה, ניתן להפנות למי שהוסמך לאכוף את החוק.

מה שמקומם זה הנאום "האינטלקטואלי" של מר דנון שהצביע על נקודת שפל חדשה בהבנת המושג דמוקרטיה. מה שמקומם זו הנבערות הדמוקרטית של נבחר ציבור, לפיה בדמוקרטיה יש מקום רק לגופים התחומים ב-ד' אמות של הקונצנזוס. חבר ברשות המחוקקת של ישראל מנסה לשוות צבע אינטלקטואלי להשקפה, שרק לגופי קונצנזוס יש מקום במשטר דמוקרטי חופשי. המגוחך שעל "הפנינה ההגותית" הזו חזר מספר פעמים בנאומו.

מר דנון, אולי שכח שבדמוקרטיה מתקבלות החלטות על-פי הצבעת הרוב, וזאת גם תוך מחויבות לשמירה מוחלטת על זכויות המיעוט. למיעוט הזה מותר לא להתיישר עם מה שמכתיב הקונצנזוס. אין למר דנון זכות לקבוע אי לגיטימיות של גוף כי הוא אינו מטייל בסמטאות הקונצנזוס ומתבשם מניחוחיו. מר דנון, ששרה פיילין היא בשבילו הדגם האידיאלי לממשל, ערך לנו מצגת מכוערת בשיעור היסטוריה. אודה , שאני חרד לגורלה של המדינה האהובה, מדינת ישראל, אם אלו המורים שלנו להיסטוריה. אם אלו המחוקקים שלנו , שיעצבו את ההיסטוריה שלנו.