|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אולי הפעם תצליח המחאה? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
המחאה התורנית
|
|
בישראל יש המון מחאות ומעט תוצאות, ואילו באירופה, ואפילו במדינות שסובבות אותנו, המחאות הן מעטות, אך כשהן כבר מתרחשות, הן אמיתיות, רחבות ובאמת מובילות לשינויים ● האם המחאה שלנו תצליח?
|
|
האם המחאה התורנית תצליח? לראשונה יש תחושה שלאנשים באמת אכפת, כואב והם מוחים מכל הלב. אבל האם המחאה תחזיק מעמד ותוביל לשינוי? למה יש תחושה שבישראל יש המון מחאות ומעט תוצאות, ואילו באירופה, ואפילו במדינות שסובבות אותנו, המחאות הן מעטות, אך כשהן כבר מתרחשות, הן אמיתיות, רחבות ובאמת מובילות לשינויים?
טוענים שהגיעו 20 אלף איש. זה יפה, אבל מה זה לעומת מאות האלפים או המיליונים שמחו במצרים, או שמוחים כבר שבועות בסוריה? גם אותם 20 אלף, קצת לפני חצות התפזרו ברובם לביתם או לבתי הקפה. כמה יישארו ברחובות להפגין? כמה יפגינו בערים אחרות?
הממשלה הזאת, כמו כל קודמותיה (ואולי יותר מכולן), ובמיוחד אלה של העשור האחרון, באמת הובילו את המדינה במדרון תלול, מדרון שהופך את המדינה לענייה, דתית, ימנית וגזענית עד כדי בזויה בעולם, והסוף עוד לא נראה. האם ביום הבחירות הקרוב נשלח אותם הביתה? אני חושב שלא. לטעמי, מעולם לא הוכרעו בחירות בישראל (לפחות לא מאז ממשלת רבין השנייה) על-רקע חברתי-כלכלי. נדמה כי הממשלות בישראל תמיד נפלו על-רקע חברתי-כלכלי, אך נבחרו על בסיס מדיני-ביטחוני.
גם הפעם, קצת לפני הבחירות, קופירייטר מוצלח יזרוק לאוויר את המילה "ערבים", וכבמטה קסם יישכחו מחירי הקוטג', הדלק, המים, הדיור, המשכורות הנמוכות, היעדר תקציבים ומימון החרדים, וחרדת הקיום תזקוף את ראשה ותשלח את רובנו להצביע למפלגות שמלבות את השנאה.
אותן מפלגות מבינות את זה, ולכן הן לא מודאגות, ואם נחשוב על זה לרגע, הן לא ממש מגיבות למחאה הזאת. האבסורד הוא שרוב מצביעי אותן מפלגות הם ממעמד כלכלי נמוך ובעצם בחיזוק אותן מפלגות שמפנות תקציבים לצרכים לא רציונליים, הן מונעות תקציבים מהיכן שבאמת צריך ובכך תורמות להרחבת מעגל העוני שסוחף אליו, כמו סערה בים, את מעמד הביניים הקורס, שלא לדבר על קריסת התשתיות.
עניין נוסף הוא, שבישראל הבחירות הן בחירות מגזריות: החרדים מצביעים לחרדים, הדתיים לדתיים, הערבים לערבים, והרוסים לרוסים. וזה משאיר את החילונים לבחור בארבע מפלגות מרכז/שמאל, שבשל מיעוט הקולות והפיזור שלהן רוכשות כוח לא מספק והופכות להיות תלויות באותן מפלגות מגדריות שמרשות לעצמן להתפרע למשך עוד ארבע שנים.
אם אנחנו רוצים שבאמת יהיה פה שינוי אמיתי, על כולנו - וזה כולל את הרופאים, השוטרים, העובדים הסוציאליים, הצעירים, נפגעי הדיור, ואפילו אותו ציבור שנאמן שנים למפלגות אם בלי קשר לאג'נדה שהן מובילות, ובכלל לכל מי שרואה את עצמו כישראלי אמיתי, בעל חוש מוסריות - להתעלות על עצמו, על חרדת הקיום ועל שנאת הערבים, קטנה כגדולה שמקננת בו, ולהתאחד מאחורי מסגרת פוליטית נקייה והגונה - עם אישים בעלי שיעור קומה, ורעיונות נכונים, אשר יעמידו קודם כל את נושא הרווחה בראש סדר העדיפויות ולאחר מכן את סוגיות הביטחון, שכן ללא ביטחון חברתי/כלכלי, אין לנו למעשה גם צורך בביטחון צבאי.
אנחנו חייבים להצעיד את המדינה חזרה לנורמות שלטון ראויות שיהיו בשורה אחת עם הנורמות המקובלות בעולם, להשקיע בתשתיות, ברווחה, בשירותים, במשכורות ראויות לעובדי ציבור, ולהחזיר את הגאווה למושג "עובד ציבור".
לא נראה שיש עוד מדינה בעולם המערבי, שהאזרחים שלה עצמה חשים שאין לה עתיד ועוזבים אותה, ואלו שנשארים ממשיכים לתרום לחורבנה. איך אימצנו לעצמנו את יצר ההרסנות העצמי הזה? הלוואי שאני טועה. אני חרד.
|
|
הכותב הוא סטודנט לתואר שני במנהל עסקים, עוסק בכספים ומחשוב.
|
|
| תאריך:
|
25/07/2011
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2011
|
|
אסף דביר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
זקן
|
25/07/11 15:43
|
|
|
|
2
|
|
סתם_1
|
25/07/11 16:27
|
|
|
|
3
|
|
הניה
|
25/07/11 19:51
|
|
|
|
4
|
|
איש עצוב
|
26/07/11 00:15
|
|
|
שוב התבשרנו על "התלבטות" בממשלת נתניהו בעניין ההתנצלות שדרושים הטורקים על פעולתנו כנגד משט הטרור הטורקי. דווקא עכשיו אחרי שוועדה בינלאומית קבעה שזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה עדיין יש "התלבטות". מה לנו כי נלין על מדינות העולם אם אנו בעצמנו איננו משוכנעים בצדקת דרכנו.
|
|
|
|
|
בריטניה ואנחנו חיים סביב ספר חוקים דומה. לנו יש מזל שחלק מהחוקים יצאו מספר החוקים היהודי, או זה השייך לדתות השונות, כך שאין הקבלה מלאה בין ספרי החוקים. עם זאת, כל מי שרוצה לצפות פני עתיד בנושאים רבים בישראל, בכל הקשור למינהל ציבורי ולהתנהלות ציבורית, יביט נא על בריטניה. יש סיכוי שהם מקדימים אותנו תמיד בכמה שנים (לטוב ולרע), ואיזהו חכם הלומד מנסיונם של אחרים. בייחוד בנושא מועצות העיתונות.
|
|
|
|
|
כשהייתי קטן זה היה פזמון ידוע ("הפגנה, לא חשוב על מה - לא רוצים את רבין במדינה!") בקרב הילדים. השיר היה אז על רבין המנוח. לא משנה מה היה נושא ההפגנה, העיקר היה להיפטר מרבין. עברו חמש-עשרה שנה, יש עוד אנשים שלא מוכנים לשכוח לנתניהו את החלק שהיה לו באותן הפגנות ללא נושא, מלבד חילוף השלטון שבסוף קרה דווקא בהפגנה של תומכי רבין, וכיום, גם לאחר שעשו את מיטב מאמציהם למנוע מנתניהו את הכניסה למשרד ראש הממשלה (ציפי או ביבי?) אפילו במחיר הצבעה לקדימה ולא 'מרצ', הם לא מצליחים.
|
|
|
|
|
כשפינו את פתחת רפיח ויישובי צפון עזה, שרון מצא פתרון מהיר מאוד. פתרון זמני, לא קבוע, אך זמין ובמחיר זול לממשלה. והפתרון היה קראווילות או קרוואנים או איך שתקראו לזה. איפה כל הקרוואנים הפנויים? אינם? מישהו גזר עוד קופונים? זה לא חשוב עכשיו, עכשיו ומיד - תוך מספר חודשים - אפשר להקים מחנות של קרוואנים ואפילו חדשים קרוב לאוניברסיטאות, למקומות עבודה, ולכל מקום בו יש דרישה לכך.
|
|
|
|
|
ביום שישי האחרון, באיחור אופייני של כמעט חצי שנה, נציבות שירות המדינה פרסמה קול קורא, המזמין מנהלים בענף ההיי-טק להציג את מועמדותם לתפקיד מנהל התיקשוב הממשלתי, CIO, משמע, מנמ"ר ממשלתי (מנהל מיחשוב ראשי). המדובר באחד המהפכים הגדולים שעשתה הממשלה בתחום המיחשוב הממשלתי בעשורים האחרונים.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
