אז מה היה לנו: שביתה/מחאה של רופאים, דיור, סטודנטים, קוטג' ויש כמה מחאות בדרך לניצול המומנטום. הכישלון של ממשלות ישראל בתחום הדיור, הרפואה הציבורית, יוקר החיים, יוקר המחייה, אינה תופעה שצצה ועלתה על פני השטח בתקופת שלטון נתניהו והליכוד, אבל המחאות הן במשמרת שלהם.
ברור למארגנים והטרמפיסטים הפוליטיים שהמצוקות אינן תוצאה של השנתיים האחרונות, אלא "מחלה" ממושכת מן העבר, של כל הממשלות, לרבות מפלגת קדימה עם
ציפי לבני ואולמרט שגם הם לא עשו כלום בתחומים של השופטים, ועכשיו הם מהמבקרים הקולניים של ה
ממשלה. אם יהפכו את המחאות לפוליטיות, כמו שיש מספר פעילים המושכים לכיוונים אלה, הם צפויים לכישלון.
ברור למארגנים של כל השביתות שאין פתרונות קסם "מהיום להיום", ושפתרון מצוקת הדיור לא דומה לפתרון הקוטג', שהרי לגבינת קוטג' אפשר להוריד מחירים תוך שבוע אבל אי-אפשר לבנות דירות בנות השגה ויכולת לזוגות צעירים, לסטודנטים בשבוע ולא בשנה וכנ"ל גם ברפואה. לכן תשובת השובתים לתוכניות המוצעות בסירוב כללי לא אינה חכמה ולא תוביל לשום תוצאות או שינוי מצופה. "תפסת מרובה - לא תפסת" - כבר אמרו זאת חכמינו בעבר, ויש בכך הרבה ניסיון מחכמת חיים.
נכון שאת המומנטום צריך לנצל אבל צריכים להיות מעשיים, לחשוב חכם ולדעת שהצגת רף גבוה, הוא שלב לפשרה הגיונית וסבירה בנסיבות. לא לעשות גימיקים, לא לזעוק לאו - על כל הצעה ולא להתחכם מדי. ראו הוזהרתם - צד שלא ירצה להתפשר עלול להפסיד יותר ממה שיצליח להשיג. ואל תתנו ל"אנרכיסטים" ושובתים מקצועיים פוליטיים להשתלט עליכם - זה רק יזיק. קחו לדוגמה את מצוקת הדיור - יש מקום לשינויים, לפתרונות ביניים ופתרונות לטווח ארוך.
"תוכנית נתניהו" היא פתח להתקדמות, אם יש מקום לשיפורים, תיקונים, זה הזמן להילחם עליהם. אבל עמדת השובתים והסטודנטים שאומרים "לאו - גדול" הוא מתכון לכישלון מובנה וידוע מראש. שביתת הרופאים והמתמחים - כואבת, צודקת, מעוררת אמפטיה וסימפטיה. אבל גם הם צריכים להבין שפתרון בשיטת "זבנג" - לא יבוא. לא יוסיפו 1,000 תקנים מיד, לא יוסיפו לכל רופא ומתמחה אלפי שקלים מיד, זה צריך לבוא בהדרגה ובפריסה סבירה ל-2-3 שנים. ירצו יותר ומהר - לא ישיגו!.
ביבי נתניהו כאחראי מיניסטריאלי, כעומד בראש הפירמידה נושא באחריות ובנטל התוצאה וההתקדמות. טעות לחשוב שמבחינת חלוקת הסמכויות בממשלה ראש הממשלה חייב תמיד להתערב מיד. השרים הממונים - הם הכתובת הראשונית והנכונה ורק אם הם נכשלים טוטאלית, נכנס לתמונה ראש הממשלה.
הבעיה היא כסף וכסף, ונטרול הביורוקרטיה. בתחומי הדיור, חייבים לעשות רפורמה, מדברים על זה כבר 20-25 שנים והדברים לא זזים בקצב סביר. בתחומי הרפואה - כנ"ל ,אבל ביבי במשמרת שלו חייב להתערב ולפעול. התערבותו של נתניהו במשברים היא במקום, אך באה קצת מאוחר מדי, וכאן צודקים המבקרים.
מנהיגות לוקחים ועושים, לא מחכים שהיא תבוא אליך, כי היא בדרך כלל בורחת, לכן צריך להעז, לעשות ולהחליט. ממשלה שרוצה מדינה מתוקנת חייבת לפעול בהתאם, להחליט, לבטל חסמים ביורוקרטיים ולסלק את אלה שמתנגדים ושמים מקלות בגלגלים.
נושא הדיור הוא בר פתרון הדרגתי, ובין היתר לדוגמא: קבלנים על קרקע פרטית, יקבלו אישורים לבנייה חריגה של 1+2 קומות בתנאי שקומות אלה יועדו להשכרה לתקופה של 10-15 שנה, במחירים סבירים ומפוקחים ובתום התקופה יוחזרו לבעליהם. ראשי ערים ומועצות יחויבו לבנייה בשטחים עירוניים לזוגות צעירים, באזורים סביב הערים ובשטחים פנויים לבנייה.
זוג צעיר לך לגור בפריפריה - שם יותר זול ויותר נגיש להשגת דיור. לא חייבים לגור במרכז העיר ובמרכז הארץ בכלל. אבל הממשלה צריכה לדאוג לתשתיות, לתחבורה, רכבות, אוטובוסים, ואם אפשר בעיקר לתעסוקה בפריפריה ע"י פריסת מפעלים והנחות מס. זה לוקח זמן אבל זה משתלם!.
המסקנה - יש פתרונות, אבל לא פתרונות קסם. ביבי אומנם קוסם אבל לא יכול לשלוף שפנים ויונים מהכובע ולהפוך אותם לבניינים ובוודאי לא לרופאים. המצב של המדינה הוא טוב. הכלכלה יציבה ופורחת - הטובה ביותר באירופה וסביבתה, כולל ארה"ב. האבטלה ירדה - הייצור עלה, החיים בארץ למרות כל הבכי - לא רעים כלל. אז אם כל כך טוב - למה בכל זאת רע - כי יש תחומים שהוזנחו, ע"י כל הממשלות וגם ממשלה זו, נחה על זרי דפנה מדומים, ועכשיו כשתפסו אותם לא מוכנים - הם נכנסו ללחץ. הפתרון - מנהיגות, החלטות ענייניות וכואבות ובעיקר ביצוע - ביצוע. וכמו שאמר הכלכלן הדגול סביני - "כסף יש בארץ, רק צריך למצוא אותו", ולהפנותו למטרות נכונות וצודקות. אז ביבי - סע! המפתחות בפנים.
