אלברט איינשטיין ויחסו לסוציאליזם

בכתב העט Monthly Review מס' 1, שיצא לאור במאי 1949 בניו-יורק, פרסם פרופסור אלברט איינשטיין מאמר, בו קבע את עמדתו הנחרצת נגד הקפיטליזם, וראיית החברה הסוציליסטית כאלטרנטיבה יחידה.

אל התרגום לעברית של המאמר נחשפתי פעם ראשונה לפני 52 שנים לציון עשר שנים להופעתו. מאחר שמדובר באדם, שתרם לאנושות כמה "דברים פעוטים" במישור המדעי, אני מוצא לנכון לשתף את הקוראים בבדל מובאות ממאמרו בנושאי חברה וכלכלה, שהם רלוונטיים גם היום לנוכח ההתרחשויות שפוקדות אותנו.

לדעת פרופ' איינשטיין, "האדם רוכש עם לידתו, באמצעות תורשה מנגנון ביולוגי, אשר ניתן להתייחס אליו כקבוע ובלתי ניתן לשינוי... בנוסף לכך, במהלך חייו, רוכש האדם מנגנון תרבותי מן החברה בה הוא חי, באמצעות תקשורת עם בני אדם ודרך השפעות שונות של סביבתו...".

לשאלה, אם אנו רוצים לשאול עצמנו כיצד לשנות את מבנה החברה "כדי להפוך את הקיום האנושי מעניין יותר" - משיב אלברט איינשטיין - "עלינו להיות ערים לכך שישנם מרכיבים שאיננו יכולים לשנות".

לעומת זאת מייחס המדען חשיבות רבה להכרח, שאנחנו כבני אדם איננו נידונים בגלל המנגנון הביולוגי שלנו "להיות נתונים לחסדי גורל אכזר ולא לשנות מה שניתן לשינוי".

בתביעה לא להיות נתונים לחסדי גורל הוא מצביע על חולי בכלכלה הקפיטליסטית, המחייבת אותנו לשינוי שיטה מן המסד ועד הטפחות . לדעתו, "חשוב להבין שאפילו בתיאוריה התשלום לפועל אינו נקבע על-פי הערך הריאלי של המוצרים שהוא מייצר. ההון פרטי נוטה להתרכז במספר מצומצם של בעלויות, המעודדות יצירת יחידות ייצור גדולות על חשבון הקטנות."

"התוצאה היא אוליגרכיה של הון פרטי, שאת כוחה לא יכולים להגביל אפילו המוסדות הדמוקרטיים של החברה הדמוקרטית". (סיפור מוכר לציבור בישראל).

לעברה של אותה כתובת של שררת ההון מפנה פרופ' אלברט איינשטיין עוד כתב אשמה חמור - "הם שולטים גם במקורות המידע ההמוניים: עיתונות , טלוויזיה, רדיו, חינוך, לכן קשה מאוד לאזרח לגבש דעה עצמית ולעשות שימוש נכון בזכויותיו הפוליטיות ".

במאמר הוא מונה עוד שורה ארוכה של כשלים בקפיטליזם, לכן הוא מצביע על דרך אלטרנטיבית אחת ויחידה, למה שהוא מכנה חטאי החברה הקפיטליסטית, דרך לה הקדיש פרק מיוחד במאמר תחת הכותרת - הסוציאליזם הוא הדרך היחידה
ליציאה מן המשבר.

"אני משוכנע, כי יש רק דרך אחת לחיסול חטא זה, וזאת באמצעות בנייתה של "כלכלה סוציאליסטית" באלו המלים פותח פרופ' איינשטיין את הפרק המסכם במאמר. הסוציאליזם, לדעתו, חייב להיות "מלווה במערכת חינוך, אשר תהיה בעלת מגמה חברתית. בכלכלה כזו, אמצעי הייצור יהיו בבעלות חברתית וינוצלו כמתוכנן. תהיה כלכלה מתוכננת המתאימה את הייצור לצרכי הקהילה. כלכלה חפה מאינטרסים צרים של רווח לבעל הון כזה או אחר. זו חייבת להיות כלכלה, אשר תחלק את העבודה בין אלו המסוגלים לעבוד, ותבטיח פרנסה מכובדת לכולם."

מילות הסיכום של אלברט איינשטיין הנחו אותי גם בעבודתי החינוכית בהוראה במשך עשרות שנים - "חינוכו של הפרט בנוסף לפיתוח כישרונותיו הטבעיים, יכוּון לפתח בו חוש אחריות וסולידריות חברתית במקום האדרה של כוחניות והצלחה אגואיסטית המתקיימת בחברה שלנו".

בימים אלו החברה הישראלית חבה חוב גדול לתנועת המחאה החברתית, שהחזירה לסדר היום הציבורי התייחסות לכמיהות ולמאויים, שהעלה פרופסור אלברט איינשטיין, ולמרבה הצער, סדר היום הציבורי שלנו דחק אותם, ולא הפנה את תשומת הלב המרבית לחשיבותם של אותם ערכים.

אני פונה לראשי תנועת המחאה, שיגלו יוזמה ויפיצו את המאמר מ-Monthly Review במלואו מתורגם ברבבות עותקים. החברה הישראלית תוכל רק להתברך מהמפגש עם דברים שנכתבו על-ידי גדול המדענים של המאה העשרים ב-1949 ולא נס ליחם עד היום.