מדוע גנרל טנטאווי לא ענה לטלפון?

מהפרסום באתר News1 למדנו שהפריצה של האספסוף המצרי המוסת על-ידי גורמים שונים נגד ישראל לשגרירות ישראל בקהיר, היא מסוג האירועים שאפשר היה למנוע, לו המצרים רצו בכך.

אופן ההתנהלות של מוסדות השלטון במצרים צריך להדליק נורות אדומות בישראל, אך לא פחות מכך צריכה להדאיג התנהלותו האישית של גנרל טנטאווי, ראש המועצה הצבאית והשליט בפועל במצרים.

מה פירוש אי-המענה לטלפון ולקריאות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק לדבר עימו בדחיפות ובבהילות באישון הליל?

הרי רק דלת מתכת הפרידה בין הפורעים למאבטחים הישראלים, כמעט אסון קרב, וגנרל טנטאווי לא עונה או מתחמק מלהרים את שפופרת הטלפון. רק אחרי שגורם אמריקני בכיר התערב ודיבר עימו, הוא הואיל לענות ולפעול, וזאת דקות ספורות לפני הלינץ' הצפוי.

וכעת לשאלות:

• מה עבר בראש של גנרל טנטאווי באותן שעות קשות כאשר הוא סירב להרים את הטלפון ולענות לישראלים?

• האם הוא חיכה שהאסון אכן יתממש ואחר-כך לרחוץ ידיו ולטעון שזו אשמת ההמון?

• מהיכן התרבות הקלוקלת האישית והמדינית והדיפלומטית שממנה שאב כי אי-מענה לטלפון במצבים קשים הוא דבר סביר? ומה זה אומר עליו אישית?

ספק רב אם במבחנים דומים הבאים שהם מצבי חירום הקשורים לישראל, הוא יהווה כתובת ראויה לפניות ואין לסמוך עליו כלל.

ובכל זאת, לשם שינוי, יש לומר מילה טובה על התנהלות ראש הממשלה ושרי הביטחון והחוץ, וכל מי שהיה שותף לאירוע.