הסופר-טנקר של ליצמן

ההילה סביב מקצועות הרפואה נעלמת. אנו מעריכים עורכי דין, רואי חשבון, עסקנים. רופאים?! גדלתי בבית בו רפואה הייתה חלק עיקרי ביום-יום. גדלתי בבית בו אמי חינכה אותי שלרופא מדברים בגוף שלישי. היום פונים לרופא בשמו הפרטי במקרה הטוב, ועל-פי רוב פונים לרופא אחרי שפשפשנו באינטרנט, קיבלנו המלצות מחברים מה לעשות ואיך לעשות. באים לרופא על-מנת שישמש חותמת גומי לגחמותינו. כי מי יודע רפואה טוב יותר מאיתנו?!

בימים בהם כל המשפחה הלכה לאותו רופא משפחה, אותו רופא שהכיר את הסבתא, הסבא, הכיר את ההיסטוריה הרפואית שלנו, את תחום עיסוקנו, את סביבת מגורינו. רופא המשפחה שקיבל אותנו באחד החדרים בביתו, שלא ייחסנו חשיבות למראה המרפאה, אלא לאיש שישב בה, שחדר ההמתנה היה לעתים הסלון. אלה נעלמו לטובת מרפאות אקסקלוסיביות מרוהטות ומצוידות במיטב האלקטרוניקה. זה מחיר הקידמה. אבל בני אדם לא משתנים, או יותר נכון לא אמורים להשתנות. הטכנולוגיה אמורה לשרת אותנו ולא אנו אותה. וראה זה פלא, אימצנו את הטכנולוגיה שתחליף אותנו. ותוך כדי כך זרקנו הצידה את האנושיות, שכחנו שמאחורי הטכנולוגיה עומד בן-אדם.

רופא המשפחה הוא המומחה לניהול החולה. אם נחזק את הרפואה הראשונית, קרי רפואת משפחה וילדים, נחזיר את היוקרה של מקצוע הרפואה למקום הראוי לה. רופא המשפחה יהיה האחראי לניהול התיק הרפואי, אליו נפנה בכל עת, הוא זה שיפנה אותנו, ייעץ לנו. במקום להסתובב סחור-סחור סביב מומחים, שכן אם נהיה כנים כלפי עצמנו – אנו מרבים ללכת למומחים כי אנו לא סומכים על חוות דעתם או שלא קיבלנו את מה שבאמת רצינו – יעמוד לרשותנו רופא משפחה מקצועי וזמין. רופא משפחה שיכול לסייע לנו, גם טלפונית או בכל אמצעי מתקדם אחר, בכל שעה. כמה מאיתנו הלכו בשעת מצוקה למוקד רפואי? אין צורך להכביר במילים מדוע לא. וחדרי המיון בשעות הלילה מאוישים על-ידי מתמחים ובכיר כונן. במצב חירום רפואי לאן אנו פונים? הרפואה המקצועית יכולה להימצא במרפאות ייעודיות או בבתי חולים. כמה פעמים נדרש אדם למומחה בכירורגיה? בגסטרואנטרולוגיה?

לא כל עיר צריכה בית חולים. נכון שזה יוקרתי לראש העיר, אבל האם זה נחוץ? האם בכל בית חולים צריכה להימצא כל הטכנולוגיה? האם עודף שירותים איננו בזבוז כספי ציבור? האם יש הצדקה לקיומן של מערכות כה רבות בתחום? רבותיי, כל מערכת כזו מעסיקה מנגנונים אדירים שגוזלים כספי ציבור ובסופו של יום נלחמים איתנו על תרופה, טיפול, אישור כזה או אחר. יש לנו מערכת בריאות מצוינת שבהיעדר מיניסטריון אמיץ שיביא שינוי בהפעלתה תקרוס. אולי אז ימנה ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, ועדה? אנחנו ערב קריסתה של מערכת הבריאות ובמקום לדון בפתרונות ארוכי טווח אנו מכבים שריפות. הסופר-טנקר של ליצמן לא יגיע.