דמעת הקוזק הגוזֵל

תנובה'לה, אני לא מאמין לך. אני לגמרי לגמרי לא מאמין לך. גם ההתפטרות של זהבית כהן, ה"עירקית מפתח תקוה" לא עושה עלי יותר מדי רושם. כן, את המחירים החדשים נכון היה לפרסם אך ברשימה לקונית בין מדור החקלאות (חזירים) לבין המודעות על הזנות המודרנית. הרי לא מדובר בתקלה אקראית, ולא מדובר בשטות של רגע, אלא בתהליך ארוך ומתמשך, של מספר גופים, מהמובילים במשק, לעשוק את הציבור הרדום, תוך שמערכות החקיקה והאכיפה מנמנמות. אז נא לא ליילל תנובה'לה, היללות לא עושות רושם.

במקום ליילל, אולי תתחילו להחזיר. להחזיר את הדיבידנדים השמנים שהלכו מכיסה של אולגה מאשדוד ומכיסה של רומיה מראש העין היישר לכיסיהם של עשירי הארץ והעולם. להחזיר את השכר הענק המנופח ששולם למנהלים ולעובדים בכירים, עד הגרוש אחרון על חשבון ה"טעות". לקצץ מיד לשכר מינימום את שכר המנהלים במוסד שנקרא תנובה במוסדות המתחרים שלו ובכל מוסד שהשתתף בשערוריית המחירים הזו.

מי שניצל את ישנוניות הציבור ואת חולשת מערך האכיפה, והתעשר על חשבונה של כבשת הרש, לא ראוי לסליחה, לא ראוי למחילה. קודם ישיב את הכבשה, ומאחר שכבר מכר אותה הרי שיחויב תשלומי ארבעה. ואם נדייק - בכלל לא מדובר בכבשה, אלא בשור ענק, והגענו אל תשלומי החמישה.

אז קודם תפתחו את הכיסים ואת חשבונות הבנקים של הבעלים ושל העובדים הבכירים, תחזירו הכל-הכל, ואז אולי נקשיב לכם, אז הדמעות שלכם תהיינה דמעות אמת, דמעות של אנשים הרעבים ללחם.

כפי שכבר אמרתי, ההתפטרויות, הסליחות ודמעות התנין לא עושות רושם, רק החזרים, הכל, מהגרוש הראשון עד האחרון – כולל תשלומי ארבעה וחמישה.

היה לנו כסף גדול וירוק
הכסף שלנו, הלך לו רחוק
פתאום התעוררנו, כמה זה כאב
קוזאקים של תנובה, תחזירו עכשיו