צבא הערב רב

אין לי ספק שעניין כפיית "הזמר הנשי" בצבא הציוני איננו רק עניין "צבאי" ותו לא. זוהי כפיה חילונית שאין שום קשר עם הבסיס הצבאי והפיקודי. ה"זמר הנשי" לא יגדיל את האחווה בין החיילים או יאחד קבוצות אלו עם אחרות לשם "שלימות בביצוע משימות צבאיות". ה"זמר הנשי" איננו תחליף או חיזוק לאימון צבאי או לתרגול אש ומשימות אחרות. זוהי פשוט כפיה חילונית אך מנגד אינני רואה בה קנטרנות אוילית אלא משהו מורכב, בתוך מדיניות ציונית-כללית שחובשי הכיפות הסרוגות (וכיום גם ה"חרדים החדשים") פשוט מסרבים להכיר בה כמדיניות רשמית ואנטי דתית מלכתחילה.

לא לחינם ניקרא הצבא הציוני "צבא העם". לא פעם ולא פעמיים מתגאים מפקדיו כי "מדובר בכור היתוך". ואמנם כך הם הדברים לאשורם. זהו "כור היתוך" של מדינה בתוך מדינה, ומה שתרבותית וסוציולוגית לא מצליחה לעשות מערכת החינוך של המדינה הגדולה אמורה לעשות ה"מדינה הקטנה" ששמה "צה"ל": "צבא השחבור לישראל". ב"מדינה הקטנה" מצטמצמת "זכות הבחירה" של הפרט והפקודות והדרגות הופכים לעיקר. דהיינו, מה שה"דמוקרטיה" אינה מצליחה לשנות חברתית אמור משטר צבאי לעשות זאת. ובמה אמורים הדברים? בשתי מילים:"כור היתוך" . וכמו בכל "כור היתוך" יש מהתך ויש מהותך. הצבא הציוני איננו רק יחידת לוחמה אלא "גיבוש חברתי" עם "הווי" מיוחד וכמובן עם "חינוך מחדש".

זהו צבא "תרבותי" שמתעסק לא פעם בהפיכת "אלמנטים שונים" או כאלה המוגדרים כ"תת- תרבותיים" ל"תרבותיים", קרי-ציונים. המדינה הציונית קמה על בסיס היותה מערבית ובמיוחד חילונית במסווה "יהודי" אחר (שאינו דתי) תוך צפייה שגם ה"מתונים" בדתיים היהודים ייעלמו עם הזמן. כך בנויה מערכת החינוך הציונית וכך בנויות גם שאר המערכות. המהתך הוא האלמנט המערבי- חילוני והמהותך הוא הדתי/ מזרחי ושאר ה"שונים". כמובן שלא מה שרצוי גם מצוי בעולמו של הקב"ה והדת לא רק שלא נסוגה אלא גאתה. לציונות קשה להתמודד עם זה ומרכז הכובד עבר לצבא - שגם הוא הוצף ב"יותר מדי" קצינים "חובשי כיפות". ומה שלא ניכנס לדתיים דרך הראש בצבא משתדלים להכניסו דרך הרגליים, קרי- כפייה צבאית , בין הדחה לכלא.

"זמר הנשים" היא עוד צורה להפוך את חובשי הכיפות לחילוניים שבדרך. דרך אחרת היא הפיכת נוכרים ל"גרים" תוך מספר שבועות רחוק מראי ההלכה או היהדות ובכל להגדיל את מספר ה"יהודים החילוניים" על כל השאר. דרך עתיקה יותר לעקירת הדת היא למנות "משגיחי כשרות" חילוניים ולשים עליהם "רסר"י מטבח" כדי לודאות שלא ימלאו כראוי את תפקידם. אין זה סוד שמור שמאז הקמת "צבא העם" הזה יותר ויותר דתיים הסירו כיפותיהם, וכיום גם חרדים.

הגיוס לצבא של החרדים איננו לשם "מילוי חובה לאומית" אלא לשם עקירת מצוות. כמו שהצאר ניקולאי ה-1, ברוסיה הצארית, גייס את הילדים היהודיים הקנטוניסטים לצבאו לאוו דווקא מסיבות צבאיות אלא כדי לשמדם מיהדות כך גם כוונת הצבא הציוני כלפי שומרי המצוות אך עם מסווה של "דמוקרטיה" ו"קיום חובה לאומית". כמו שבעניין ה"מקלחות המשותפות" לא הקשיבו בצבא הציוני לדתיים הלאומיים כך גם כיום - בפרשת "זמר הנשים". אם החייל ישמור על זהותו היהודית - הדתית, בצבא ,אזי, מה הועילו חכמי הציונים בהתקינם צבא זה?!

וכמובן שלצבא זה - ולציוניזציה שלו, יש לא מעט "רבנים" קלי דעת ודת המשתפים עימם פעולה כ"קת העץ של הגרזן" והללו - ובראשם השרלו הלזה מפ"ת, וכאשר שוב ושוב ניתזת כפייה חילונית באותו צבא הם קופצים על המציאה לסייע בקולניות לפורר ולהטמיע גם את אלה שעדיין מנסים בצבא הבאושים הכופר הזה לשמור על צלם יהודי. חבל רק שדתיים וחרדים תמימים לא מעטים אינם מבינים כי הצבא הציוני איננו רק צבא כיבוש גשמי על כל משמעויותיו השליליות אלא גם צבא כיבוש רוחני שמטרתו לשמד את חובשי הכיפות ב"קו יצור" שהנכנס עם כיפה יוצא לאחר שירותו בלעדיה.

לא מעט לצים ועמי ארצות טוענים כי "שירת הנשים"- לאיסורה, היא דבר חדש ומצביעים על ימי מרים ודבורה הנביאות. ההיפך הוא הנכון וכדאי לכל אותם "מורים ליהדות" ול"תנ"ך" ללמוד באמת את המקורות היהודים וללא שרבוטי מידע וקריאה ללא פירוש חכמי עבר המשאירים את אותם "מורים" חילוניים אנלפבתים בידיעת היהדות.

דווקא מקרה מרים הנביאה מבהיר היטב כי בזמר נשי חייבת להיות הפרדה ברורה בין הנשים לגברים והרי נאמר "ותצא מרים" ומיד אח"כ מצוין כי רק נשים היו עימה! דרש אחר - ש"חכמי" "מדעי היהדות" מן העולם החילוני בורים בו, הוא ההסבר שהמילה "שירה" בתורה איננה באה דווקא לעניין זמר אלא "שירה" פירושה דברי ולימוד תורה הנעימים רוחנית - לבורא ולאדם, כשירה גשמית. כך מצוינים הדברים בדברי משה רבנו בפרשיות ספר "דברים" ("השירה הזו תעמוד לכם" , כתבו לכם את השירה הזו" וכו'). כך שאל יען כל בור ועם הארץ בעניין תורת ישראל לפני שיכירה לפנים ולפנים.

אך הבעיה איננה רק "שירת הנשים" כ"קול באישה ערווה" אלא קשה יותר. אותן זמרות המופיעות בפני החיילים אינן רק שרות אלא מתנועעות בגסות ובאי צניעות בולטת ולא פעם יורקות מילות גסות כחלק מ"הופעתן". האם מישהו יכול לחייב אדם דתי (לא פעם נשוי ובעל משפחה או לחלופין מאורס לבת מלך כשרה וצנועה) לראות ולשמוע גועל נפש ולאסור עליו להקיא ממנו ?! מהו הקשר בין צבא לבין חיוב חיילים וקצינים להקשיב לעוד סטייה חברתית שמצפונם דוחה אותה ?! תארו לעמכם ההיפך- לחייב חיילים חילונים או נוכרים מחבר העמים ללמוד משניות ותהילים!אין ספק ש"זמר הנשים" היא כפייה חילונית מהודרת, אך בהחלט לא מקרית אלא מתוכננת היטב.

את החיילים שהתנצלו אני יכול בהחלט להבין ,שהרי מצבם דומה למשגיח כשרות צבאי היודע שאם יעמוד על דתו ישלח לכלא. הבעיה היא עם אותם רבנים ואישי ציבור דתיים המסייעים שמד הצבאי מתוך "אידיאולוגיית" ה"ברית ההיסטורית" וההיסטרית המספחת אליה כיום גם משת"פים ופתאים בלבוש חרדי.

בדברי חז"ל נאמר שכאשר בתורה מופיעה המילה "ישראל" הכוונה לעם ישראל אך כאשר מופיעה המילה "העם" הכוונה לערב רב שעלה עימם ממצרים ורק צרות עולל. אם הצבא הציוני מכונה "צבא העם" הרי שאין זאת במקרה , שהרי אמת הדבר: זהו צבא הערב רב...