אהוד נצר נסחט כמו רבים מאזרחי מדינת ישראל

משהו לא טוב קורה בפרקליטות המדינה. ולא בפעם הראשונה. אינני יודע אם הדברים קשורים למי שעומד בראשה או שהמדובר בסתם ארוגנטיות שהצטברה שם במשך שנים רבות מדי; ארוגנטיות שטבולה בעוצמה בלתי מבוקרת, שאיננה נשלטת בידי גורמי שלטון או בקרה אחרים; ארוגנטיות שיש בה אפילו אפשרות של פגיעה בעצם יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

יצר הפטפטנות והלהג הבלתי מתכָּלֶה, אינו נחלת אנשי תקשורת בלבד, פרשנים ופוליטיקאים בעלי עניין. עתה אנו חשופים לפרשנותו של מאיר דגן, מי שהיה שנים רבות בחזית מערכת הביטחון, ומטבע הדברים חשוף לעובדות ולמידע מסווג וסודי ביותר. יש להעריך כי הוא גם היה בין יוצרי מידע מסוג זה.

רבים שואלים אותי למה ריכוזיות וחורף ולא מחאות הקיץ האחרות המצויות בשפע?

לשני אישי הציבור, הנשיא לשעבר משה קצב והרב מוטי אלון, יש מכנה משותף והוא כתב אישום בגין מעשים מגונים. שניהם אף סירבו לעסקות טיעון, האחד הלך למשפט והורשע, השני הולך בדרכו של הראשון הכוללת גם מלחמת חורמה במערכת המשפט. הבולטת מכל ואולי המקוממת הינה הופעתם התקשורתית מול צוותי עיתונות והטלת דופי בסיקור התקשורתי ובמערכת המשפט.

משרד התחבורה לא נערך כראוי לשביתה ברכבת ישראל. רק לפני כמה חודשים, כאשר ברקע עמדו איומי ההשבתה של ועד עובדי הרכבת, הכריז מנכ"ל משרד התחבורה דן הראל על תוכנית מגירה להצלת המצב. הוא הבטיח צי של אוטובוסים שימלאו את החסר, וסיפר כי נחתמו חוזים פתוחים עם חברות פרטיות להסעת נוסעי הרכבת.