קול ברמה ערווה

בשעה טובה ומוצלחת מאזיני תחנת הרדיו החרדי "קול ברמה" יוכלו סוף-סוף לשמוע קול אישה בוקע ממקלט הרדיו. חובשי המגבעת מוזהרים בזאת - אסור לכם לחשוב מחשבות זימה על האישה מעברו השני של הרדיו ואם בכל זאת אתם לא מתאפקים וחשקה נפשכם ח"ו באשת הערווה המדברת לאוזניכם, לא נורא, מדובר בשעה שבועית אחת שבה תוכלו לשמוע אותה, אז הסירו דאגה מליבכם ושימו את הצילינדר על ראשכם לא לפני שאתם נועלים את מנעול הזימה טוב-טוב וזורקים את המפתח לים. מה היה קורה, רחמנא לצלן, לו נתנו לאישה חרדית לקריין חדשות או להנחות תוכנית? כל הפיוזים היו נשרפים באש התשוקה הבוערת והנבערת מתחת לחליפת הורסאצ'ה הגובלת בסטייה?

אוטובוסי מהדרין ומדרכות נפרדות

זה התחיל בפסוק התנ"כי קול באישה ערווה האוסר לשמוע שירת נשים והמשיך בחרמות של רבנים, עד מצב שבו אסרו לשמוע קול של אישה ואני עדיין לא שמעתי ערווה מדברת. עזרת נשים הפכה לערוות נשים. אצל החרדים בירושלים המצב הרבה יותר גרוע. שם, ככל שאתה קיצוני יותר, כך אתה רב פופולרי יותר.

המרחב הציבורי שונה ללא הכר. יש קווי אוטובוס מהדרין המכילים בקרבם גברים בלבד והכניסה לנשים אסורה, למרות מחאות חריפות של נשות המגזר שלבושות בצניעות מאופקת ואף על-פי כן זוכות בעלייתן לקווים הללו למטר קללות וגידופים ממיטב הרפרטואר שלא היה מבייש את בחורינו ה"טובים" בשיטת השלוף כאילו רק חיכו להיפלט מפיו של הנוסע ה"מהודר". ובקטגורייית החטאים והעוונות, ככל הנראה מותר לקלל אישה שכל חטאה בכך שנבראה אישה בבחינת טובל ושרץ בידו. ישנן מדרכות לנשים בלבד ובעתיד הקרוב אימא טליבאן תיבחר לראשות העיר ותכפה על הנשים ללכת עם רעלות על הפנים בעיר הקודש ה"מתקדמת", ומי שלא תישמע להוראה יבקרו אצלה השבבניקים בבית ויעמידו אותה במקומה.

אישה ממושמעת = אישה טובה

יש להוקיע ולעקור את התופעה הנבזית והמכוערת הזאת מהשורש, והשקט התקשורתי בנושא מצד ארגוני הנשים מוזר בעיני. התופעה הזאת מוכרת לא רק בירושלים, אלא גם בבית שמש, בבית"ר עילית, בבני ברק ובעוד מקומות. הפכו את הנשים למצורעות כי "כל כבודה בת מלך פנימה". תשבי בבית, תלדי ילדים, תכיני אוכל ושבי בשקט - ככה אוהבים החרדים את נשותיהם.

החרדים לא עושים צבא, לא מכבדים את דגלנו, לא עומדים בשירת התקווה ובצפירות כי זה מנהג גויים. אז אולי אפשר לתת להם איזו חלקת אדמה שיקימו קנטון בשליטה חומייניסטית-אירנית, מה רע? נעלה את אחמדינג'אד על ראש מגבעתנו. אנחנו מגנים את האיסלאמיים הקיצוניים ומודאגים מההתחמשות האירנית בפצצת אטום כשהיא כבר נמצאת ממש כאן, קרוב לבית, והיא תתפוצץ לנו בפנים הרבה לפני שהאייתולות מאירן יעשו זאת. כי אם לא הרגשתם, אירן מזמן כבר כאן.

ריקודי פינגווינים ושפה פינגווינית

השר לענייני דתות, יעקב מרגי, ניסה השבוע לסגור את המיזם המבורך והמיוחד של רבני "צהר" לחיתון זוגות בדרך האורתודוכסית כדת וכדין, בשל טענה הזויה של אזורי רישום, כשהסיבה העיקרית היא הדיבידנד השמן אותו מקבל הרב המחתן בסוף החופה באופן לא חוקי. איך אמר השר מרגי לאחד הרבנים, "אתם מצליחים יותר מדי". ברור, כבוד השר, שהם יצליחו. נקעה נפשנו מכם. זוגות בוחרים לערוך חתונות בקפריסין ואצל יאיר לפיד - רק לא ברבנות, ו"צהר" נותן מענה לזוגות שחשוב להם לשמור על המסורת ללא הכפייה הדתית-חרדית. טוב שנמצאה בסופו של דבר פשרה שתעוגן בחקיקה להמשך הפעילות הברוכה של רבני "צהר" לחיתון זוגות בחתונה אורתודוכסית כדת וכדין.

אפרופו חתונה חרדית, השבוע יצא לי להיות באחת כזאת, בה הגברים מופרדים מהנשים בעזרת מחיצה. הייתי באזור הגברים והרגשתי כמו אדם שנקלע ללב להקת פינגווינים באנטרקטיקה. כולם לבושים בחליפות שחור-לבן. האוכל והבופה דומים, המוזיקה ספרדית-אשכנזית כמיטב המסורת החרדית, וגם הברכות היו מוכרות. חוץ מכל אלה הרגשתי בודד, כי מעולם לא למדתי לדבר פינגווינית. יש להם שפה מיוחדת שאדם מן היישוב יתקשה בהבנתה. ספרתי את הדקות כדי למצוא את זמן המילוט שלי מהמקום המנוכר הזה.

אנחנו ואחינו החרדים אומנם חיים באותה מדינה, אבל לצערי תהום עמוקה וחשוכה פעורה בינינו. התרבות, המנטליות, קודי הלבוש וההתנהגות היו זרים לי למרות ההיכרות שלי עם המסורת מבית. כולי תקווה שתופסק הרדיפה וההתחסדות הצבועה של המגזר כלפי נשים, כי ידוע לכל מי הם הלקוחות הטובים ביותר באזור התחנה הישנה. אתם לא טלית שכולה תכלת ודי לחכימא...