ההנחות שסנקציות חמורות יותר ימנעו מאירן יכולות גרעיניות, יגבילו את יכולות אירן רק למטרות שלום, או יביאו להפלת משטר האייתולות,
מתעלמות מהמציאות. הנחות אלו וההשערות שהרתעה-הדדית תאפשר דו-קיום עם אירן גרעינית ושמחיר פעולת-מנע צבאית הוא מופקע, מקרינים נחישות ללמוד מההיסטוריה על-ידי חזרה על - ולא הימנעות מ-שגיאות גורליות; ניצחון האשליות על המציאות.
סנקציות ארה"ב והאו"ם על צפון קוריאה, שהוטלו לראשונה ב-1950, לא מנעו את פיונגיאנג להפוך לכוח גרעיני. הסנקציות לא בלמו פיתוח תשתיות מרשימות של גרעין ונשק להשמדה המונית בצפון קוריאה והפצתו - יחד עם תשתיות טרור - לאירן, מצרים, סוריה, אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. הסנקציות לא הפילו את משטר קים ג'ונג-איל ולא החלישו את מאמציו לכיבוש דרום קוריאה.
הסנקציות שהוטלו על צפון קוריאה יצרו תחושה מזויפת של הצלחה, הקלו על התחמקות מפעולה נחרצת יותר נגד צפון קוריאה, ולכן סללו את הדרך להתגרענותה. סנקציות הביאו לנפילת המשטר הלבן (מונחה-הנוחיות-המערבית) בדרום אפריקה, אך אינן מביאות, בדרך כלל, לנפילת או לשינוי מהותי של מדיניות משטרי דיכוי בעולם השלישי, כמו צפון קוריאה, עירק של
סדאם חוסיין, קובה ובורמה, המהווה מטרה לסנקציות מ-1990.
סנקציות אנטי-אירניות של ארה"ב (מאז 1995) ומועצת הביטחון של האו"מ (מאז 2006) אינן מניבות פרי זה 16 שנים. מטרת הסנקציות היא לבלום את תוכנית הגרעין של טהרן ואת תמיכת אירן בטרור האסלמי ולקדם פעילות דמוקרטית במדינת האייתולות. חקיקות של הקונגרס האמריקני החריפו את הסנקציות ואת צעדי העונשין נגד מדינות וחברות המפרות את הסנקציות. אבל, הפרה שיטתית וסיטונאית מופגנת ע"י רוסיה וסין, כמו גם טורקיה, הודו, פקיסטן, מלזיה, יפן, דרום אפריקה, ונצואלה וחלק ממדינות אירופה.
הינתקות מאשליות והתכנסות למציאות מהווים תנאי בל-יעבור למניעת התגרענות אירן, המהווה סכנה ברורה ומיידית לארה"ב (בראש ובראשונה), לנאט"ו, לסעודיה, עירק וכן גם לישראל ושפיות העולם. קטיעת תהליך הגרעין האירני חייב להיות יעד ראשון במעלה במדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב.
המגה-יעד של אירן, מאז המאה השביעית, הוא השליטה במפרץ הפרסי, כבסיס לשליטה במזרח התיכון, ללא שום קשר לעניין הפלשתיני, למדיניות או לקיום ישראל.
המגה-מכשול בדרכה של אירן למימוש המגה-יעד היא נוכחות ארה"ב (במיוחד) ונאט"ו במפרץ הפרסי ובאוקיינוס ההודי. המגה-יכולת (גרעינית) מפותחת ע"י אירן כדי להתגבר על המגה-מכשול; כלומר, לדחוק את ארה"ב מהמפרץ ומהאוקיינוס ההודי ע"י פעילות נגד מטרות אמריקניות באזור ובארה"ב עצמה, תוך הסתייעות במוצבים קדמיים באמריקה הלטינית. המגה-יכולת תאפשר לאירן להשתלט על עירק - יריבתה המרכזית במאבק על המפרץ - על סעודיה ומדינות המפרץ, המהוות מקור משאבים החיוניים למימון השאיפות המגלומניות של טהרן.
הנחישות לקידום היעד האסטרטגי של אירן מקבלת רוח גבית מהלהט האיסלאמי השולט בטהרןורואה במלחמת הקודש (ג'יהאד) את מצב היחסים הקבוע בין מוסלמים לבין אלו שאינם מוסלמים, בעוד שהסכמי שלום והפסקת-אש הם זמניים. אירן הפגינה את נכונותה האכזרית לקדם את המגה-יעד בכל מחיר, כאשר איבדה 500,000 איש במלחמת 1980-1988 מול עירק, כולל 100,000 ילדים שנשלחו לפנות שדות מוקשים. אירן שואבת עידוד מהנסיגה המתוכננת של ארה"ב מעירק, ורואה בכך המשך של דפוס הנסיגה האמריקני מלבנון (1958 ו-1983), מוייטנאם, קמבודיה ולאוס (1973) ומסומליה (1993).
אין לארה"ב וישראל את אופציית ההרתעה
הימצאותה של עננת-איום גרעיני מעל ארה"ב וישראל תמנע את הצורך לשגר ראשי חץ גרעיניים ע"י אירן, כדי להיות בעלת-כוח סחטנות וכדי להביא לטלטלה כלכלית, חברתית, מוראלית וביטחונית בארה"ב ובישראל.
לכן,
אסור להמתין להימצאותו של אקדח-גרעיני-עשן בידי אירן, אלא למנוע מהקדח הגרעיני להגיע ליד האירנית. לכן, אין לארה"ב ולישראל את אופציות ההרתעה, התגמול או הדו-קיום עם האיום הגרעיני, אלא את אופציית המניעה בפעולה צבאית (אווירית, ימית או קרקעית), בלתי-מידתית בחריפותה, מוגבלת בהיקף הכוחות ומהירה. מחיר פעולת המנע מתגמד לעומת מחיר היעדר פעולת מנע.
האתגר הגרעיני האירני מהווה מבחן מנהיגות עילאי. האם ישראל וארה"ב יובלו ע"י עקרונות ושיקולים מציאותיים ארוכי-טווח, או ע"י רפיון, חשש, פשטנות ושיקולי נוחיות קצרי-טווח, אשר יסללו את הדרך לכניעת הדמוקרטיות המערביות למשטרים איסלאמיים פורעי-חוק?
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
