מעולם לא חיכו כל כך הרבה כוחות אפלים בפינה לנושא משרה ציבורית כפי שחיכו למעידה הראשונה של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. והנה למרבה הצער היא באה. וכעת נותר רק לקוות כי היא לא תחזור על עצמה.
ראש מינהלת פרויקט תכנון תוואי עוטף ירושלים בפיקוד מרכז, אל"מ (מיל.) דני תרזה, אמר זמן קצר לאחר פסיקת בג"צ (30.6.04):
"ניתן היום ניצחון מוחץ לרשות הפלשתינית על-ידי בית משפט ישראלי כנגד אמצעי הביטחון המינימלי שנוצר לנו... לצערי כי רב, היום הזה לטעמי יום שחור למדינת ישראל ופסק הדין הזה רע מאוד ולועג לכל הרוגי הטרור... ההחלטה היא החלטה שלטעמי שגויה בשגיאה קריטית ואנחנו נשלם על זה בחיי אדם".
הדברים עוררו את זעמו של היועץ מני מזוז, שאף שקל לנקוט צעדים משפטיים נגד תרזה. ואולם בתום התייעצות הוא החליט להסתפק באזהרה בלבד.
במכתב שכתב מזוז למופז נאמר:
"דברים אלה של מר תרזה נגד פסק דין של בית המשפט העליון הם דברים קשים, והם בלתי-נסבלים כאשר הם מושמעים על-ידי עובד מדינה, במיוחד עובד מדינה הנוגע בדבר. אבקש להעמיד את מר תרזה על חומרת הדברים".
מכתבו של מזוז מלמד על אותה גישה בולשביקית נלוזה, אשר קיווינו כולנו כי מזוז הוא הרובין הוד שבא לגאול את המדינה מייסוריה.
אינני בעד הגדר. כי אין לי אחוזים במפעלי המלט, ואינני מהפוליטיקאים שמקבלים קופונים מהקבלנים הבונים את הגדר והמוכרים את חומרי הבניין שלה.
יש לי עוד כמה סיבות נגד הגדר, ובראשן שהגדר איננה עונה על שום צורך בטחוני, כי הבעיה איננה הצורך הדחוף בהינתקות, וירטואלית או פיזית - אלא בדיכוי המניעים וביעור הרוח החיה העומדת מאחורי הטרור. כל עוד הרוח הזו מפעמת בליבותיהם של אויבי ישראל - אז גדר רק תחליף את אמצעי הטרור. נקבל טילים, קטיושות, זיהום מים בנשק כימי וביולוגי, ועוד רעיונות מרושעים ופשוטים ליישום שהחלטתי לשמור אותם מחוץ לגבולות האינטרנט.
הגדר, לטעמי, היא בסך הכל אקמול למחלת סרטן. זה מצוין רק לבעל בית החרושת שמייצר את האקמול ולסוחרים שמוכררים את האקמולים כתרופה מדומה.
אבל לא זו הטעות החמורה של מזוז. מותר להיות בעד הגדר, או נגדה. זה הוא ויכוח לגיטימי ובריא וחיוני.
תרבות ההשתקה, היא רע חולה שיש לבער מהשורש! נורמת סתימת הפיות וכפיית הצגת עמדה מלאכותית על-ידי אנשי ביטחון, היא סכנה ביטחונית ולא "רק" סכנה חברתית ומשפטית לדמוקרטיה.
הנוהל הנפסד הזה, שבכירים במערכת המשפט והבטחון, אשר מבינים באקטואליה המעשית של הביטחון השוטף כמו חמור במרק ירקות, מנסים למנוע מהציבור, וממילא ממקבלי ההחלטות מידע, עמדות ודיעות של בעלי המקצוע המומחים מהשטח.
כבר אמרתי בזמנו כי מדינת ישראל בשלה לבצע את המהפכה החברתית שביצע לינקולן בזמנו, כשקרע לעיניהם הנדהמות של האפסים המשפטיים המנופחים שהיו בזמנו גם באמריקה, פסק דין של בית המשפט העליון. ומאז אמריקה השתנתה והפכה למעצמה עולמית ולנושאת דגל הדמוקרטיה. זו הייתה נקודת המפנה המבורכת.
כלומר: לדעתי ולדעת רבים וטובים - בית המשפט העליון כבר חצה את גבול הלגיטימיות ואף אחד לא יחרוג מפיהוקו במידה וסוף כל סוף יקום הפוליטיקאי שיחזיר את השדון אהרן ברק לפח האשפה המוסרי שממנו הוא צמח, ויקרע פסק דין בלתי חוקי בעליל של בית המשפט העליון או סתם יתעלם מאיזה פטפוט תורן של בג"צ.
מזוז, למרבה הצער, מקדם לגיטימציה זו עוד צעד נוסף, ומאלץ את קברניטי מערכת הבטחון להתעלם גם מהנחיותיו.
אין להנחייתו לגעור באל"מ תרזה שום בסיס חוקי. היא למעשה מנוגדת לחוק ומהווה ניצול לרעה של כוח המשרה. זו בדיוק הנחייה בלתי חוקית בעליל שמותר להפר.
זו לא זכותו, אלא חובתו של כל קצין בצה"ל וכל עובד מדינה לומר בקול רם וצלול וגלוי וברור מה דעתו המקצועית על החלטת בג"צ ועל כל דבר אחר הקשור בתפקידו.
תרזה הוא עובד מדינה! כלומר: הוא עובד של כל האזרחים, ולא של מזוז! האזרחים משלמים גם לתרזה וגם למזוז את המשכורת, ולא להיפך!!! לא יתכן שמשרת אחד, יכפה על משרת אחר, להסתיר מידע חיוני מבעל הבית שלו, כלומר מהציבור.
היועץ המשפטי לממשלה לא היה צריך לעבור על החוק. זה מצער מאוד שהוא עשה זאת. יש חובה להפר הנחיות בלתי חוקיות בעליל של יועץ שכזה, וזה מאוד חבל. כי היועץ הזה הוכיח יושרה ומקצועיות מופתית ממש, כשפסק מה שפסק בעניין האי היווני על-פי חובתו המקצועית ולא על-פי שיקולי האינטרסים הכלכליים, הפוליטיים והפופוליסטיים כפי שנהוג היה עד כה במחלקת החייטות של משרד המשפטים.
אני רוצה לשמוע את עמדתו המקצועית של אל"מ תרזה. כי היא מנוגדת לעמדתי. אני רוצה לשפוט בעצמי אם הוא צודק או שהגדר הזו היא באמת קישקוש. זה הוא האינטרס הציבורי העליון. יועץ משפטי, שופט או כל עובד מדינה אחר המתנקש באינטרס הציבורי העליון הזה, הופך עצמו למסוכן לציבור. וזה מצער במיוחד כשמדובר במעשה שכזה שנעשה בידי תקווה גדולה שכזו.
אני מקווה כי זו מעידה חד-פעמית, וכי מזוז יתנצל, ויעודד את תרזה וכל עובד ציבור אחר להתבטא בחופשיות מוחלטת בכל נושא וכנגד כל החלטה של בית משפט, שר, ממשלה ומנכ"ל. זה הוא המפתח היסודי לשיח בריא ופורה אשר תכליתו לשכנע ולהשתכנע ולעשות את הטוב ביותר, ולא את מה שכופים עלינו כל מיני המתחזים לבעלי סמכות על מדינת ישראל ועל עם ישראל ועל אזרחי ישראל - מנהיגים ושופטים ופקידים אשר יותר ויותר נראה כי מה שמניע אותם זה הוא כסף סעודי, אמריקני וטובות הנאה מהחפצים לראות את חורבן הבית השלישי.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
