אלי הורביץ ז"ל הלך לעולמו לפני כשבועיים, זמן קצר אחרי כינוס גדול של משפחתו, משפחת סלומון לדורותיה שנערך בתיאטרון ירושלים. הוא היה שם במיטבו. שוחח עם רבים, התחבק, התראיין וחייך לכל עבר. בן אהוב ואוהב למשפחה הזו. מבלי שידע, נפרד מן העולם בדרך הכי טובה שיש.
שימשתי כיועץ התקשורת של הכינוס המשפחתי הזה, ידעתי שהורביץ יהיה שם ושאינו בקו הבריאות ועודדתי כמה שיותר כלי תקשורת להגיע ולראיינו. ביום מותו של הורביץ התפרסם מאמר פרי עטי עליו בהקשר הכינוס. בין השאר
כתבתי כך:
"אלי הורביץ בעצם לא נולד אל המשפחה אלא נוסף אליה אחרי שנישא לנינתו של יואל משה סלומון, שבנו חיים הקים מפעל תרופות בשם אסיא עם עוד שני בני משפחה. בהמשך קיבל עליו הורביץ את ניהול העסק המשפחתי שינה את שמו לטבע והפך אותו למה שהוא היום"...
התברר שבתוך המשפט הזה הסתתרה טעות היסטורית. לא ידעתי זאת. רבים לא יודעים זאת. למדתי על כך ממייל קצת נזעם שקיבלתי זמן קצר אחרי שהמאמר שלי פורסם באתר זה מאישה בשם נורית אשכנזי:
"כיועץ של משפ' סלומון, כדאי לך לדעת את העובדות ההיסטוריות: מפעל 'אסיא' השתלט השתלטות עוינת בבורסה על מפעל 'טבע' בירושלים בסתיו 1968. מפעל טבע נוסד ע"י ד"ר גינטר פרידלנדר ודודתו אלזה קובר. ד"ר פרידלנדר בחר את השם טבע בשנת 1923 עוד בהיותו סטודנט בגרמניה, 12 שנים לפני שפתח את המפעל בחודש מאי 1935 בירושלים, והיה בעליו ומנהלו עד שאסיא השתלטה עליו כאמור. ד"ר פרידלנדר קיבל שבץ מוחי עם היוודע דבר ההשתלטות, ונפטר בשנת 1975. באסיא - צרי החליטו מטעמי מיסוי לאמץ את השם טבע לחברה הרוכשת, ובשנת 1976 השם טבע הפך לשם הרשמי של קבוצת המפעלים: אסיא - צרי - טבע והורביץ מונה למנכ"ל. סיפורו של ד"ר פרידלנדר יצא לאור, כספר 'אבא טבע'".
עניתי: "תודה על התגובה... כנכתב, הייתי יועץ של משפחת סלומון לענייני הכינוס המשפחתי, ולא של טבע ובוודאי אינני ההיסטוריון שלה. השתמשתי בידע כללי כפי שמופיע ב'מפורסמות'. המושג השתלטות עוינת לא ממש נהיר לי בהקשר זה. אשמח לקרוא על סיפורו של ד"ר פרידנלדר וללמוד עליו".
אחרי כמה שעות נחת אצלי בתיבה האלקטרונית מייל מנעמי אשחר, בתו של מייסד "טבע" המקורית ובין השאר כתבה לי: "אבי היה אינטלקטואל רחב אופקים, בעל חזון וציוני ענק - אשר הגשים את חלומו הציוני בתקופות מאד קשות והקים כאן מפעל יצרני, עם תרופות מקוריות ביותר אשר סינטז מצמחי א"י ומהמחצבים שבארצנו (מכאן נובע גם השם: "טבע". בתקופה שטבע עברה לידי אסיה צורי היו בה כבר מאות עובדים ומעל 200 תכשירים. בטבע עבדו אנשים מיומנים ומקצועיים ביותר שאבי דאג לחנך וללמד, היה בה מכשור מתקדם ומודרני ביותר לאותם ימים והחברה נסחרה בבורסה. גם באם אינך איש כלכלה והון: הרי ברור לכל כי חברה 'קטנה' ולא 'מעניינת' חברה שאין לה שווי לא תסחר בבורסה ולא תעניין אף אחד!...
"לא בכדי שם הקונצרן הפך לשם 'טבע'! מאד אשמח באם תקרא את הספר שלנו: אבא טבע, ותתעדכן בהיסטוריה שאינה משוכתבת ומעוותת. לדאבוני הרב, אתר 'ההיסטוריה של טבע' מתאר היסטוריה מעוותת המספרת כי טבע הוקמה בשנת 1901 ולימים בשנות ה-30 קמה עוד חברה קטנה בשם טבע שנקנתה... ובאם מר אלי הורביץ זכרו לברכה יסד את טבע (וכך פורסם רבות) הרי כנראה הקים זאת שהיה בגיל מינוס לערך 30! טבע מעולם לא נוסדה בשנת 1901 - ולא על-ידי משפחת סלומון הנכבדה".
פניתי לעורכי האתר והם תיקנו את הטעות ההיסטורית.
|
|
|
אחרי כמה ימים נחת בתיבת הדואר הפיסית שלי ספר מהודר בכריכה קשה, עתיר תצלומים בשם "אבא טבע". סיפורו של ד"ר גינטר פרידלנדר, חלוץ תעשיית התרופות ומייסד חברת טבע בירושלים. קראתיו, זהו מעין אלבום הכתוב בלשון קולחת, כנה ומלא תצלומים יפים של ישראל וירושלים של פעם, תצלומים מילדותו בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה, והמון המון סיפורים קטנים ואנקדוטות מעניינות מחיי טבע כשעוד היה בבעלות פרידלנדר. מפעל מצליח ומרשים.
בהקדמה לספר כתבה הבת נעמי אשחר בין היתר: "אני מקווה כי דרך סיפורו של אבא יכירו הקוראים את סיפור יהדות גרמניה - את מורשת הייקים ותרומתם - כיצד שרדו את מצוקות עליית הנאצים לשלטון ומימשו את ייעודם. יכירו את גינטר פרידלנדר האדם איש המקצוע והחולם, היזם המגשים והתורם ליסודותיה ולבנייתה של תעשיית התרופות במדינת ישראל".
נהניתי לקרוא על תולדות "טבע", להביט בתצלומים הרבים משנות החמישים והשישים. אבל אז הבנתי: סיפורו של פרידלנדר הוא סיפור טרגי על יזם שלא ידע לזוז הצידה בזמן הנכון והפסיד הכל!
|
|
|
הספר "אבא טבע" אינו עוד ספר זיכרונות חביב שבת כותבת בערגה לזכר אביה האהוב. זהו ספר שנכתב בכנות ספרותית רבה ובמקום שלא מנסים רק לייפות את הדברים צומחת אמת. במקרה הזה אמת ניהולית. זהו סיפור על איש ברוך כישרונות, יזם מופלא, איש שידע לעיתים להיות 'כאבא טוב לעובדיו' אבל היה איש קשה, קמצן - ולא בטוח שבמקומות הנכונים (באחד הפרקים מספרת הבת על הכעס שלו כשגילה שבמחלקת השיווק הותקן טלפון נוסף לאחד והיחיד ששירת את כל המחלקה עד אותו רגע) - בעל אופק מדעי רחב, אבל כנראה אופק ניהולי צר מאוד.
מערכת היחסים עם דודתו-שותפתו לייסוד המפעל, אלזה קובר, הייתה לא טובה בלשון המעטה, וככל הנראה מלאת כעסים עד שלבסוף העדיפה משום מה למכור את מניותיה לזרים ולא לו. פרידלנדר לא גידל מנהל ממשיך - לא מתוך המפעל ולא מקרב בני משפחתו. הסתכסך גם עם אנשי מפתח לעתידו של המפעל שהקים, למשל עם שותף שני שלו, הבנקאי המפורסם אלפרד פויכטונגר ובהמשך גם עם השותף השלישי, הבנק לפיתוח התעשיה.
מבין השורות הנפלאות והאוהבות שכתבה הבת על אביה ועל מפעל חייו - שבסוף שנות החמישים דורג כמפעל התרופות המוביל בישראל (אסיא של משפ' סלומון דורג אז רק חמישי), עולה מסקנה אחת די רדיקלית: לו השכיל גינטר פרידלנדר לזוז הצידה בזמן הנכון - אולי לאחר שהחברה הונפקה והייתה לחברה ציבורית - ולמנות תחתיו מנכ"ל שכיר מוכשר ומיומן שיידע לקחת את המפעל למקומות חדשים, חברת "טבע" הייתה גם היום מקושרת עם משפחת פרידלנדר, המייסדת.
וזה בדיוק מה שמייסדי אסיא, בני משפחת סלומון, השכילו לעשות בעזרתו של אלי הורביץ המנוח. אני סבור שהמושג השתלטות עוינת בהקשר זה הוא לא המושג המדויק. לנוכח התנהלותו של פרידלנדר. יותר נכון אולי לכנות זאת "השתלטות טבעית". תרתי משמע. מהלך ניהולי בודד אך קריטי שהאחד עשה והשני לא. זה כל ההבדל.
לכן מפעל "טבע" ששווה היום מיליארדים רבים, מקושר עם משפחת סלומון. לא פרידלנדר.
|
|
|
גינטר פרידלנדר מכר בכעסו גם את כל מניותיו לממשיכי דרכה של "טבע" שהקים במו ידיו, ולא הותיר בידו אפילו לא אחת. הוא פרש לביתו חולה ומתוסכל והלך לעולמו שנים אחדות אחר-כך שבור-לב. אני ממליץ לכל יזם וסטארט-אפיסט בתחילת דרכו ואפילו באמצעה, לקרוא את סיפורו של ד"ר גינטר פרידלנדר כפי שנכתב יפה ובאהבה רבה על-ידי בתו ד"ר נעמי אשחר ונורית אשכנזי, דווקא בגלל שזה לא עוד ספר ניהולי עם סיסמאות ניהוליות, אלא ספר שנכתב בתום לב מופלא ומספר סיפור אחד על יזם אחד בתולדות התעשיה הישראלית, יזם שלא שרד.
|
|
תפוס כינוי יחודי
השאלות מוקלטות, אולי גם התשובות
