שבוע נוסף של קנאות עבר על ישראל.
מתנחלים קיצונים תקפו חיילים וקצינים באלימות, התקבלו דיווחים חדשים על הפרדה בין
נשים לגברים בירושלים, מפגינים מהשמאל הקיצוני הצביעו במועל יד מול דגל ישראל ומספר נשות ה'שאל', הגרסה היהודית ל'בורקה' המוסלמית, הולך וגדל.
תופעת הנשים היהודיות המתלבשות מרצון כמו נשות הטליבאן מעוררת סקרנות רבה. מה עומד מאחורי תופעה זו? מדוע נשים בוחרות להתעטף בשכבות על גבי שכבות של בגדים כהים, לנתק קשר עם החברה למעט המעגל המצומצם של המשפחה וחברות הקהילה הקרובות ולסבול ממחנק הבגדים במזג האוויר הישראלי שאינו יודע רחם בימי הקיץ הלוהטים?
ראיון מרתק שפורסם השבוע עם אחת מנשות ה'שאל' פתח צוהר להבנת התופעה הקיצונית החדשה ביהדות. האזנתי בקשב לדבריה של אחת הנשים בראיון שנערך עימה ובו היא מספרת על הרקע שלה ומניעיה. לנוחות הקוראים הנאמנים של שלום טורונטו תומללו שתי הדקות הראשונות של הראיון ומומלץ בחום להאזין ל
ראיון המלא שפורסם באתר החדשות News1.co.il. וכך היא מספרת:
"העניין של הכיסויים מקרב אותנו לבורא" "ההורים שלי לא חינכו אותו ללבוש 'שאל', גדלתי בבית דתי רגיל, התלבשנו איך שרצינו, ואחרי שהתחתנתי פתאום חשבתי שאני יוצאת החוצה, רגע, יש לי בעל ואני פשוט לא רוצה שאנשים אחרים יסתכלו עלי, ואני רק בשבילו. פשוט הסתכלתי וחשבתי שאני צריכה לכסות את עצמי יותר כדי שאף אחר לא יסתכל עלי וככה לקחתי בד ושמתי עלי. ואחר כך הרגשתי טוב, הרגשתי שלא מסתכלים עלי ושאני מכוסה.
"ודבר שני, כשהתחלתי יותר להתחזק, זאת אומרת יותר לחשוב מה התפקיד שלי בעולם, מה אני צריכה לעשות בעולם הזה, מה הבורא רוצה ממני, להתחבר לעצמי, להתחבר לשורשים שלי, אז התחלתי יותר להתלבש כמו שהאימהות שלנו היו לבושות לפני כמה מאות בשנים, בבגדים רחבים וארוכים, והרבה בגדים.
"חוץ מהעניין של הצניעות העניין של הכיסויים זה דבר מקרב אותנו לבורא, כי בעצם הבהמה היא אין לה בגדים. מה ששונה מהאדם לבהמה זה שיש לו שכל. כשאדם יותר ויותר מתעטף הוא יותר שונה מבהמה והוא נהיה יותר אלוקי. זה מראה שיש לו יותר חוכמה והצניעות היא מחברת אותנו לבורא, מחברת אותנו לשורשים שלנו, לאימהות שלהן אני רוצה להתחבר”.
סימפטום למשבר קשה בתוך עולם היהדות אישה זו אינה בודדה. עשרות נשים חברות בקהילה והן זוכות לתמיכת בעליהן ומחנכות את ילדיהן ברוח זו. לפני מספר שבועות פורסמו תמונות של נשים ובנותיהן הילדות הולכות מכוסות מכף רגל בעיבורה של עיר. האימהות אף הגדילו לעשות בהוסיף מקל מעל לראשן על-מנת ליצור צורת חרוט המטשטשת את דמותן כלפי חוץ, בלבוש המזכיר את פעילי קו קלוקס קלאן.
נשות ה'שאל' אינן אלא סימפטום למשבר הקשה העובר על עולם היהדות בשנים האחרונות. מגמת ההקצנה ניכרת בחוגים רבים והיא מגיעה גם למעגל חובשי הכיפות הסרוגות ובני עקיבא. תופעת ההפרדה בין גברים לנשים מתפשטת מקווי אוטובוסים בהם הגברים יושבים מלפנים והנשים מאחור, לבריכות השחייה בהן נקבעות שעות נפרדות לרחצה, למדרכות נפרדות בשכונה בירושלים, להתנגדות גוברת והולכת לשירה של נשים בצבא, ועוד הזרוע נטויה בתקנות חדשות ובאכיפתן על-ידי משמרות הצניעות בערים שונות.
ההקצנה מרחיקה רבים, שאינם מוצאים את עצמם כמזדהים עם יהדות שאלה הם נציגיה. יתר על כן, תופעה זו, המתרחשת במקביל למגמת הבדלנות מהחברה הכללית בחוגים מסוימים והרצון אצל אחרים להשיג כוח פוליטי כדי לשנות את דמותה של המדינה, עשויה לבשר על קרע שיתרחב בחברה הישראלית ובעם היהודי, וזאת כבר בעתיד הנראה לעין. המאבק על דמותה של המדינה, בתקופה בה מדינת ישראל נקלעת למציאות אסטרטגית חדשה ואיום קיומי מוחשי, צפוי להחליש את החוסן הלאומי ויכולת העמידה באתגרים המורכבים, שסבירותם להתממש גבוהים.
שעתה של יהדות התפוצות לפעילות מוסרית זו שעתה של יהדות התפוצות לומר את דברה. אין היא מייצגת את ישראל או שליחה מטעמה, אך מוסרית חלה עליה החובה לייעץ ולדרבן בכלים העומדים לרשותה, את מקבלי ההחלטות וראשי הציבור, לאמץ גישה של מתינות, שמירה על זכויות האדם, פתיחות, פלורליזם והגנה ללא פשרות על רוח הדמוקרטיה הישראלית כנגד כל מבקשי נפשה. הצופה והמחריש בעת הזו משול למבחין בניצוץ הנאחז ואינו מתריע בפני יושבי הבית על השריפה המתרגשת.
הדרת הנשים ודיכוין מטעמים שונים משום "כבודה של האישה" הם קו אדום שחצייתו תוביל להחלקה במדרון תלול. הדמוקרטיה הישראלית חייבת להתנער מאדישותה, לאזור אומץ ולפעול נגד הקנאים, שאינם עוד קבוצה קטנה וסהרורית בשוליה של החברה, אלא מיעוט גדול הצובר עוצמה, כוח, תעוזה וחוצפה.
ובעניין ה'שאל', בצעירותי רכשתי ספר של נשיונל ג'אוגרפיק המתעד בתמונות מרהיבות נופים, בעלי-חיים ואנשים מתרבויות שונות ברחבי העולם. אחת מהן נחרתה בזיכרוני. אישה לבושת 'בוקרה' מכף רגל ועד ראש חוזרת מהשוק ועל ראשה היא נושאת כמנהג המקומיות כלוב ובו ציפור צבעונית. צילום פשוט, אך עמוס במשמעויות פילוסופיות על חירות האדם, והוא יכול להמחיש גם את מצבה כיום של היהדות הנשבית בידי הקנאים.
