הדרת נשים? הדרת פנים!

קשה להיות דתי במדינה הזאת. קשה להיות מתנחל במדינה הזאת. כשחודש נובמבר מגיע, אתה מחכה לכאפה השנתית, ולא יודע מאיפה היא תבוא. כשמתפרסמת כותרת על 'תג מחיר', אתה כבר יודע להוריד את הראש. כשחבר'ה מ"מרכז הרב" פורצים לבסיס באינסטינקט, אתה ממהר לגנות ולהסביר, ביחד. אני לא בעד טרור, אבל מבין איזו מחשבה הציתה את הפעילות הזו.

ולכן פיתחתי מערכת סינון ביקורתית כלפי התקשורת. כמו המחאה החברתית שהוצתה על-ידי אנשים מסוימים מאוד, בעלי דעות מסוימות, כדי להשיג מטרה מסוימת, ידעתי מראש להדיר את רגליי מהשתתפות בה. כך הקמפיין שמתנהל כעת נגד הציבור החרדי: כולם, ללא יוצא מן הכלל, מדירים נשים. "הבעיה היא בהלכה", "צריך שוב את מפלגת שינוי" ("יאיר לפיד, בבקשה רוץ לכנסת!").

התקשורת לא בוררת בין דתי וחרדי. זה הרי התחיל בהתעללות הצבאית בצוערים מבה"ד 1 שסירבו להישאר לשמוע שירת נשים ואז התפרץ עם טניה רוזנבליט, שהייתה לאות הפתיחה של מסע ההסתה נגד חרדים. וזה עובד. פתאום כולם נזכרו שהחרדים לא משתלבים, לא מתגייסים, לומדים תורה הפרזיטים והם בעצם מקור כל הרוע במדינה הזאת.

אבל הם לא. מה כן? כמו שאמר דרשוביץ - "הישראלים", כלומר הסכסוכים בינינו. מה שנקרא שנאת-אחים. כן, אותה שנאת חינם שהחריבה את בית המקדש, שילחה אותנו לגלות למשך אלפיים שנה, עדיין כאן, ממשיכה לרדוף אותנו ולכלות אותנו.

לא באנו לכאן כדי לריב, לא ברחנו מהנאצים כדי ששישים שנה אחרי כן ירגישו יהודים כנרדפים במדינתם על היותם יהודים, לא הקמנו את המדינה הזאת כדי שחבורה של איסלאמו-יהודים יושיבו את נשות כולנו באחורי האוטובוס. לא לשווא קמה התנועה הציונית. לא לשווא אנו זוכרים את השואה. אותם סיקריקים שהפגינו במוצאי שבת בכביש בר-אילן בירושלים אינם נציגי היהדות, הם אינם אנשי התורה. שימוש כה נלוז בסימנים ששייכים לכולנו, קריאות 'נאצים' לעבר המדינה שקמה בין השאר על-מנת לוודא שלא נחזור על כך לעולם והשוואתה לאותם צוררים חסרי לב, זהו חוסר יהדות.

לבחון את העולם הישן

החומה הבצורה הזאת שנבנתה במשך שנים רבות בין עולם הגטו הסגור והעולם המודרני, בנויה על אבנים של שנאה, משני הכיוונים.

די להתבדלות בין יהודים. די לשנאה הזאת, חילונים וחרדים.

ועם כל הכעס וכל הרגש, על אותם מחרחרי ריב ומדון, דורשי רעתנו, הבעיות בעינן נותרות. יש הדרת חרדים והדרת נשים.

באשר להדרת החרדים, אולי כדאי שנחקור ונכיר את העולם הזה, שאריותיה של יהדות אירופה שנמחקה בשואה. במקום להטיף להם לצאת אל העולם הנאור, אפשר לבחון את העולם הישן, שהשתמר מאות בשנים.

לגבי הנשים שנאלצות לשבת מאחור, כדאי שמישהו יילך ויבדוק איתן כמה זה באמת מפריע להן, ואם יש מישהי שזה כן מטריד אותה - אז אפשר לפתור את זה בדרכי נועם. מקסימום אישה מבוגרת תשב לצידה, בקדמת האוטובוס - לא הדרת נשים אלא הדרת פנים.