לאחרונה התבשרנו שמספר המסתננים מגבול מצריים הגיע ל-3,000 איש בחודש. ידיעה נוספת סיפרה שבעבר הרוב הגדול של המסתננים היו גברים, אך כעת ישנו שוויון בין המינים. כ-50% מהמסתננים החדשים הם נשים.
לא פעם נשמעות טענות כגון: "לא צריך להיבהל; 36,000 איש בשנה הם פחות מחצי אחוז מאוכלוסית המדינה. הרוב היהודי אינו בסכנה".
טענה זו הייתה נכונה אילו התפלגו המסתננים על פני כל שכבות הגילאים, באופן דומה להתפלגות כלל האוכלוסיה. במצב זה הם אכן היו מוסיפים מידי שנה חצי אחוז לכל שכבת גילאים. כזה הוא המצב אצל עולים חדשים יהודים המגיעים לארץ. יש ביניהם ילדים, צעירים, מבוגרים וזקנים.
אוכלוסית המסתננים מאפריקה שונה באופן מהותי.
כמעט כל המסתננים הם צעירים בין הגילאים 20 ל-30. כמעט כולם יולידו את ילדיהם במהלך העשור הקרוב. לאור זאת, ההסתננות מסיני איננה גידול זניח של חצי אחוז באוכלוסית המדינה אלא
תוספת אדירה של 18,000 זוגות צעירים לשנה, רובם הגדול מוסלמים.
מה משמעותה של הסתננות בהיקף כזה על הרכב האוכלוסיה העתידי?
נתוני נישואין ולידות של כל אחת מקבוצות הדת בישראל בשנת 2009 מופיעים בשנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
[קישור] תחת ההנחה שקצב ההסתננות בשנים הבאות יישאר כפי שהוא היום, כדהיינו כ-3,000 איש בחודש, הוספתי לטבלה עמודה נוספת המוסיפה את אותם 18,000 זוגות צעירים בשנה למנין הזוגות הצעירים של אוכלוסיות המיעוטים, ואומדת באותו יחס גם את תינוקותיהם העתידיים.
המסתננים אינם מתחתנים כבר בשנה הראשונה לאחר הגירתם. לכל אדם מסלול חיים שונה. אבל בממוצעים לאורך שנים, סביר מאוד להניח שדפוסי הפריון של המסתננים מאפריקה יהיו דומים למוסלמים שבישראל או לארצות מוצאם (ושם שיעורי הפריון גבוהים עוד יותר). לכן, התחזית המספרית המוצגת בעמודה האחרונה של הטבלה סבירה מאוד.
יהודים
זוגות שנישאים - 37,165
תינוקות שנולדים - 116,599
מוסלמים
זוגות שנישאים - 9,999
תינוקות שנולדים - 35,253
נוצרים
זוגות שנישאים - 758
תינוקות שנולדים - 2,514
דרוזים
זוגות שנישאים - 990
תינוקות שנולדים - 2517
סה"כ מיעוטים
זוגות שנישאים - 11,747
תינוקות שנולדים - 40,284
מיעוטים כולל מסתננים וילדיהם
זוגות שנישאים - 29,747
תינוקות שנולדים - 103,745
על-פי הנתון של 18,000 זוגות צעירים מקרב אוכלוסית המסתננים. 11747 + 18000 = 29747
תחת ההנחה שהפריון הצפוי של 18,000 זוגות מסתננים בשנה יהיה כמו של המוסלמים הוותיקים. דהיינו סה"כ תינוקות של בני מיעוטים: (35253 / 9999) 18000 + 40284
כפי שרואים בברור, לא מדובר כאן על גידול של אחוזים ספורים אלא על זינוק חסר תקדים וממש בלתי נתפס במספר התינוקות הערבים או מוסלמים אפריקנים שייוולדו כאן מידי שנה אם ההסתננות תימשך בקצב הנוכחי. בעוד מספר התינוקות היהודים הוא 116,000, מספר התינוקות של בני המיעוטים יזנק עקב ההסתננות מ-40,000 ל-103,000.
שינוי דמוגרפי בהרכב האוכלוסיה
העיניים רואות את המספרים, המוח מבין שהחישוב המתמטי נכון, אך הלב מסרב לעכל ולהפנים: המשך ההסתננות במימדים הנוכחיים שנה אחר שנה יגרום לכך שכמעט מחצית מהתינוקות שייוולדו בישראל בעוד כעשור יהיו ערבים או מוסלמים אפריקנים. המדינה תמשיך מן הסתם להיקרא "ישראל", אך זו תהיה מדינה שהרכב האוכלוסיה שלה שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כיום.
למרות שמדובר בשינוי דמוגראפי חד ביותר, אנחנו רדומים ואדישים אל מול האסון ההולך וקורם עור וגידים לנגד עינינו. מדוע? כי התהליך הזה אינו מורגש בטווח המיידי. מתוך כלל אוכלוסית ישראל על כל שכבות הגילאים שלה, המסתננים עדיין מהווים אחוז קטן. בנוסף על כך, מרביתם מבלים עם בני קהילתם, וחיים בשכונות שאנחנו לא מרבים לבקר בהן. לכן בעת לכתנו ברחובות ובמרכזי הקניות אנחנו עדיין נתקלים בעיקר בפרצופים שנראים ומדברים כמונו. אוכלוסית המסתננים מהווה אחוז משמעותי רק בקרב קבוצת הגיל שבין 20 ל-30, אלה שעתידים להפוך להורים בשנים הקרובות.
את השינוי הדרמטי בהרכב העתידי של האוכלוסיה הגדולה נתחיל לחוש רק בעוד שנים אחדות במחלקות היולדות של בתי החולים. מספר שנים אח"כ, בבתי הספר היסודיים, ובשלב הבא ברחובות ובבתי הכלא. רק בבתי אבות ימשיכו היהודים להוות רוב גדול עוד שנים רבות. אך מה לעשות ועתידנו נמצא בגני הילדים ולא בבתי חולים גריאטריים.
בשלב הנוכחי, המסתננים נתפסים כ"כח עבודה זול וממושמע". העובדה שעשרים אנשים בוגרים חיים בצפיפות בדירה קטנה בדרום העיר, אינה מטרידה איש (פרט ל
גדעון לוי). רק בעוד מספר שנים, כשאותן דירות צפופות תתמלאנה במאות אלפי תינוקות וילדי בית ספר, יבינו קשי התפיסה שביננו את מה שאינם מבינים היום: המסתננים שקלטנו אינם רק "כח עבודה זול" או "מסכנים שחובתנו המוסרית לקלוט", אלא סוף הביית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. בהדרגה נבין שהמסכנים האמיתיים בסיפור הזה אינם הם אלא אנחנו. אם לא נשים קץ להסתננות ההמונית הזו, לילדים ולנכדים שלנו לא יהיה מה לחפש כאן. הם פשוט יעזבו.
