שלום כתה א'

בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, יחלו את לימודיהם בכתה א' יותר דרדקים חובשי כפה, מזאטוטים גלויי ראש. בכל הקואליציה חברים כיום ארבעה ח"כ"ם חובשי כפה.

מה אומרים לנו נתונים אלה על החברה הדתית, ועל ההתפתחות החברתית הצפויה בישראל.

אנו רואים כיצד המסגרות הדתיות הישנות הולכות ומתפרקות. הנעשה במפד"ל גלוי לעין וברור כי זו אך שאלה של זמן מתי יהפוך הפילוג הנוכחי במפלגה, למציאות פוליטית חדשה. סביר להניח שאפי איתם יפרוש לבסוף, יקים מפלגה דתית לאומית תורנית דוגמת 'מורשה' (כפי שפעל בזמנו הרב דרוקמן) או יתאחד עם 'תקומה', ובצורה זו או אחרת, יחפש את הדרך להשתלבות בליכוד.

בני אלון, פוליטיקאי מבריק, אמר מפורשות בעקבות המשאל,כי זהו כוון ההתפתחות העתידי. זו אך שאלה של זמן מתי יבינו כל חבריו כי זהו האפיק המשמעותי היחיד העומד בפניהם. ייתכן והאוחזים בקרנות המפד"ל הישנה עוד יצליחו לגרד את אחוז החסימה לאורך אי אלו מערכות בחירות, עד שאובדן המשמעות הנוכחי יבוא לידי ביטוי סופני.

בציבור החרדי, והש"סניקי המהפכה שקטה יותר, נסתרת יותר, איטית יותר, אך לא פחות משמעותית. יכולתה של המנהיגות הרוחנית להחזיק את המסגרת הממושמעת של הקהילה, הולכת ונסדקת. הנוער החרדי כבר אינו צייתן כבעבר. המסגרות הולכות ומיטשטשות, והציבור החרדי הולך ונפתח אל ההוויה הישראלית. התרגום הפוליטי של המציאות הזו, ייקח זמן רב הרבה יותר - אך גם שם הוא יתרחש לבסוף.

שני התהליכים הללו - ההתעצמות הדמוגרפית מחד, והקמילה של המסגרות הפוליטיות הדתיות מאידך, יוצרים פער שחייב יהיה להתאזן. זה לא יקרה כבעבר, בהתעצמות מטאורית של מפלגות דתיות. הכלים הללו כבר אינם רלוונטיים, משום שהם מבטאים סקטוריאליות שעבר זמנה. סביר הרבה יותר שזה יקרה בהתגבשות פנימה אל תוך המחנה הלאומי הגדול.

כבר כיום - כשליש מחברי הליכוד חובשי כיפות, ודומה המצב גם בקרב חברי המרכז של המפלגה. אמנם ראש הליכוד הנוכחי מקפיד לעקר את מפלגתו מכל תוכן, הן מן הבחינה הארגונית הפשוטה, והן מבחינת התוכן והאידיאולוגיה שלה. אולם הליכוד - בהיותו מפלגת שלטון עממית המאחדת את הציבור אשר האתוס המרכזי שלו הוא הזהות היהודית - יצלח גם את הצרה הזו.

בעוד 12 שנה כשדרדקי כתה א' יסיימו שמינית. איש כבר לא יזכור מי היו סילבן שלום, אהוד אולמרט, ו... כן... גם לא מי היה אריאל שרון. בין אם יהיה זה הליכוד או גלגול משוכלל שלו - את מדינת ישראל ינהיג מחנה לאומי ומפלגת שלטון המהווה תמהיל של חובשי כיפות וגלויי ראש אשר המאחד אותם הוא מחויבות לזהותם היהודית.

צפוי כי התהליך הזה לא יתרחש בצורה חלקה. השמאל הישראלי אינו בעל תודעה דמוקרטית אמיתית, והוא יעשה שימוש בכל מכפילי הכוח העומדים לרשותו בכדי להמשיך ולשלוט - אם לא במישרין, אזי בעקיפין, כפי שקורה כיום.

למעשה כל תהליך 'אוסלו' היה ניסיון לאכיפת דרכו של המיעוט השמאלי על כלל החברה הישראלית, ניסיון שהמיט אסון על המדינה. כשהתפוצץ 'אוסלו' בפרצופה של החברה הישראלית, פנה השמאל לכוון שאינו מחייב שותף חיצוני. כך קמו גדר ההפרדה, ותוכנית ההינתקות. בשני המקרים הפעיל השמאל את כל מנופי הלחץ העומדים לרשותו ומנהיגי הימין שהתנגדו תחילה - מיהרו ליישר קו ולשמש קבלני ביצוע. גם פעולות אלה יתפוצצו לעם ישראל בפרצוף, ובצורה קשה הרבה יותר.

תהליך ההשתלבות של הציבור הלאומי והציבור האמוני לא יהיה חלק, ושלטונו ייתקל בהתנגדות עזה תוך שבירת כל הכללים הדמוקרטיים. אבל הוא מוכרח יהיה להתרחש, וככול שנקדים ונפעל בהתאם לכוון הזה, כן ייטב.

ייתכן שהבעיה המרכזית איתה יאלץ המחנה הלאומי להתמודד לאחר אותה השתלבות, רמוזה גם היא בנתוני משרד החינוך. במחוז הצפון - רוב התלמידים העולים לכתה א', הם ערבים.