למחות כן, להלך אימים לא!

בדרך כלל אני נוטה לצדד במערכת הביטחון ובצורך שלה בתקציבים כדי להיערך למלחמה הבאה. אם אני נוטה לבקר את המערכת בדרך כלל זה מהכיוון השני, על חוסר באימונים, על השקעות בנשק הגנתי במקום בהרתעה ועוד. אבל ההתנהלות של משרד הביטחון בשבועות האחרונים גרמה אפילו לאדם כמוני לחשוד ב"כשרים".

בתחילה נמסר כי סוגרים את הגדנ"ע אבל ידיעה זו זה לא יצרה רעש רב מדי, לאחר מכן פורסם כי סוגרים את עיתון במחנה אחרי 70 שנות פעילות וגם זה הקים רק קול ענות חלושה, לא נותר למערכת אלא להפעיל את התותחים הכבדים וזאת נעשה ברמה יומית ההולכת ומעצימה, פרויקט המרכבה ייסגר כנ"ל לגבי פרויקט נגמ"ש הנמר ואלה יגרמו לפיטורי עשרות אלפי עובדים בישרו הכותרות.

לאחר מכן נמסר על ביטול אימונים של חמש חטיבות בצבא, לאחר מכן בוטלה ההצטיידות בכיפת ברזל והסוללות הקיימות נמסר יוסטו להגנה על בסיסי חיל האוויר ולא על יישובים אזרחיים. אירן בפתח אבל גם תרגיל העורף בוטל מהעדר תקציב. בקיצור, משרד הביטחון בדומה למחלקה 2 בפלוגה הרובאית של גולני (וסלחו לי חיילי מחלקה 2 שאני עושה בכם שימוש...) החליט שנשבר לו, הוא נוטש את המוצב ואחריו המבול...

הבעיה שלמשרד הביטחון אין מג"ד או מח"ט שישפוט אותו ויכניס אותו ל 35 ימי מחבוש "בפנים"!

לעצור את מבול האיומים

אז ראשית, יעמיד ראש הממשלה את שר הביטחון שלו במקומו ויעצור את המבול של האיומים על עם ישראל מצד משרד הביטחון, יש מספיק איומים מארצות ערב ומאירן. שנית יבהיר ראש הממשלה מה שרמטכ"לים, אלופים, מח"טים ומג"דים אומרים לחייליהם יום יום. אנחנו נלחם וננצח עם מה שיש לנו וחוסר בפריט כזה או אחר לא יהווה עילה לנסיגה.

דבר אחרון קשור להגינות של הצבא כלפי אזרחיו. מפקדים בכירים נשמעו אומרים כי הקיצוץ בתקציב הביטחון מחזיר את צה"ל לתקופה של ערב מלחמת לבנון השנייה וכי כל האחריות לתוצאות העימות הבא מוטלת על האזרחים המקצצים. אז יש להזכיר לאותם מפקדים בכירים את העבר. חוסר ההערכות של צה"ל למלחמת לבנון השנייה לא נבע בעיקרו מקיצוץ בתקציב אלא מהשקפת עולם של מפקדו של הצבא כי ניתן לפתור את מרבית הבעיות הביטחוניות באמצעות חיל האוויר.

מתוקף תפיסת עולם זו ולא מתוקף קיצוץ בתקציב הוחלט בצבא על סגירת מפקדות וצמצום כוחות השריון שלו, כנ"ל לגבי היקף האימונים של כוחות היבשה. לא מחסור בכסף אלא באידאולוגיה מוטעית. יהיו מפקדי הצבא הבכירים ישרים ולא יטשטשו את העובדות. יש לצבא זכות מלאה למחות כנגד קיצוץ בתקציב אבל מבחינה מוסרית המחאה תשמע הרבה יותר אם תעשה לאחר קיצוץ עצמי ולא בדברים המבהילים את האזרחים, לדוגמה בהתאמת משכורתם של אנשי הקבע למשרתים במקצועות מקבילים בשוק האזרחי, בהעלאת גיל הפרישה למשרתי הצבא שאינן קרביים (והם רוב הצבא) ועוד ועוד. רק אז יוכל הצבא לבוא בצדק בתביעה לתקציב הולם.