הלוואי שהיה לנו מנהיג כמשה רבינו

מְקוֹמְךָ אַל תַּנַח שֵׁב לְךָ בֵּין הַשְּׁפָלִים
כִּי רָם קוֹמָה יִשַּׁח וּנְפִילִים הָיוּ לִנְפָלִים
וּבֵית גֵּאִים יִסַּח חִישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים
כִּי יוֹם לַשּׁוֹכֵן שְׁחָקִים עַל כָּל עֲנָקִים
וְעַל כָּל שׁוֹכְנֵי עֲמָקִים מִי לְהַשְׁפִּיל מִי לְהָקִים
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ קוּם וּנְהַג לִשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא
וּלְדַל וָהֶלֶךְ הִלָוֵה וּבְלָשׁוֹן רַכָּה
וְכָל גָּאוֹן הַשְׁלֵךְ שֹׁרֶשׁ כָּל פֶּגַע וּמַכָּה
אִם נָבַלְתָּ בְּהִתְנַשֵּׂא רַע הַמַּעֲשֶׂה
לָכֵן קוּם נָא וְהִתְרַצֵּה אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא.

שיר נפלא זה, של חכם דוד בוזגלו, אחד מגדולי הפייטנים של יהדות מרוקו במאה האחרונה, מכוון ליתרון העצום בענווה ומאיר בשלילה את גבהות-הלב.

השבוע חל ז' באדר, יום פטירתו של משה רבינו, העניו באדם, שעליו העיד הכתוב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". וכן, צניעותו ואיפוקו של משה רבינו, אשר ברח משררה, מהווים לא פעם מקור לגעגועים ואכזבה על מנהיגות אחרת - ערכית, צנועה וישרה.

המנהיג הנכון

משה גדל בבית האדם בעל העוצמה הגדולה ביותר בעולם, הלא הוא פרעה, שליט האימפריה המצרית. משה היה בפאר ובתפנוקי מלוכה עד אינסוף, והדרך להתבוללות פתוחה הייתה בפניו יותר מכל אחד אחר. אך משה, בצניעותו וביושרו, הפך למנהיג האומה היהודית, לגדול הנביאים, עמד בגאון, כשווה מול שווים, מול מלך האימפריה המצרית, פרעה, הוציא את ישראל ממצרים, ובדרך החתחתים במדבר הנהיג את העם העיקש, כפוי הטובה, נתן לעם את תורת ה' ולא ביקש לעצמו כהוא זה.

משה הוא דוגמה להנהגה נכונה. הנהגה כזאת היא הנהגה שמוכנה לקחת אחריות בעיתות קשות, זוהי הנהגה שאינה מסרבת לאייש משרות רק בשל מורכבות המשרה בעידן מחסור ומשבר, כי הנהגה כזאת היא הנהגה שאינה רואה את טובת עצמה אלא רק את טובתו ושלומו של הציבור.

"מפני מה הסתתר קבר משה מעיני בשר ודם?" משיב המדרש כי מקום קבורתו של משה לא נודע כדי שעם ישראל לא יוכלו לבוא לקברו ולבקש ממנו לבטל בתפילתו את גזירות החורבן והגלות, שכן במקרה זה הייתה תפילתו של משה מבטלת את רוע הגזירה - "מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".

יהי רצון שנזכה למנהיגים שינסו ללכת, ולו מעט, בדרכו של משה. שבת שלום.