העסק המשפחתי של ביבי

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים לפרצופו האמיתי של ראש הממשלה נתניהו ופרצופם של המקורבים שלו, שפועלים בצורה כוחנית כלפי כל מי שמבקר עליהם. עוד לא הספיק להתייבש הדיו מפרשת אשל, ופורצת פרשה קשה חדשה בלשכה של נתניהו - פרשת ארד - שחושפת שוב התנהלות בעייתית של ביבי ומקורביו, שמשתמשים בכוח השלטוני בצורה לא ראויה כדי להדיח ולחסל כל מי שמנסה להגן על שלטון החוק. ראש הממשלה מוכיח שוב, בדיוק כמו בפרשת אשל, שהוא מעדיף לקדם אינטרסים פרטיקולאריים שלו ושל המקורבים אליו, על פני האינטרס הלאומי הממלכתי. באותו האופן שבו נתניהו העדיף להגן על נתן אשל שהודה במעשים לא ראויים והעניש את האנשים שחשפו את הפרשה, כך נתניהו נחשף בפרשת ארד כמי שמשתמש בכוח השלטוני כדי לטשטש את האמת, ופוגע באישים שמטרתם להגן על המדינה ועל שלטון החוק.

פגם מוסרי

פרשת אשל ופרשת ד"ר עוזי ארד הן פרשות דומות שמעידות על פגם מוסרי של ראש הממשלה, וזאת גם אם לא נתייחס למהותם של הפרשות האלה. ראש הממשלה נחשף בפרשות אלה לא רק כמנהיג של מסוגל לקבל החלטות ונשלט על-ידי מאבקי אינטרסים במשרדו, אלא גם כאדם לא מוסרי שעושה שימוש בכוחו כדי לבטל ביקורת ולטייח פגמים בהתנהלות שלו ושל לשכתו. בדיוק כמו פרשת אשל, שבה ראש הממשלה השתמש בכוחו דווקא כדי לפגוע במי שפעלו למען שלטון החוק וחשפו התנהלות בעייתית, כך גם בפרשת ארד אנחנו רואים התנהלות כוחנית של ראש הממשלה שנועדה אך ורק לקבור ביקורת של ארד על המדיניות שלו.

נתניהו על-פי העדות של ארד, מוכיח שוב שהוא יעשה הכול כדי לטייח ביקורת וכשלים שלו, כאשר בגלל חוסר הסכמה עם ארד הוא ניסה להציג אותו, כמדליף "ושטינקר של מבקר המדינה" והפעיל נגדו בצורה כוחנית ולא ראויה את השב"כ. נתניהו וסביבתו הקרובה לא מסוגלים לקבל ביקורת ובעיניהם כל מי שמביע ביקורת הוא אויב ושטינקר, שאותו צריך לגנות ולהדיר, גם אם אותו אדם פועל למען האינטרס הציבורי ולמען שלטון החוק.

מערבות בלתי סבירה של שרה נתניהו

הפרשות האלה אבל חושפות גם נפוטיזם של ראש הממשלה, שמאפשר למקורבים שלו להתערב בהתנהלות הלשכה שלו ולעשות שימוש לא ראוי בכוח השלטוני שהוא קיבל מהציבור. במיוחד גוברים העדויות לגבי מעורבות של אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, במתנהל בלשכת ראש הממשלה, כאשר גם בפרשת אשל וגם בפרשת ארד, המעורבות שלה הופכת להיות מעורבות אקטיבית שצריכה להדאיג את כולנו. דיווחים לא מעטים מעידים על כך שאשל היה איש אמונה של שרה נתניהו בלשכת נתניהו, ותפקידו היה לדווח לשרה נתניהו על המתרחש בלשכה ולקדם את המטרות שלה שם.

שרה נתניהו על-פי עדויות ממשרד ראש הממשלה ידעה על ההתנהלות הבעייתית של אשל בפרשת ר' עוד לפני חשיפת הפרשה, אבל במקום לעשות את המעשה המוסרי ולדווח עליו שרה דרשה מאשל להעביר את ר' מתפקידה. שרה נתניהו הייתה מעורבת גם בפרשת ארד, כאשר על-פי עדותו של ארד שרה נתניהו הטיחה בו שהוא שטינקר, והתנפלה עליו בהאשמות שהוא פנה למבקר המדינה. ארד אף רמז על מעורבות לא סבירה של אשת ראש הממשלה בתהליך קבלת ההחלטות אבל בחר לא להתייחס כעת לנושא. לא יתכן שבמדינה דמוקרטית מתוקנת בן הזוג של נבחר ציבור יהיה מעורב במינוי ובפיטורים של בעלי תפקידים בכירים, והעובדה שהעדויות על מעורבות כזאת של אשת ראש הממשלה גוברות היא מדאיגה ומסכנת את השלטון הדמוקרטי.

התנהלות של מאפיה

ראש הממשלה מפקיר את מדינת ישראל בהתנהלות שלו ושל האנשים בלשכתו, והוא משתמש בכוח השלטוני שלו בצורה לא ראויה, כדי לנגח את מי שמתנגד להפקרות בלשכתו. בפרשת אשל תקפו ראש הממשלה והמקורבים שלו את אלה שדיווחו על הפרשה, כאשר הנאמנות לאשל גברה על ההגנה של אותם בכירים שהגנו על שלטון החוק. פרשת ארד היא פרשה חמורה יותר, כי בעוד עוזי ארד ניסה לגונן על האינטרס הביטחוני של ישראל ועל שלטון החוק, נתניהו ומקורביו השתמשו בצורה לא חוקית בעוצמה השלטונית שלהם, כדי לפגוע באופן אישי בארד. ההתנהלות הכוחנית הזאת בלשכת נתניהו שאינה מאפשרת ביקורת חופשית ומסמנת את כל מי שלא מקבל את עמדתו של ראש הממשלה "כבוגד" וכשטינקר, היא התנהלות קלוקלת שמאפיינת יותר התנהלות של עסק משפחתי של המאפיה, מאשר התנהלות של משרד ממלכתי שאמור לייצג ולשמור על האינטרסים של מדינת ישראל.