רק נתניהו יכול

נאום אובמה בוועידת הנשיאים

הנשיא האמריקני עלה אל הבמה בוועידת הנשיאים ונשא נאום חם ומחבק לאינטרס הישראלי. לעיתים נדמה היה שהנשיא האמריקני מגויס לנושא הישראלי בהקשר האירני בכל ליבו, אולם הוא מגויס להאדרת נשיא מדינת ישראל שמעון פרס עוד יותר מאשר לנושא הגרעין האירני.

אובמה הבהיר כי שמח מאוד לשוחח עם הנשיא פרס, ובהזדמנות זו הודיע כי הוא מזמין את הנשיא פרס לבית הלבן באביב הקרוב, על-מנת להעניק לו את "אות הנשיא לחירות" - האות המכובד ביותר המוענק בארה"ב. אובמה הבהיר בדרך דיפלומטית (על הדרך), כי ישמח לפגוש מחר את ראש ממשלת ישראל ופמלייתו.

ונתניהו?

נתניהו הוא אותו נתניהו, והוא עושה שימוש בכוחנות הישראלית גם בזירה המדינית, וכמו שר החוץ שלו - אינו בוחל בשום אמצעי על-מנת לכפות את רצונו ומטרותיו, גם במחיר ערעור נוסף של יחסי ישראל-ארה"ב.

שאם לא כן, אין הסבר מניח את הדעת לראיון שנתן מר נפתלי בנט, ברשת פוקס-ניוז, מי שהיה בעבר ראש המטה של נתניהו (אשל גרסת "בטא"), ממש בתוך דקות מסיום נאומו של אובמה, ובו משתלח ראש המטה (לשעבר) של נתניהו בנשיא אובמה.

בנט מציג בראיון נתונים מדויקים למדי לגבי היקף פעילות הגרעין של אירן, כולל נתונים בנוגע לכמות האורניום המועשר, ופירוט ניכר של מאמצי האירנים להוריד את מפעל ההעשרה שלהם אל מתחת לפני האדמה. בהיותו אדם פרטי, רשאי ממשל אובמה לתהות מנין השיג מידע כה מפורט על מצב תוכנית הגרעין האירנית, תהייה המעלה תהיות נוספות באשר למהות מעורבותו וסיבת השתלחותו הזו בנשיא, וכן באשר למניעיו למעשה זה, מאחר שכבר אינו משמש כראש המטה של נתניהו.

אם נתניהו יודע לבחור את אנשי לשכתו (ולזכותו ייאמר כי לאחר האירועים האחרונים טענה זו מוטלת בספק רב), הרי שאנשי לשכתו (גם אם הם לשעבר) אינם עושים לו חסד כאשר הם פועלים בניגוד לאינטרס שלו ובניגוד לאינטרס הישראלי.

אם נתניהו אינו יודע לבחור את אנשי לשכתו באופן ראוי (וכפי שמסתמן מן האירועים האחרונים בלשכתו זהו כנראה המקרה), הרי שיש לנו סיבה נוספת לדאגה.