אני מבקש מכל ה'מחורטטים' לבחור בי

עם ישראל ברובו מחורטט. יש לו קבלות רשמיות בנדון. רובו של עם ישראל מוכן לשלם מחיר כפול על דירה, ורק לא לחכות שחוסר ביקוש יביא בהכרח לירידת מחירים משמעותית. רוב עם ישראל יאמין למניפולציות של קבלנים לחוצים ("בקרוב יעלו המחירים"). רוב עם ישראל מקבל את הקיים כאקסיומה, ולא חשוב כמה רע המצב. לדעת רוב עם ישראל, עדיף לקנות דירה היום לפני שיהיה גרוע יותר. רוב עם ישראל שמגיע לחדלות פרעון משכנתה מאשים בעיקר את עצמו, וכמה שהוא צודק...

רוב עם ישראל מוכן לצאת למחאות קורעות-כיכרות כדי להוריד את יוקר המחיה (אבל רק במוצ"ש...). עם ישראל אינו מוכן להשבית את המשק ולו ליום אחד, כי... "יורידו לי יום עבודה". רוב עם ישראל מוכן שיתנו לו פחות כמה אלפי שקלים בכל חודש, אבל רק שלא יורידו לו יום אחד עקב השבתת המשק כמחאה דורסת. רוב עם ישראל מוכן לא רק להאמין שדופקים אותו בצדק, אלא שהנזק למשק בגין כל יום שביתה הוא מיליארד שקלים עד שניים. רוב עם ישראל מאמין לכל מה שהממשלה מאכילה אותו... שהרי בחר בה... ומה? בחירתו לא הייתה נכונה?! אל תספרו את זה לרוב עם ישראל – הוא לא קונה פגיעה כזו בו.

רוב עם ישראל ישלם בתחנת הדלק כל מחיר שיידרש. אין לו כל כוונה למחות נגד ההעלאה המתמדת של המחיר לליטר. רוב עם ישראל לא יעמיד את רכביו ולו לשבוע אחד כדי למחות בצורה משמעותית... כי לא נוח לו לנסוע בתחבורה ציבורית (גם אם מקרטעת היא בצורה אנושה). רוב עם ישראל מעדיף פינוק אישי רגעי... מתמשך... ורק שוכח שזה עולה לו פי כמה וכמה מהמחיר שעליו לשלם על אותם פינוקים בלי שחיתויות מעלות מחירים.

רוב עם ישראל יקנה מכונית חדשה במחיר המופקע בישראל עד פי ארבעה ממדינות אחרות. רוב עם ישראל לא יפסיק רכישת מכונית חדשה בניילונים... שהרי לעולם לא יסכים שלשכן תהיה מכונית חדשה... ולו לא.

רוב עם ישראל מקבל את ה"תורה מסיני" שחברת החשמל על כל גניבות תנאי העסקת מנכ"ליה ועובדיה המיוחסים, רשאית להעלות את המחירים לצרכן בלי סוף. רוב עם ישראל לא יכבה את המזגנים ויתר מוצרי הנוחות כדי להביא את חברת החשמל להתייעלות שתביא להפחתת המחירים. רוב עם ישראל נהנה לבכות, לקלל... וירוץ לשלם כל מחיר... שרק לא ינתקו אותו מעטיני הזרם המרכזי.

עם ישראל מוכן לשבת עשרות שנים במקלטים... לגדל ילדים עם פחדים וחרדות מטילים... להאמין שבארה"ב יש ממשל שלא ייתן להפר את שלוות תושביו – אבל שבישראל חייבים לסבול כחלק בלתי נפרד מהחיים. מדינה ריבונית אולי אינה מרשה לאויביה לאיים עליה באופן תמידי כדי לסחוט דרישות כאלה ואחרות שאולי לגיטימיות ליד שולחנות משא-ומתן, אבל לעם ישראל אין את הלגיטימיות הזו לדרוש שאויביה ייתייחסו אליהם כחיים במדינה ריבונית. בשורה התחתונה עם ישראל מאמין למנהיגיו שאלה הם החיים בישראל, ועליהם לבחור באותה הנהגה מבחירות לבחירות.

עם ישראל רוטן כל הזמן... ומוכן להילחם על כבודו האבוד בכל שקר אפשרי – אבל לעולם לא יחליף את המפלגה שדופקת אותו על ימין ועל שמאל. נכון, ישנה שכבה בעם שאינה מחורטטת, אבל זו שכבה שולית שבכל בחירות עוברת להצבעה חד-פעמית בניסיון כאילו להציל כבוד אבוד, אבל המסה הקטנה הזו אינה מגרדת לעולם את הקולקטיב שהופך התוצאה הכללית לרועץ כל פעם מחדש במסגרת קואליציות מוחלטות בלתי ניתנות להפרדה.

על מגש של כסף

עד כמה שזה יישמע מוזר, אני עם המחורטטים. לדעתי, הם לא אשמים. אין תפקידו של המחורטט לדאוג לרווחתו הציבורית, לצדק חברתי, ליוקר מחיה סביר, לחינוך חינם, למלחמה נאותה בתאונות הדרכים, לתרבות סבירה בטלוויזיה, וכהנה מיליון וחצי עניינים המערבלים מסע חיינו השגרתי. את התפקיד הזה והחובה הזו הפקיד אלוהים בידי הממשל הנבחר (בישראל – אחת לארבע שנים) וכל היתר בלבולי ביצים.

אל המחורטטים הללו אני בא ומבקש אמונם שכלוחם חסר פשרות אביא להם את תאוותם/חלומם הרטוב - על מגש של כסף. את הלא מחורטטים קל מאוד לשכנע לבחור בלוחם כמוני, כי הם מבינים שזה לטובתם. אני מפנה את עיקר מרצי לספח אליי את המחורטטים שאינם הכי סבירים בהחלטתם לבחור במישהו מחוץ למסגרת המפלגה ההיסטורית שלהם... ואני אהיה גאה לא רק בהחלטתם לשנות את הדיסקט המחורטט במוחם, אלא שאעשה הכל כדי שיקבלו תמורה מלאה להחלטה ההיסטורית הזו לעשות דבר אמיתי למען עצמם ועתידם.