קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב נענשה קשות בידי ועדת המשמעת של ההתאחדות לכדורגל על התפרעות אוהדיה ושניים משחקניה במשחק הדרבי בבלומפילד מול יריבתה המושבעת מכבי.
זכור לי משל מאלף של קרילוב. החיות ביער ישבו, דנו ופשפשו במעשיהם במי האשם, לנוכח הבצורת שפגעה בהם קשות. הראשון פצה פיו הארי מלך החיות, שאמר בסך-הכל טרפתי לאחרונה כמה זברות כי הייתי רעב. החיות הנהנו בראשם בהסכמה. המלך הוא רעב, המלך חייב להשביע את רעבונו. הנמר אחריו פלט תחת שפמו כי הבמבי'ס המקפצים לנגד עיניו הרגיזוהו ולכן טרפם. צודק הנמר הנהנו החיות, חוצפנים הבמבי'ס האלה.
וכך הלאה וכך הלאה. כל הטורפים יצאו זכאים ולא נמצא רבב במעשיהם. כי טורפים המה ומלכי הג'ונגל. עד שקמה הפרה הסוררת למסור עדות. אני אמרה הישנונית, בסך-הכל הכנסתי את חוטמי לחצר של המרעה השכן ללחך מעט דשא הואיל ובחצר המרעה שלי נאכלו כל פיסות הדשא. הודאה מפלילה זו הייתה מעבר לתודעת החיות. פשע כה חמור עוד לא אירע ביער. את אשמה בכל תחלואינו, הודיעו החיות וקמו על הפרה המסכנה וטרפוה.
הפועל ת"א - הפרה של קרילוב
הפועל תל אביב במידה לא מבוטלת היא הפרה של קרילוב. אם נבחן את מעשיהם של אוהדי כדורגל מקבוצות צמרת אחרות ניווכח כי אלה נקטו בבריונות קשה לאין שיעור מאירועי הדרבי האחרון ולא זכור כי קבוצתם האהודה ושחקניה נענשו באופן כה חמור. בשידור בטלוויזיה ניתן להיווכח כי שני שחקני הפועל טועמה וידין אכן נראו נסערים וכעוסים והתנהגו באופן לא ספורטיבי, אך מכאן ועד לגילויי אלימות או מחשש לגילויי אלימות מצידם המרחק הוא רב.
חובבי הספורט לא אחת נחשפים בשידורי הטלוויזיה, לשחקני כדורגל ברחבי העולם שנשלפים כנגדם כרטיסים בגין התנהגות לא ספורטיבית, שמקיפים את השופט מתחננים לנפשם מנופפים בידיהם בעצבנות ומסרבים לקבל את רוע הגזירה. לא לשכוח הדופק הוא לעיתים על 160 פעימות לדקה. אלה החורגים מהתנהגות סבירה "זוכים" לכרטיס צהוב והשופטים למהדרין שולפים אדום. אבל הרחקה לשנים עשר משחקים, זו פגיעה קשה ולא מידתית.
הלינץ' הציבורי עשה את שלו
ועדת המשמעת של ההתאחדות הינה פורום מעין שיפוטי המורכב מדיינים שהינם עורכי דין. הללו יש להם מושג בשפיטה וחזקה כי דיני הראיות ולו במשהו נהירים להם. יואילו להסביר הדיינים המלומדים, מה היה בהתנהגות שני שחקני הפועל לכדי שלילה מלהעלות לכר הדשא לשליש עונה. האם המה בודקים כליות ולב ובעיניים אולטרה סגוליות נחשפו לחשש שהנה הנה עומדת להתבצע תקיפה של ממש כלפי השופט. אין ספק שהלינץ' הציבורי עשה את שלו. הדיין השופט וכל מי שאמון על מלאכת השפיטה בתוך עמו הוא יושב וניזון ומושפע מהעיתונות הכתובה ומהתקשורת האלקטרונית. מי שסבור אחרת אינו יודע על מה הוא סח.
השרה
לימור לבנת אמרה בפני פורום מכובד כי מדובר "בפיגוע ספורטיבי" בפראפרזה על אירוע ספורטיבי. מנין לה לשרה הנכבדה האידיאה המודל לפיגוע ספורטיבי. התשובה היא מאוהדים של קבוצה אחרת, הקרובה לליבה ומשתייכת לאסכולה אליה משתייכת השרה. מעולם לא נשמע קולה כלפי אותם אוהדים שמעשי אוהדי הפועל ת"א מלבינים כשלג לעומתם. למה ? התשובה מובנת לקוראים.
אם נחזור לאירוע בתום המשחק, ניווכח כי זריקות החפצים כוונו לדשא ולא כלפי אוהדי הקבוצה היריבה ולא הייתה כל פגיעה בנפש. אז מנין לשרה האבחנה ללא סייג לפיגוע ספורטיבי כלשונה?
על השופט משיח אין מקום להכביר במילים. משיח לא בא ולמשיח לא צריך לטלפן שיבוא לשפוט. יש שופטים בירושלים, אין שופטים בבלומפילד.
נחזור לקרילוב, הפרה היא הפועל, היא העזה להתנהג כמעט כמו הטורפים בג'ונגל, אך נכוותה בשל כך ברותחין, בעוד האחרות נמשחו לכל היותר בפושרים.
