במשך שנים מתבסס שכרם של מלצרים בישראל על תשרים אשר מעניקים להם הלקוחות. לפני כשבועיים וחצי התקיים בנושא דיון בבית המשפט העליון, אשר העלה בשנית את מעמדם של המלצרים בישראל. היועמ"ש
יהודה וינשטיין ביקש להכליל את התשרים כחלק מהחשבון אשר מוגש ללקוח בתום הסעודה, וזאת כדי לחייב את בעלי המסעדות לשלם מס הכנסה.
נושא קבלת הטיפים של המלצר הוא נושא בעייתי. שכן, למרות שהמלצר עובד אצל מעסיק, הוא מקבל את רוב שכרו מהלקוחות אותם הוא משרת. ביולי 2010 פסק בג"צ, כי טיפ אשר שולם למלצר ישירות מאת הלקוח, נחשב כשכר לכל דבר.
לאורך השנים ניסו חברי-כנסת ואנשי ההסתדרות להסדיר את נושא קבלת הטיפ, אך כל ניסיונותיהם כשלו במבחן התוצאה. כך למשל, יו"ר מפלגת העבודה
שלי יחימוביץ' ו
עמיר פרץ ניסו לחוקק במושב הנוכחי את "חוק הטיפים", אך נטשו את הנושא כאשר הבינו שמאבקם אינו משרת את סקטור המלצרים.
תגובת המסעדנים השפים שגב משה וירון שלו מתנגדים להצעה זו מסיבות שונות. השף שגב משה טוען שכל עוד נחשבת המלצרות כעבודה מזדמנת ולא כמקצוע לכל דבר, אין טעם למסות את הטיפים. ואילו השף ירון שלו טוען שאם הטיפים ימוסו, הדבר יפגע בלקוחות, במלצרים ובבעלי המסעדות בו-זמנית.
תגובת המלצרים ישנם מלצרים המרוויחים סכומים פעוטים ולכן הם מתקיימים מהטיפים שמשאירים להם הלקוחות, אך ישנם מלצרים המרוויחים סכומים עצומים, שלהם הדבר אינו מפריע. כך, למשל, אופירה בת ה-22 היא סטודנטית למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, אשר מממנת את לימודיה מעבודת המלצרות. כן טוענים גורמים בתעשיה כי ברוב בתי-העסק דואגים לזכויות הסוציאליות של המלצרים.
האם הצעת המיסוי תישא פרי או תיגנז כמו קודמותיה? - ימים יגידו.
