מה חדש בעניין אורי בלאו?

אין חדש בעניין אורי בלאו! לפני שנה הודיעה פרקליטות המדינה כי העיתונאי אורי בלאו יועמד לדין בכפוף לשימוע. החלטה זו התקבלה למרות מחאות עזות של מועצת העיתנות ועיתונאים אחרים שחששו מתקדים לפיו יאכף על עיתונאים האיסור הקבוע בחוק על כל אדם ביחס להחזקת מידע סודי.

גם העיתונים לא לחצו בנושא ועיתון הארץ בו מועסק אורי בלאו ואשר ראוי לראותו שותף לאותה החזקה אסורה של חומר סודי התגייס לקמפיין עבור עובדו וכמובן שעבור עצמו. בלאו, יש לזכור, פעל בשליחות עיתון הארץ ומטעמו. העיתון העניק לו גיבוי וייצוג משפטי ותמך בו לאורך כל הדרך. לאור זאת יש לראות בבלאו שליח של עיתון הארץ ועל כן לא ניתן להבנתי להפריד בין אחריות העיתון לאחריות העיתונאי.

השימוע של אורי בלאו התקיים בסוף מאי 2011 ומאז שקט ודממה. על ענת קם שותפתו של בלאו לעבירה נגזר עונש מאסר בסוף אוקרטובר 2010 והיא מרצה אותו כעת. אורי בלאו ממשיך לכתוב כרגיל ושערה משערות ראשו לא נגרעה. בתחילה עוד ספרו לנו שמחכים לגזירת עונשה של קם אך מיד לאחר שנגזר העונש הכל הבינו שהכרעה בעניין העמדתו של בלאו לדין תיפול בקרוב. החקירה הושלמה מזמן, העובדות ידועות והחלטה עקרונית להעמיד לדין נפלה. למרות זאת חלפו עוד ששה חודשים ודומה שלאיש אחד לא בוער והכל משתפים פעולה להעלים את הפרשה כאילו לא התקיימה מעולם.

אפשר להבין את הפחד שנפל על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה. דבר אחד הוא להעמיד ראש ממשלה או ראש ממשלה לשעבר ואפילו נשיא לדין, שהרי החלטה כזו זוכה לגיבוי ציבורי רחב ולתמיכה צעקנית של אמצעי התקשורת. דבר אחר לגמרי הוא להעמיד לדין עיתונאי ובוודאי עיתון הנחשב יקירה מגינה ומבצרה של האליטה המשפטית ושל שלטון החוק. יכולים הגורמים הנכבדים הללו לטעון כי העמדה לדין של אורי בלאו משמעה הכרזת מלחמה על עיתון הארץ, ועבור האליטה המשפטית זו פעולה שאי-אפשר לשער בכלל את סיכוניה. הרבה יותר קל להחליט על תקיפה באירן.

אם הציבור, לעומת זאת, סבור שיש למצות את הדין עם אורי בלאו עליו להשמיע את קולו-כמובן קצת קשה להשמיע קול בתקשורת שלא תאפשר לך לעשות זאת ואף על-פי כן חייבת להימצא הדרך. אם לא יועמדו אורי בלאו ועיתון הארץ לדין ורק ענת קם היא זו שתישא בעונש יאבד הציבור ובצדק את שארית אמונו במערכת אכיפת החוק.