הקיץ מתקרב וריח המחאה עולה באויר. היוזמים מתניעים, הפוליטיקאים שוקלים איך להרוויח (האופוזיציה) ואיך למסמס את זה (ראש הממשלה), הציבור סקרן והכלכלנים מנפיקים הסברים. ויש, כמובן, פרשנים שמציעים איך לעשות "נכון" את המחאה.
באוגוסט 2010 פרסמתי
בבלוג זה שני מדדים "ספונטניים", לא מקצועיים, שנותנים לי תמונת מצב כלכלית: מספר הטיסות לחו"ל ומספר המכוניות החדשות שעל הכביש. יותר נוסעים ויותר מכוניות על הכביש - המצב הכלכלי יותר טוב.
הדיווח העדכני אומר, שחלה ירידה של כקרוב ל-7% במסירות רכב חדש ברבעון הראשון השנה לעומת הרבעון הראשון אשתקד, אבל בחודש מרס חלה עליה של כעשרה אחוזים לעומת פברואר. שיפור קל. בעיני - אלו תנודות קלות מאד ואינן מהותיות בשוק הרכב החדש. כלומר, המצב לא הולך לקראת משבר.
חיפשתי ולא מצאתי נתונים מעודכנים על מספר הטיסות לחו"ל בחודשים האחרונים, אבל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עזרה לי ולפני ימים אחדים סיפקה נתון אחר: הסעיף השני, אשר תרם לעליית המדד בחודש האחרון, הוא "הבראה ונופש בארץ ובחו"ל". סעיף זה עלה ב-2.7% בחודש אחד. שני נתונים לא קריטיים בעיני הכלכלנים אבל לי הם מציגים תמונה של לא-בדיוק-מיתון. מכאן אני מסיק, שהמוני בית ישראל אולי ייצאו לרחובות בימי הקיץ החמים, אבל לא נראה לי שהם יעלו על בריקדות.
כאשר כתבתי את הפוסט החצוף על המדדים, נתקלתי בתגובות שליליות, בעיקר מצד כלכלנים. הם אמונים על מדדים מקצועיים (תוצר לאומי גולמי וכו') אשר רק הם יודעים לפענכם. בעזרת מדדיהם הכלכלנים מפרסמים דוחות מסובכים ומצליחים להסביר מה שקרה. הם פחות מצליחים להסביר מה יקרה. ברור לי שהתומכים בדעתי (המעטים) אינם ממהרים להביע דעה. המבקרים, מאידך, שולפים את המקלדת בקלות.
עכשיו, מצאתי תנא דמסייע: הטיים מגזין. ב-26 במרס האחרון פרסם העיתון במדורו
מאני לנד, ששה מדדים למצב של כלכלת ארצות הברית. כל המדדים של המגזין אינם כלכליים "קלאסיים". הם עממיים, ממש בדומה לשיטה שבה הצעתי את המדדים "שלי".
מהם המדדים של המגזין היוקרתי?
כמה ביקורים היו במכוני יופי (גדל, לדעת עורכי טיים) וזה סמן לשיפור מצב הכלכלה. אבל לא רק. גם המכירות של הלבשה תחתונה גדלו ומקור אחר למידע על מצבה הכלכלי של אמריקה: מספר... הביקורים במגרשי גולף!. אם מישהו צוחק מאי-הרצינות של עורכי טיים, הם נותנים לו סיבה נוספת: הם בדקו את היקף המכירות במסעדות. נו, באמת? זה רציני?
גם מספר הקרוואנים, שנמכרו בארצות הברית בחודש דצמבר גדל ב-30% לעומת נובמבר. אין להם מה לעשות לאמריקנים שבמשבר כלכלי - לצאת לטיולים בקראוונים. והאינדיקטור האחרון: שיעור המשלמים בעד צפיה בטלוויזיה גדל מעט בשנת 2011.
למי שבוחן את מצב הכלכלה האמריקנית, כנראה הנתונים האלה חשובים. אני למדתי מעורכי טיים איך הם בודקים את סיכוייו של אובמה. במקביל להם, בעזרת המדדים שלי, אני מנסה להעריך אם מחאות הקיץ שלנו רציניות או לא. נראה לי שלא כל כך.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
