משטרת שקרנים

על זה לא חשב מפקד משטרת באר שבע, ניצב-משנה תומר בדש. זמן קצר לאחר הירצחו של גדי ויכמן (שבת, 5.5.12) טען בדש, כי רעייתו של ויכמן, מיכל, לא דיווחה למוקד 100 על הרעש שעלה לבעלה בחייו. אך משפחתה הציגה תיעוד של השיחה שנשמר במכשיר הפלאפון שלה: שיחות יוצאות, 100, 5 במאי 2012, 02:09, 40 שניות.

בדש, שנתפס בקלקלתו כשקרן, ניסה להתפתל: "כפי שהודעתי בעידכון הצהריים, אכן במוקד 100 של המשטרה התקבלו באירוע הקטטה שתי שיחות. אחת ב-02:09 שדיברה על דקירה והשנייה שדיברה על קטטה. בדיקה שערכנו מראה כי אשת הקורבן הזדהתה בשמה כמיכל ולכן הקצין לא יכול היה לקשר שמדובר באשת הקורבן. ברור שהדבר אינו משנה כלל ועיקר את הגעתם המיידית של הכוחות למקום, אך בעקבות פנייתכם, טענותיה של אשת הקורבן שאכן התקשרה למוקד המשטרה מוצדקות ונכונות". כלומר: מיכל צודקת, אבל אני אמרתי את האמת.

נניח בצד את המחדלים הקשים של המשטרה ועיריית באר שבע בטיפול בתלונות החוזרות ונשנות על הרעש מן הפארק. נניח בצד את השאלה כמה זמן לקח לניידת להגיע. נניח בצד את הטרגדיה הנוראה של משפחת ויכמן ונשלח את תנחומינו מקרב לב. ננסה לעסוק בשאלה הרבה יותר גדולה: האם יש לנו עסק עם משטרה שקרנית? התשובה, כפי שתראו מיד, חיובית. וזה אולי מפחיד הרבה יותר מכל פשע.

שקרים לאורך ולרוחב, בצפון ובדרום

במשטרה, כמו בכל ארגון גדול, יש תפוחים רקובים. יש שוטרים שאינם מתאימים לתפקידם, יש כאלו ששכרון הכוח מעביר אותם על דעתם, יש מושחתים, יש מי שמתגלים כעבריינים בחייהם הפרטיים. על המקרים הללו ניתן לטעון, ובמידה רבה של צדק, כי אין הם מלמדים על הכלל. אך כאשר מאז תחילת 2012 - ארבעה חודשים בלבד - קבעו בתי משפט שמונה פעמים (!) ששוטרים או המשטרה לא אמרו אמת, זה מצביע על בעיה מערכתית חמורה, שנקרא לה בשמה: תרבות של שקר.

השקרים הללו מתגלים לאורכה ולרוחבה של המשטרה, משוטרים פשוטים ועד קצינים, מצפונה של הארץ ועד לדרומה, משקרים תוך כדי התפקיד ועד שקרים שמציגה המשטרה בבית המשפט. אלו הם המקרים שאיתרתי הבוקר בארכיון שלנו. מותר להניח במידה רבה של ודאות, שהיו הרבה יותר מקרים, בהם השקרנים לא נתפסו או לא הועמדו לדין או שההכרעות בעניינם לא הגיעו לידיעתנו.

עמיר קמחי, שהיה מפקד משטרת קריית מלאכי, הודה שזייף בצורה שיטתית את נתוני הפשיעה שטופלו בתחנה, כדי שייראה כאילו הפשיעה בתחום הרכוש נמצאת בירידה. שוטרים ביס"מ (יחידת סיור מיוחדת) מרכז העלילו על שוטר בימ"ר (יחידה מרכזית) מרכז והביאו להגשת כתב אישום נגדו, לאחר חקירה לקויה ומגמתית של המחלקה לחקירות שוטרים. שוטר שהסיע שוהה בלתי חוקית במכוניתו, שלף במחסום את תעודת השוטר שלו וטען שמדובר באשתו.

התחכמות מיותרת ופלפולי סרק

שוטר הביא להגשת כתב אישום נגד אזרח לאחר שטען שהלה סינוור אותו, אך בית המשפט קבע שגירסתו הייתה שקרית. המשטרה שיקרה לבית המשפט בהתייחסה לפריסת כוחותיה בעת משחק כדורגל בחיפה בשנת 2007, הן בנוגע למיקומם של השוטרים והן בנוגע לזמן בו היו פרוסים בשטח. המשטרה שיקרה לבית המשפט כאשר טענה שעצרה פעילי ימין לשם שמירה על הסדר הציבורי, בעוד שבפועל לא הייתה כל עילה למעצרם.

המשטרה טענה בבית המשפט שקרוב משפחה של קטין בדואי היה נוכח בעת חקירתו, ונימקה זאת בכך ש"אצל הבדואים גם בן-דוד הוא קרוב משפחה"; היא גם טענה שבטעות נרשמה שעת עיכובו של הקטין כשעת מעצרו. בית המשפט קבע שמדובר בהתחכמות מיותרת ובפלפולי סרק. ולבסוף: המשטרה טענה שלא הייתה לה ברירה אלא לפרוץ למרפאתו של רופא שיניים ביפו במסגרת פשיטה על מקום הימורים סמוך, אך בית המשפט קבע שהיא פעלה בצורה בלתי חוקית.

כאמור - שמונה מקרים רק מאז תחילת 2012, אליהם מצטרף השקר הבוטה מאתמול. אנחנו לא מדברים על ריבוי המקרים בהם שוטרים מורשעים בעבירות שונות, חלקם תוך כדי השירות וחלקם בלי קשר אליו. ואנחנו לא מדברים על חריגות חמורות של שוטרים מסמכויותיהם וגם מהחוק, המגיעות רק לעיתים נדירות לבירור משפטי. ואנחנו לא מדברים על כשלים חוזרים ונשנים בפעילות המשטרה ועל תחושת אובדן הביטחון האישי. אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר בסיסי: שקרים בוטים, חלקם על דוכן העדים. אלו לא תפוחים רקובים; זהו מטע אכול תולעים, ולא בטוח שריסוס יספיק לו.