רגב, דנון ולוין פגעו בערכי היהדות

מירי רגב, דני דנון ויריב לווין, חברי מפלגת שלטון בישראל, אינם מגלים אחריות של חברי מפלגת שלטון, הם מתנהגים ומתפקדים כנערים בחבורת נוער הגבעות.

יומיים לפני חג השבועות, יומיים לפני חג מתן תורה, יומיים לפני קריאת מגילת רות, היינו עדים למופע אימים של חברי כנסת. מופע שלא הייתה בו יהדות, אבל הייתה בו הרבה וולגאריות עם יותר מדי ביטויי גזענות, אותם עטפו בשבבים ובניצוצות אש של "פטריוטיות" נלעגת.

יומיים לפני שאנחנו מקדישים את כל תשומת הלב לסיפורה של הגיבורה הראשית במגילה, סיפורה של מהגרת עבודה זרה, חסרת אמצעי קיום, שחצתה את הגבול עם חמותה כדי למצוא אמצעי קיום בארץ כנען, נתקלנו במיקרפון אלים של חברים בכנסת ישראל, שאין בו מרוחה של מגילת רות.

נתקלנו במיקרפון, שבעט בגסות בערכי המגילה. המיקרפון הזה נבח בטרימינולוגיה של ימים אפלים, והנובחים הם חברים בכנסת ישראל.

במגילת רות, ארץ המקרא האירה פנים למהגרת העבודה, רות המואבייה, נתנה לה תעודת זהות כחולה והיתר נישואים כדת וכדין ליהודי כשר למהדרין, העונה לשם דויד, בנו של ישי.

הייתה זו קודם חמותה, נעמי, שחצתה עם כל משפחתה את הגבול בכיוון הפוך. היא ביקשה קיום ופרנסה כמהגרת עבודה שם בארץ הזרה, מואב. עת ארצנו - ארץ ישראל לא האירה פניה לבנייה. הרעב הניע אותה לנדוד בעקבות הלחם , לנטוש את מכורתה בארץ יהודה ולהגיע אל ערבות מואב אחרי מסע רגלי מתיש.

היו אלה ימים, שנחילי אדם חצו גבולות בחיפוש אחר פת לחם. מהגר עבודה - המחפש אחר אמצעי קיום - היה גם אברהם אבינו בפרשת "לֵךְ לְךָ", ברדתו מארץ מוכת רעב, ארץ כנען, לארץ מצריים, ארץ השפע.

אברהם אבינו מהגר לארץ זרה מפאת הרעב. כמוהו בני יעקב, נכדו, הם מצטרפים לנחילי אדם הנעים אחר פת לחם ובאים כמהגרי עבודה לארץ זרה, ארץ מצריים, שהיטיבה איתם.

במגילת רות מופנית אלינו תביעה מוסרית לא לשסות אוכלוסיה אחת באוכלוסיה אחרת, לא להתייחס בגסות רוח כלפי אנשים חסרי נקודת עיגון בארצנו, המוכנים להתפלש בביבים רק עבור פת לחם.

נכון שאזרחי מדינת ישראל החיים באזורי מצוקה בדרום תל אביב נקלעו למצב בלתי נסבל. הפתרון למצוקה האמיתית הוא לא בהסתה כלפי חלקי אוכלוסיה אחרת במדינת ישראל. לא בהתרת דמם של אזרחים אחרים החיים במדינה.

הסודאני והאריתראי בגן לוינסקי מנוכרים לתפאורת חייהם מארץ מכורתם , הם חסרי נקודת עיגון שם וכאן. אין להם נמל מבטחים למסע חייהם, כפי שזכתה רות מארץ מואב, שחצתה את הגבול והגיעה לבית לחם יהודה.

הסודאני והאריתראי בגן לוינסקי הגיעו ללא היתר. לפתחה של ממשלת ישראל מונחת בעיה אנושית קשה של זר, שנכנס ללא היתר וחי כאן חיי פליטות. מערכות חייו של האזרח הישראלי החי חיי מצוקה בדרום תל אביב השתבשו בעקבות זרימת אוכלוסיה מסודן ואריתריאה.

למרבה הצער, מירי רגב וכמוה דני דנון ויריב לווין לא הפנימו,שהפתרון למצוקה הקשה של אזרחי מדינת ישראל, החיים בשכונות בדרום תל אביב, הוא לא בטרימינולוגיה מימים רחוקים מתקופה חשוכה בהיסטוריה.

במציאות הקפקאית, בה ישנה תחרות קשה בימין, מי יתלהם יותר, מי ייהנה יותר מליטרת הבשר של פרימריז בבוא שעת דינו, אנחנו עדים להכרזת שר הפנים, אליהו ישי, כל מי שיעסיק סודנים, יוטל עליו קנס גבוה.

מעניין מה יהיה סכום הקנס, שיטיל אליהו ישי על ממשלת ישראל, האחראית לבניית הגדר בדרום הארץ, כשבבנייתו עובדים מאות רבות של סודנים ואריתראים, גם בעת כתיבת שורות אלו.