חסימת הצעת "חוק ההסדרה" של חברי הכנסת מהימין, כמו ההחלטה לפנות את שכונת האולפנה בבית-אל, נתפסו בקרב רבים כניצחון הדמוקרטיה הישראלית. פסיקת בג"ץ לפנות 30 משפחות המתגוררות על אדמה פלשתינית פרטית יצרה תחושה לפיה הדמוקרטיה ושלטון החוק יכולים להתקיים במקביל להמשך מפעל ההתנחלויות. אין דבר רחוק מן האמת.
בעוד שהתנגדותו הנחרצת של ראש ה
ממשלה לחוק ההסדרה אכן הצביעה על נכונותו להתמודד עם מועצת יש"ע, הסיבות להתנגדותו חשפו את האג'נדה האמיתית שלו. כך אמר בשבוע שעבר: "אנחנו ממשלה שמכבדת את שלטון החוק ומחזקת את ההתיישבות, ואין סתירה בין הדברים". אם היה ספק לגבי החלק השני של המשפט שלו, הוא מייד הכריז על 300 יחידות חדשות שייבנו בבית-אל ולאחר מכן אף הרחיב את ההבטחה ל-851. האמנם אין סתירה בין שלטון החוק והדמוקרטיה לבין מפעל ההתנחלויות?
דיסוננס קוגניטיבי חריף
גישתו של נתניהו מהדהדת בציבור הרחב. סקר שיזמה תנועת קול אחד ופרסמה בשבוע שעבר מצא כי 64% מהישראלים מתנגדים למאחזים הבלתי-חוקיים בגדה המערבית (למרות שההבחנה בין מאחזים להתנחלויות אחרות אינה מקובלת בשום מקום אחר בעולם). עם זאת, רק 41% מהציבור מאמין שהרחבת ההתנחלויות סותרת את פתרון שתי המדינות.
יש כאן דיסוננס קוגניטיבי חריף. פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להבטיח את הדמוקרטיה הישראלית לדורות הבאים. באותה מידה, האיום הגדול ביותר ליכולתה של ישראל להתנתק מהפלשתינים בעתיד היא מדיניות הרחבת ההתנחלויות. בעוד שהדמוקרטיה הישראלית הייתה נפגעת מחוק ההסדרה, היא עלולה להיחרב לחלוטין במצב בו לא נוכל להיפרד עוד לשתי מדינות.
בחירה בלתי-אפשרית בין ערכים
שרים רבים שבים וחוזרים כמו מנטרה על החזון של מדינה "יהודית ודמוקרטית", אך במקביל הם מאשרים תוכניות בנייה בשטחים שיאלצו אותנו לעשות בחירה בלתי-אפשרית בין שני הערכים האלה. ללא הקפאת בנייה בהתנחלויות, מיליוני הפלשתינים שחיים ביניהן יהפכו בעתיד להיות אזרחי ישראל (כמו ערביי ישראל מ-48) או להישאר נטולי אזרחות בכלל. האפשרות הראשונה תיגמר במדינה דו-לאומית, בלתי מתפקדת ובטח שלא יהודית. האפשרות השנייה משמעותה אכיפת משטר לא מוסרי ובטח שלא דמוקרטי.
הלחצים על נתניהו מצד לובי הימין הקיצוני הותירו אותו מדשדש במקום. בין מילוי אחר הוראות בג"ץ בעניין המאחזים הבלתי-חוקיים, לבין התחמקות מהאתגר האמיתי לדמוקרטיה הישראלית - אתגר אשר הופך להיות חריף יותר בחסות מדיניות הרחבת ההתנחלויות. במקביל, יותר ויותר פלשתינים מוותרים על תקוותם למדינה עצמאית לצד ישראל ומעלים דרישה חלופית לזכויות אזרח שוות במדינה אחת ממערב לירדן.
לממש את פתרון שתי המדינות
קבוצת לחץ נגדית של ישראלים צריכה להתייצב אל מול נתניהו בדרישה לממש את פתרון שתי המדינות. כפי שהציע אחד במאמרו האחרון פרופ' אלן דרשוביץ, אחד ממגיניה הגדולים של ישראל בעולם, על ישראל להצטרף למאמץ משותף ורחב להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. לא רק התהליך המדיני יתחדש כאשר נעשה זאת, אלא גם נבטיח בכך שכאשר אכן יהיו פרטנרים בשני הצדדים שיחתמו על הסכם - זה יהיה הסכם שגם נוכל לממש.
טרם החליט לפנות את שכונת האולפנה, הכריז נתניהו כי הפינו יהיה "גזירה שהעם לא יעמוד בה". עם כל הקושי בדבר, הבחירה בין הדמוקרטיה לבין ההתנחלויות היא הגזירה האמיתית אשר נהיה חייבים לעמוד בה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את שתיהן.
