בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189) 2012
|
החוק מאפשר ליחיד המסיים תואר אקדמי, ראשון או שני, בתחום עיסוק שנדרשת בו התמחות, לבחור האם ליהנות מנקודת הזיכוי/מחצית נקודת הזיכוי אשר הוא זכאי לה, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר או החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה סיים את התמחותו
|
זכות מימוש נקודת הזיכוי במס הכנסה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סעיף 40ג' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מעניק לבעלי תואר אקדמי ראשון נקודת זיכוי ולבעלי תואר שני מחצית נקודת זיכוי, הכול בכפוף להוראות השונות שנקבעו בו. יישנם מקצועות בהם לאחר קבלת הזכאות לתואר ראשון, נדרשת תקופת התמחות כתנאי לעיסוק במקצוע הנלמד, כגון עורכי דין, רואי חשבון ועוד. בתקופת ההתמחות משתכרים רבים מן המתמחים שכר הנמוך ממדרגת המס הראשונה, כך שהם אינם מחויבים בתשלום מס הכנסה. מצב זה אינו מאפשר להם לממש את נקודת הזיכוי במס הכנסה העומדת לזכותם מכוח סעיף 40ג' לפקודה במשך כל תקופת התמחותם, שברוב המקרים נמשכת שנה או יותר. לאור האמור, ביום 14 למרס 2012 פורסם חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189), התשע"ב - 2012 (להלן: "החוק") המאפשר ליחיד המסיים תואר אקדמי, ראשון או שני, בתחום עיסוק שנדרשת בו התמחות, לבחור האם להינות מנקודת הזיכוי/מחצית נקודת הזיכוי אשר הוא זכאי לה, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו לתואר האקדמי כאמור או החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה סיים את התמחותו, ובלבד שתקופת התמחותו תחל לא יאוחר משנת המס שלאחר שנת המס שבה היה זכאי לתואר האקדמי האמור. החוק יחול רטרואקטיבית מיום 1.1.2012 וכן יחול על מי שטרם סיים את תקופת התמחותו בתחום העיסוק כאמור, ובלבד שטרם ניצל את זכאותו לנקודות הזיכוי כמפורט לעיל. יצוין כי רשות המיסים טרם הוציאה הנחיות אופרטיביות בנושא. עם זאת, מבדיקה שביצענו מול רשויות המס, מסתמן כי יהיה ניתן לקבל מפקיד השומה - מחלקת תיאומי מס, אישור על אי-ניצול נקודת הזיכוי כאמור והכול בכפוף להמצאת טפסי 106 מאת המעסיק (להלן: "האישור"). לפיכך, מומלץ למעסיקים לדרוש מעובדיהם, אשר טרם סיימו את תקופת התמחותם ושטרם ניצלו את זכאותם לנקודות הזיכוי והמעוניינים לבחור להינות מנקודת הזיכוי/מחצית נקודת הזיכוי החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה סיימו את התמחותם כמפורט לעיל, להמציא את האישור בטרם ידרשו בשמם את נקודות הזיכוי. לצפייה בחוק לחץ כאן.
|
תאריך:
|
25/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
25/06/2012
|
|
רו"ח יפעת שעיה, עו"ד יניב אלנקרי
|
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 189) 2012
|
|
דוח המבקר (דוח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות, יוני 2012) עורר, כרגיל, סערה מקומית וזמנית בתקשורת ובציבוריות הישראלית. עיקר הסערה התמקד, כרגיל וכצפוי, בשאלות הפוליטיות של אחריות הדרג המדיני לאסון שהתרחש בראשית דצמבר 2010 ולמחדלים הקשים שנחשפו בתפקודה של מערכת כיבוי האש. עם כל החשיבות שיש לסוגיה זו, הטענה המובילה של מאמר זה היא שעיקר חשיבותו ותרומתו של דוח המבקר, שהוגדר על ידו כאחד הקשים שפרסם, היא בחשיפת האמת המרה על החזית האזרחית בישראל בעת הזו ועל מידת מוכנותה הבלתי מספקת למקרי חירום צפויים. בכך חוזר המבקר על דוחות רבים וקשים אחרים שפרסם בשנים האחרונות, בהן הוא זועק וקובל שוב ושוב, אולי ללא הועיל, על ההיערכות הלקויה של המדינה ושל גורמי הטיפול מול תרחישים צפויים של אסונות מידי הטבע ומידי אדם. כך מציין המבקר כי "אירוע השרפה בכרמל הוא מעין משל לסיכונים שבפניהם עלולה לעמוד המדינה בעתיד" וכי "המוכנות לכיבוי השרפה יכולה לשמש משל למוכנות המדינה לאירועי אסון המוני, כמו גם למצב חירום לאומי".
|
|
|
כמי שאוהב מתמטיקה וחושב שזה אחד המשחקים הכי כיפיים ולבטח מהמדויקים מכל כיוון אליו תעשה את החישוב של אותם נתונים, נדמה לי שרגע לפני שיישפך דם במחאה החברתית המתבלגנת מול עינינו – מוטב לעשות מעט סדר בנתונים.
|
|
|
הנהלת בתי המשפט הציגה שוב (יום א', 24.6.12) נתונים על העומס העצום בו נתונים שופטי ישראל. כל מי שיוצא ובא בבתי המשפט יודע, כי חלק מהעומס נובע מהליכים מיותרים לגמרי, אותם יוזמים עורכי דין ששיקוליהם - איך נאמר זאת בעדינות - לא תמיד עולים בקנה אחד עם טובתו של הלקוח.
|
|
|
מהיום מצרים היא אולי לא בדיוק ארץ אויב, אבל היא לבטח לא מדינה ידידותית. שלא יהיו ספקות: בחליפה או בגלבייה, בערבית ספרותית או בקללות רחוב, במונחים מודרניים או בלשון ארכאית - התנועות המוסלמיות מתנגדות לעצם קיומה של ישראל. זה לא קשור לפלשתינים, זה לא קשור לשטחים, זה לא קשור לשום דבר שנעשה או שלא נעשה. זה קשור לכך שתנועות אלו רואות את היהודים ככופרים ואת שליטתם בארץ ישראל כחילול הקודש. זוהי מלחמת דת, שאינה יודעת פשרות אלא לכל היותר הפוגות טקטיות.
|
|
|
אנרכיה היא מחלה. היא מתחילה, נניח - כזיהום קל בכפר ערבי בו אין כניסה למשטרה או לרשות המיסים - משם היא עוברת חיש קל לעיר החרדית, בה המצב דומה ונערים בני 18 פטורים מגיוס החובה לצבא, על-רקע אמונתם הדתית, בעוד "אחיהם" מגויסים בכפייה להיפצע, להיהרג ולהישחק נפשית.
|
|
|
|