השופטת אלשיך והאזרח הקטן

לכאורה זה עוד סיפור על פרוטוקול. אחד מני רבים. מהסוג שכל מי שבא בהיכלי הצדק מכיר וחווה מדי יום. אבל לסיפור הזה יש "טוויסט". אחראית לו שופטת. בארסנל התארים שלה תמצאו גם את התואר "סגנית נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יפו" ואת "יו"ר נציגות השופטים". בארסנל חבריה ומוקיריה תמצאו רבים וטובים. את עורכי הדין שבהם תוכלו למצוא בתחתית העצומה עליה חתמו למענה, עוד כשנראה היה שניתן יהיה להרוג את הזבוב הטורדני הזה שעל הקיר. את השופטים שבהם תוכלו למצוא בכותרות הבוקר-גם הם סבורים, כי ניתן עדיין להסיר את הגיבנת מעל גבה של מערכת המשפט ומעל גבה של "חברתם" מבלי שתיוותר עקמומית כלשהיא.האמנם?

"השופטים הם רק בני אדם ולפעמים גם זה לא" - למלים האלה אחראי מי שהיה יועץ משפטי לממשלה ושר משפטים -יעקב שמשון שפירא ז"ל (4.11.1902-14.11.1993-א.י.).

כן,יצא לי להיות באולמה של השופטת ורדה אלשיך, ויותר מאשר פעם אחת. ראיתי שופטת חרוצה,קשוחה ומיטיבה להתנסח. כעו"ד צעיר חששתי ממנה. כעו"ד מנוסה יותר חששתי ממנה אף יותר. אבל מעולם לא עלה בי החשש מן הסוג המתואר בתלונת לשכת עורכי הדין ובדוח השופט גולדברג.

ציבור שלם עוין את בית המשפט

כמרצה הנפגש מדי יום עם עשרות תלמידים, רובם ככולם רחוקים מעולם המשפט ומאולמות היכליו, שוחחתי בעניין לאחרונה עם מאות מהם-עובדי רשויות מקומיות, אנשי מערכת החינוך, משרדי הממשלה ומפעלים. חשפתי בפניהם אגב אורחא את סיפור המעשה ונדהמתי לגלות ציבור שלם העויין כבר את מערכת המשפט. ציבור גדול שאיבד זה מכבר את אמונו במערכת כה חשובה זו ובעומדים בראשה.תגובתם הכמעט אוטומטית הייתה "ומה עם כל הפרוטוקולים שלא יודעים עליהם"?.

חמור מכל-ציבור זה סבור, כי שופטינו מנותקים מן העם. איני יכול שלא להיזכר בפרשייה שסיפקה לנו השופטת אלשיך בשנה שעברה, עת ביקשה בוועדת הכספים של הכנסת להקצות מסלול מיוחד ונפרד לשופטי ישראל בנמל התעופה בן-גוריון. הכותרת שניתנה אז לדבריו הנוקבים של עו"ד אביגדור פלדמן בהתייחס לדרישתה היו "צר אולמה כעולם נמלה". פרשת הפרוטוקול המשופץ סיפקה לכולנו עוד מבט על אולמה ולשכתה הצרים ו...האפלים משהו של השופטת ורדה אלשיך.

השופטים הישרים הם קרובנותיה של אלשיך

אקדים ואומר-יש לי אמון מלא במערכת המשפט ובשופטיה, אך פרשיית הפרוטוקול המשופץ ראוי שתיקרא מעתה "פרשיית השופטת אלשיך".האזרח הקטן אינו יכול להאמין עוד בשופט הפורש ללשכתו ומשפץ את האמת , שהיא במקרה המסוים הזה גם האמת שלו, ושמאחורי אמת זו עולמו, ביתו, חירותו מאיימים לקרוס במשיכת קולמוס של "אדם", שהינו השופט בעניינם.

יש שופטים בירושלים, בתל אביב ובכל ערי מדינתנו-חרוצים, ישרים והגונים. הם קרבנותיה הישירים של השופטת אלשיך, כי הכתם שדבק בה סופו לדבוק בהם ובמערכת המשפט כולה.

"כשאנו יושבים לדין גם אנו עומדים לדין"... (השופט א. ברק בבג"ץ 5100/94).