רבים מאשימים את נתניהו בכך שהוא מתערב בבחירות האמריקניות ושרק בנאומו האחרון באו"ם (על הקו האדום) הוא ירד כביכול מהעץ.
מי באמת מתערב בבחירות בארה"ב? הייתי רוצה להזכיר לכל אותם מתלוננים איך פרס התערב באותן בחירות ואיך אף אחד משונאי נתניהו לא מחה על כך: כידוע אובמה היה מאוד זקוק לתעודת כשרות מהצד הישראלי לנוכח הטענות כי איננו ידיד אמת של ישראל, והנה פרס הסכים לקבל את מדליית החירות (מבלי להביך את אובמה ולדרוש את
פולארד) ובכך איפשר לאובמה להראות את הקשר שלו לישראל באמצעות הכבוד שהוא נתן לנשיאם של ישראל. כמו-כן התנדב פרס לציין יותר מפעם אחת את "שבחיו" של אובמה כאשר אמר, למשל, בראיון לברברה וולטרס ש"אובמה הוא חבר גדול של ישראל ושהיחסים בינינו לארצות הברית לא היו טובים יותר ובמיוחד בנושא הביטחון". ממש סטירת לחי לקו הרפובליקאי אשר מחה כנגד יחסו של אובמה לישראל. אז מי מתערב בבחירות האמריקניות?
טוב, לי כאדם פשוט יש את הלוקסוס והזכות להתערב בבחירות, אך לא את ההשפעה שיש לפרס או לנתניהו, אך בכל זאת אנסה.
חמש הצעות לרומני באשר לעימותי הבחירות מול אובמה מומחים טוענים שהסיכוי היחיד שנותר לרומני הוא בעימותים הקרובים ולכן יש להתייחס אליהם ברצינות. ואלו הן הצעותיי עבור רומני לגבי העימותים הללו, כולל פנינה שתוציא אותו מפליטות הפה בהן כשל:
1) על רומני להדגיש את הצלחתו הכלכלית של נתניהו בתוך חוסר היציבות העולמית. הוא צריך להזכיר את העלאת דירוג האשראי של ישראל בשנה שעברה ע"י סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P, [אחת משלוש חברות הדירוג הגדולות בעולם], ואת השארת הדירוג המכובד גם בשנה הנוכחית. ברגע זה מומלץ לרומני להסתכל למצלמה ולציין כי מדיניותו הכלכלית של נתניהו היא המדיניות שתנחה גם אותו.
אם אובמה יזכיר את ירושתו הקלוקלת מהנשיא בוש, על רומני להזכיר שהמצב כעת נעשה רע יותר.
2) באותם התחומים בהם חסר לרומני ניסיון ושלאובמה יש יתרון, על רומני להצהיר על היועצים אותם הוא מתכוון למנות אשר יהיו מספר אחד בתחומם. עליו להדגיש כי מנהל טוב יודע להתייעץ, ובניהול יש לו לרומני הרבה ניסיון.
3) בעניין הגרעין ומדיניות החוץ בכלל, צריך רומני להדגיש, כי לו האיום היה מופנה ישירות כלפי ארצות הברית, אז מזמן אובמה היה מטפל בעניין. הרי אין סיכוי שהוא היה עומד נינוח וטוען שיש לחכות לסיום ההידברות עם אירן או להשפעת הסנקציות, ולכן היחס של אובמה כלפי ישראל הוא בלתי נסבל, וגם מתנגדי נתניהו בישראל משוועים לעזרה, רק שהם מתנגדים ללחץ על המשטר האמריקני מתוך פחד להפסיד ידידה. על רומני לומר כי למרות שיש עוד זמן לקו האדום של נתניהו, אותו קו הוצע בייאוש ומחוסר ברירה, כיוון שכל יום שעובר מקשה על התקיפה העתידית ומי יודע מה מסתירים מאיתנו האירנים? אולי הם קרובים לפצצה יותר ממה שאנו חושבים? לא תמיד המודיעין האמריקני והישראלי יודעים הכל.
עם זאת על רומני לציין שהתעלמותו של אובמה מזעקתם של האירנים בעת ניסיון ההפיכה שכשלה באירן הוא כישלון טוטאלי של הנשיא לשמור על העולם ופגיעה טוטאלית באמון של ידידי ארה"ב שלא יוכלו לבטוח בה בעתיד.
4) לדעתי, רומני צריך לאמר שהוא מתרגש ואף גאה באמריקה שבחרה בנשיא שחור, אך מה לעשות והנשיא הספציפי הזה הינו נשיא כושל, אשר אינו מעניק כבוד לציבור השחור. לא יזיק אם בנוסף לכך הוא גם יכריז על מועמד שחור לתפקיד בכיר.
5) בעניין פליטות הפה של רומני - עליו להדגיש כי עדיף נשיא שיודע לעשות מנשיא שיודע רק לדבר, ואף עליו לצאת בסיסמה שפליטות הפה שלו היו במילים, אך פליטות הפה של אובמה היו במעשים.
